עוד לפני שער בית הספר, היא מחכה לילדים עם חיוך של בוקר טוב. הכירו את ריבה שחר, מדריכת המוגנוּת בבית הספר “גמלא“
היא מקבלת אותם בחיוך בכל בוקר, עוד לפני שעברו בשער בית הספר, מכירה כל אחד בשמו ומתעניינת באמת ברחשי לבם של ילדינו. נעים מאוד, ריבה שחר, מדריכת המוגנות הבית–ספרית שלנו.
ריבה, בת 28, גרה בקצרין, נשואה לתום (איש קבע), אימא לעלמא, עמנואל והללי. היא בעלת תואר בחינוך, עם התמחות בנוער בסיכון וותק של שמונה שנים בעבודה בחינוך. בשנה האחרונה, עובדת כמדריכת מוגנות בבית הספר “גמלא” ובנוסף, מגיעה למרכז הנוער, למרחב הציבורי, להמשיך את הקשר עם התלמידים ולחבר אותם למרכזי הנוער ולפעילויות הקיימות.
הילדים ובני הנוער פוגשים את ריבה על הבוקר. היא מחכה להם עם חיוך, ממש בקצה מעבר החצייה.
“‘נסה לשמוע דרך אוזניו, לראות דרך עיניו ולהרגיש דרך לבו‘, המשפט הזה הולך אתי“, ריבה מספרת. “זה משפט שאימצתי כאדם, כחברה, כאימא וכמובן, בעבודה עם ילדים ונוער.
האני–מאמין שלי הוא להרגיש את הילד, לשים לב לפרטים הקטנים האלה שלצערנו, הרבה פעמים מתפספסים והם לרוב הפרטים הקריטיים. משם התמונה מתבהרת וזה מה שעוזר לי ללמוד, להכיר ולהבין ולמעשה, מגלה לי את הילד עצמו
“האני–מאמין שלי הוא להרגיש את הילד, לשים לב לפרטים הקטנים האלה שלצערנו, הרבה פעמים מתפספסים והם לרוב הפרטים הקריטיים. משם התמונה מתבהרת וזה מה שעוזר לי ללמוד, להכיר ולהבין ולמעשה, מגלה לי את הילד עצמו.
“התפקיד שלי כמדריכת מוגנות בבית הספר הוא בשני מישורים. הראשון, קידום אקלים בית–ספרי מיטבי, על ידי פעולות יזומות ושפה משותפת, המקדמות ומחזקות ערכים שאנו, כצוות בית הספר, מאמינים בהם. השני – הגברת נוכחות בוגרת בשטח בית הספר, איתור תופעות נשירה סמויה וגלויה (מרחב ציבורי) והתנהגויות מסכנות“.
המקום הבטוח
ריבה: “בעבודה משותפת עם צוות ההנהלה, צוות המורים והיועצות נבנו מספר קבוצות/ מפגשים פרטניים קבועים לתלמידים, שקיבלו מענה לפי הצורך. זמנים אלה לרוב גמישים בתוכן, בהם אני קשובה לתלמידים ואנו מנהלים שיח על צורך, התמודדות, קושי. זהו זמן לחיזוק, ליחס אישי, לשיקוף והעלאת המודעות לשפה ולהתנהגות בהן התלמיד משתמש.
אני שמחה לשמוע, ובעיקר להרגיש, שהתלמידים מחפשים ומחכים לזמנים האלה ואף נשארים לאחר שעות הלימודים. בעיניי, זה נובע בעיקר כי אני נותנת לתלמיד/ה מקום, הקשבה ותשומת לב וקבלה מלאה להיות מי שהוא או היא. אני מאמינה כי על ידי חיבור הלב מתרחשים שינויים והתקדמויות בצעדים קטנים ומשמעותיים.
“בנוסף, בשעת הצורך, ברגעי קיצון, כשילד/ה חוצה קו ומונע המשך שיעור, המורה מתקשר/ת אליי ומקבל/ת סיוע, על מנת שכיתה שלמה תוכל להמשיך בלמידה ומי שצריך עזרה יקבל אותה באופן אישי.
“כאשר תלמיד מגיע לחדר המוגנות, הוא למעשה מגיע לקבלת מענה ראשוני. עיבוד האירוע, להירגע, קבלת כלים לחזרה לכיתה, כשבהמשך, המורה נכנסת לתמונה להמשך הטיפול. התלמיד מבין מהי המשמעות של החדר, כשהוא מגיע בזמנים של חציית גבול, לבין מצבים שמגיע לו זמן צ‘ופר. כבר בהגעתו אל החדר, מתחיל להיות שינוי מחשבתי.
המטרה העיקרית שלנו היא לגרום לתלמיד להבין מתי הוא עשה משהו לא בסדר, מה היה אפשר לעשות אחרת ולמצוא יחד את הכלים שיעזרו לו בפעם הבאה“.
עבודת רכזת המוגנות דורשת קשר רציף עם הנהלת בית הספר, היועצות, צוות המורים, קב“סים (קציני ביקור סדיר), רכזי הנוער וחגית רכזת המוגנות הציבורית, ליווי צמוד של הדס איתן, מנהלת הביטחון הקהילתי במועצה ופגישות קבועות אצל יועצת ו‘-ח‘, נעמה.
בסופו של דבר, המקום של ריבה כרכזת מוגנות הוא לתת לילדים את המקום הבטוח, אי של שפיות, אוזן קשבת וכתף לבכות, אם צריך. האינטראקציה החברתית בבתי הספר עבור ילד/ה או נער/ה גדושה בקונפליקטים ומוביליות חברתית, אשר לעתים באים לידי ביטוי באירועים שונים. ריבה שם בשביל הילדים שלנו.
