היא הבעלים של סטודיו “טלירון” – מרכז לחוגים וסדנאות יצירה באבנ”י אית”ן ואמנית בנשמה “מהרגע שנתנו לי בגן גיר צבעוני והצלחתי להחזיק אותו ביד”. האורחת שלנו לשבת היא טלי שרגאי, מבני יהודה
קצת על עצמך
“טלי שרגאי, בת 47, אימא ללירון וגל המדהימים. חיים בכיף עם נוני הכלבה, לילי וג’ינג’י החתולים, שהם חלק בלתי נפרד מהמשפחה. אני אמנית בנשמה, יוצרת וחובבת טבע וכמה שיותר טיולים”.
עיסוק
“בעלים של סטודיו ‘טלירון’ – מרכז לחוגים וסדנאות יצירה באבנ”י אית”ן. עוסקת ביצירה מהרגע שנתנו לי בגן גיר צבעוני והצלחתי להחזיק אותו ביד.
“למדתי בבתי ספר לאמנויות והמשכתי גם לתואר באמנות ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית, תוך כדי שאני כבר מלמדת יצירה ואמנות בתחומים שונים.
“העסק הראשון שלי היה עסק לציורי קיר, שהתחיל בירושלים והתרחב לכל חלקי הארץ. בהמשך, למדתי עיצוב גרפי ואיור ספרי ילדים ועסקתי בזה עד לפני כמה שנים, כשעברתי לגולן. המרחבים הפתוחים פה עשו לי חשק לחזור ולעבוד עם הידיים ועם חומרים מן הטבע וליצור. הגשמתי את החלום לפתוח סטודיו וללמד בו יצירה ולהפיץ את הצבעוניות, היצירה והכיף לכל עבר ולעזור לא.נשים להוציא מעצמם את האמן שבהם, גם הוא מתחבא עמוק בפנים”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי בחיפה וגדלתי בקריות. את התואר שלי עשיתי בירושלים הקסומה. שם התגוררתי כמה שנים. לגולן הגעתי לפני שמונה שנים והתאהבתי באזור, בטבע ובעיקר באנשים”.
מגורים
“בני יהודה”.
זיכרון ילדות משבת
“טיול על חוף הים, יחפה, עם אימא. אוספים צדפים מכל הסוגים והצבעים. אחר כך, בבית, שוטפים ומנקים, בוררים לסוגים וצורות ומאוחר יותר, יוצרים עם זה מגוון של יצירות”.
איך נראה יום שישי שלך?
“בדרך כלל, בבוקר, עובדת בסטודיו, חוזרת הביתה למנוחה קלה ובישולים לשבת”.
מה אוכלים בארוחת שבת?
“דג חריימה עם חלה טרייה, או קציצות ברוטב אדום על אורז לבן, או גם וגם”.
שיר אהוב
“‘יש לך אותך’ – שיר של מירי מסיקה ומיקה משה. שיר נשי ועוצמתי, שבא לי בדיוק בזמן שנשארתי לבדי, והייתי זקוקה לתזכורת שאין דבר שאני לא יכולה לעשות בעצמי, אם רק ארצה”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“שבת עם הילדים: הכי כיף לטייל, או לבשל, או לצייר. לא משנה מה, העיקר שנעשה זאת ביחד כחוויה משפחתית מגבשת ועם חיוך על הפנים.
“שבת ללא הילדים: המנוחה, השקט, אפילו הלבד שלי עם עצמי. זה ממש כמו אוויר לנשימה בשבילי, להיות קצת עם עצמי”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“עם סבתא שלי, ריצי ז”ל. אני מתגעגעת אליה, לחומה, לחוכמתה, לרגישותה ולארוחות השבת שלה”.
איך השפיע עלייך הקורונה?
“הקורונה הייתה קשוחה עליי, על משפחתי ועל העסק שלי.
“נאלצתי לסגור את הסטודיו שהיה בנאות גולן בצו מדינה, לתקופה של חצי שנה, בזמן הסגרים ולפנות את המקום. עברתי לעבוד מהמרפסת בבית, לתקופה מסוימת, בזמן שגם המשפחה עברה טלטלה של פרידה וגירושים.
“אבל החשוב הוא שיצאתי מחוזקת בפן האישי והמשפחתי והעסק עבר למקום גדול ומרווח באבנ”י אית”ן, שמאפשר לי לגדול ולהתפתח כפי שתמיד חלמתי”.
מה עושה בשעות הפנאי?
“לצערי, אין לי הרבה שעות פנאי, אבל כשאני מצליחה לפנות קצת זמן, אני אוהבת להיפגש עם חברים על כוס קפה, או בירה. לטייל, לראות הופעות והצגות”.
מהו המוטו שלך בחיים?
“במקום להגיד ‘לא, זה לא אפשרי’, למצוא את הדרך היצירתית להגיע אל המטרה, ולהצליח מעל המצופה”.
מהו החלום שלך?
“שלא משנה איפה נהיה ומה נעשה, שתמיד יהיה לי בית ומשפחה, שבה כולם מאושרים, שמחים, אוהבים, בריאים ומסופקים.
“מבחינה עסקית, להגדיל את העסק משמעותית ורווחית, מבלי לאבד את הטאצ’ והיחס האישי לכל אחת ואחת מהיוצרות שלי”.
מסלול, מעיין, או פינת חמד שאת אוהבת בגולן?
“יש כל כך הרבה שקשה לי לבחור. אני אוהבת את המעיינות הרבים שיש לנו פה ואת איך שהנוף משתנה עם עונות השנה.
“למשל, את הסלוקיה אני אוהבת בעיקר בזמן השלכת, כשהכול מתכסה בעלי דולב כתומים ענקיים”.
מה את מאחלת לעצמך?
“מאחלת לעצמי למצוא קצת יותר זמן למשפחה ולפנאי בין שעות העבודה. בריאות לי ולילדיי, התרחבות והצלחת העסק כפי שאני חולמת כבר זמן רב ויציבות כלכלית גם לא תזיק.
“ביום שלישי, 26.9.23, י”א תשרי, בשש בערב, יתקיים אירוע פתיחת שנה של תערוכת יצירות של תלמידות הסטודיו והרמת כוסית לשנה החדשה, בסטודיו ‘טלירון’, באבנ”י אית”ן ואני מאוד מתרגשת”.
