דבורה ועזריאל ז”ל בר גרו כשלוש שנים וחצי בימית. לקראת הפינוי, הגיעו 12 משפחות מנוב לעזרת התושבים לעצירת הנסיגה. ביום הגירוש, הציעו להם להצטרף לנוב. הם נענו להצעה, התאהבו ונשארו
מאת: רחל בן יצחק, אבנ”י אית”ן
בנוב מצאה דבורה את מקומה במדרשת הגולן וניהלה את המקום כ-37 שנים.
במהלך תפקידה, הכירה היטב את הגולן בהיבטים מגוונים. מגיל 50, הייתה מודעת לזקנה. המוטו שלה הוא “חברותא או מיתותה”. זה מספר שנים שהיא מנהלת את המרכז של הגיל השלישי. לצדה, ועדה וביחד מחליטים על הפעילויות.
דבורה: “האדם, כיצור חברתי, מקבל חוזקות וכוחות”.
הוותיקים הם בראש עיסוקיה. היא מדגישה את חשיבות מקום ההתוועדות .ההקמה התאפשרה על ידי שילוב של ועדת ותיקים והוועד המקומי. המקום גדול, יפה ומזמין, כולל מטבח. הריהוט צבעוני ופונקציונלי. במהלך השבוע, מתקיימת פעילויות מושקעות לכולם, מה שהביא להתפתחות תודעה קהילתית גבוהה, לשיתוף פעולה בין הבאים ולהפחתת הבדידות.
האולם הביא גם לשיפור הקשר עם הנוער. מופע של פואטרי-סלאם וסעודה שלישית משותפת שברו את הקרח. ביום ראשון, מתקיימת התעמלות ניה. הפעילות בימי שני, מושקעת במיוחד. מוציאים הזמנה מיוחדת. הפעילות מותאמת ומגוונת, יש הרצאות שונות ותערוכות פרי יצירתם של האומנים הרבים בנוב.
כשיש “ערב על האש”, הגברים מגיעים בהמוניהם וגם הנשים… בימי שלישי, יש שיעור לנשים ותיקות וצעירות. ברביעי, שיעורי תנ”ך ובחמישי, בית קפה מפנק. מעת לעת, יוצאים לטיולים. מספר המשתתפים בפעילויות השונות גבוה.
קיימת אפשרות לפגישות יזומות באולם, בהזמנה מראש. במקום יש משחקייה ולימודייה, קיומם מאפשר קבלת תקציב מ”קול קורא” שמתפרסם מטעם המועצה. במלחמה, הופעלו הילדים במקום במשך היום. קיימות גם פעילויות ספונטניות.
האיש של דבורה, עזריאל ז”ל, היה מאושפז עקב מחלתו בבית חולים. דבורה ביקשה את עזרת הציבור ונענתה ברוחב לב. מדי לילה, התייצב תורן ליד מיטתו בבית החולים. בנוב פועלת ועדת בריאות שיודעת להושיט עזרה, במידת הצורך .דבורה מתנדבת ב”שלם באים בטוב” – פעילות לילדים ובנוסף בבני יהודה, בבית גיל הזהב. דבורה מציינת את ייחודם של המשתתפים, אוהבת את הצמא שלהם לידע ולהבנה.
דבורה היא אישה רבת-פעלים, אכפתית ואוהבת אדם. היא מדגישה כי הקמתו של בית התוועדות הביאה הרבה טוב ליישוב. לדבורה נכדים רבים, ארבעה ילדים שמתוכם שלושה גרים בנוב.
“זה הכיף שלי”, היא אומרת.
