התקופה שעטתה על פנינו מסכות, אך בעת ובעונה אחת, הסירה מאתנו מסכות אחרות. הנגיף, המגפה והספר – “כל ה-covid הזה (שירים בגלים)”, אירית קדם (הוצאת “עמדה“, 2022)
COVID19 – או כפי שהוא מכונה בארצנו נגיף ה“קורונה“, חדר לעולמנו בסוף שנת 2019 והשפיע על הכול. בימים אלה, הוא חוגג שנתיים להימצאותו עמנו וכולנו משוועים לחגוג לו כבר מסיבת פרידה.
אין לדעת עוד כמה זמן ניאלץ לחיות “עמו, לצדו וכנגדו“, אך ההלם הראשוני שספג העולם מהגעתו, לא יישכח במהרה. אם בכל זאת נשכח את שעברנו, הרי שלקט שירים סיפורי זה יהווה מזכרת נצח לתקופה שעטתה על פנינו מסכות, אך בעת ובעונה אחת, הסירה מאתנו מסכות אחרות. תקופה בה החיובי הוא שלילי והשלילי חיובי, תקופה שמשרה על כולנו רגעי מבוכה ואי ודאות, בצד רגעי הארה ותובנות ונמשכת עד עצם היום הזה.
את כל ה“כובד” הזה תוכלו לפגוש בשירים, הכתובים בחלקם בכובד הראוי לזמנם ואילו חלקם האחר נישא על “הגל הקל“, בהומור שנון וחריף, בטיפוגרפיה מעניינת (ראו הקשר בין חלק מתכני השירים לצורתם), כבדות בצד התבדחות והקלת ראש, כשם שתקופה מסוג זה עשויה לייצר.
ספרה השמיני של המחברת אירית קדם, ספר שהוא מתנה ומזכרת לכל בית, משתרע על פני ארבעה גלים ראשונים של covid ועוסק בארבעה היבטים, או וריאנטים, כארבעת שעריו: וריאנט עולמי, וריאנט מקומי, וריאנט משפחתי, וריאנט אישי.
“איך בא לי “כל ה-covid הזה“?, שואלת ועונה המחברת, אירית קדם, בשולי הכריכה של ספרה. כאמור, תחושת הכובד היום–יומית שהתלוותה לאי הוודאות של “ימי הקורונה העליזים. בנוסף להיותי חולה בסיכון, מוחלשת מערכת חיסון, שלא ברור אם תצליח לפתח נוגדנים במידה שתתחסן, הביאו אותי למצב של חרדה והסתגרות.
מאדם פעיל (על אף מגבלותיי), הפכתי במשך שנתיים לאסירה בהסכמה, שמרשה לעצמה להתרועע אך ורק עם בני המשפחה. כל שנותר לי, לאורך גלי התקופה רבת–התהפוכות, הוא לשורר שירים על המצב על כל היבטיו
“מאדם פעיל (על אף מגבלותיי), הפכתי במשך שנתיים לאסירה בהסכמה, שמרשה לעצמה להתרועע אך ורק עם בני המשפחה. כל שנותר לי, לאורך גלי התקופה רבת–התהפוכות, הוא לשורר שירים על המצב על כל היבטיו, חלקם עצובים וכבדים וחלקם קלילים, מחויכים ועתידים לעורר געגוע.
“כתבתי, לא רק על מנת להעביר את הזמן, אלא גם במטרה לזכור ולהזכיר מה ואיך קרה ובראש ובראשונה, בכדי לעבור את כל ה-covid הזה – ועדיין להישאר חיובית, חיונית ובחיים!”.
כמו אלתור מוצלח של ג‘ז
רן יגיל, העורך הראשי של הוצאת עמדה, שהוא גם מבקר וסופר, מוסיף על כך משלו:
“לאירית קדם יש רגישות נדירה לכתוב שירים אקטואליים, שלא יהיו רק נכונים לשעתם ובני זמנם. בספר ‘כל הcovid הזה‘,ביד קלה וביכולת אימפרוביזציה נדירה, המלווה באינטימיות רבת–תנופה, היא מצליחה לכתוב שירי קורונה מקסימים ונוגעים ביותר וזה כמו אלתור מוצלח של ג‘ז, פשוט לא נגמר לה ונובע כמעיין המתגבר. היא דוברת את המצב בשירים, בלי דקלרציות והטפות מיותרות. כאלה שירי קורונה מוצלחים ובכמות כזאת, טרם ראיתי.
“ועוד דבר – עם כל הפחד האובייקטיבי מפני המחלה, וגם זה שנטעו בנו הרשויות שלא לצורך, הרי כמי שיודעת מחלה מהי, יש לה הומור נדיר ביותר, שבא לידי ביטוי בשירים והיא יכולה לטלטל אותך במילים ישירות ופשוטות, בין צחוק לבין דמע, כמו למשל בציטוטים הבאים: ‘הַיּוֹם / כְּשֶׁמְּאַחֲלִים בריאות / רָצוּי לְנַקֵּד / אֶת הַמִּלָּה‘ או המשחק עם ראשי התיבות: ‘שְׁנַת תש“פ – תַּכְלֶס, שָׁנָה פַּח‘”.
על המחברת
ד“ר אירית קדם, ילידת גבעתיים, היא חברת מושב מעלה גמלא שברמת הגולן, אשת חקלאי, אם לשלושה וסבתא לשתיים – בוגרת החוגים תאטרון וספרות באוניברסיטת תל אביב, דרמה תרפיסטית, אשת חינוך, מנחת קבוצות ומרצה. כיום, בעקבות מחלה נדירה, הסבה את עיסוקיה האקדמיים אל האמנות הרב–תחומית. חברה באקו“ם ובאגודת הסופרים.
שיריה וציוריה מתפרסמים מעת לעת בכתבי עת שונים, באנתולוגיות ובספרים לילדים ולמבוגרים.
ספריה הקודמים:
“דרמת אמצע החיים – מסע שלו, משא שלה“, (עיון ספרא ואסף מחזות, אוני ת“א), “דייט עם מלאך“, (שירים, ספרי “עיתון 77″, 2016), “חדר מצב“, (שירים, ספרי “עיתון 77″, 2017), “מעשה בחיפשושית שחיפשה ומצאה את כל הנקודות“, (ספר ילדים, “סער“, 2017), “שמחת זקנתה – ספר סבתא” ו“ספר סבא – אם היה כותב“, (שירים, “דרורים” 2019), “מבריאה כרונית“, (שירים, “עמדה“, 2021).
(ניתן להשיג את הספר דרך המחברת)
