מהפכת האנרגיה הירוקה במדינת ישראל שכוללת בין השאר את טורבינות הרוח היא כבר עובדה קיימת בדרך להפסקת יצור חשמל מדלקי מאובנים
הפילוסוף הסיני לאו דזה שחי במראה השישית לפני הספירה אמר כי גם מסע של אלף פרסה מתחיל מהצעד הראשון, דומה שמהפכת האנרגיה הירוקה בישראל היא מימוש הלכה למעשה של המשפט הזה. מדובר על מהפכה כלל עולמית שמתרחש בפינות רבות על הגלובוס. גם בישראל (באיחור אלגנטי יש לציין) היא קורמת עור וגידים כאשר רמת הגולן מהווה את חוד החנית באותה מהפכה. ההתחלה הייתה איטית וקשה, כולנו מכירים את טורבינות הרוח שפועלות ליד מושב אלוני הבשן והן אחד מסמלי המושב.
חייבים לומר, חוות הרוח המתוכננות בגולן יתרמו תרומה של ממש לייצור החשמל במדינה, ויקדמו אותה באופן משמעותי להשגת יעדי האנרגיה המתחדשת – שספק אם יושגו ללא אנרגיית רוח. לשם המחשה, החוות המתוכננות בגולן יוכלו לספק חשמל בהיקף העולה על 23% ממלוא הייצור בתחנת הכוח המזהמת בחדרה או אם תרצו שיעור העולה על צריכת החשמל של לפחות 300 אלף משקי בית – יותר מכל מחוז הצפון.
צריך לזכור ששנת 2019 הפכה להיות שנת ההתפכחות בעולם: העולם עובר לאנרגיה נקיה, זולה, מתקדמת לקראת אנרגיות מתחדשות בשנת 2050. לא פחות מ-80 מדינות ברחבי העולם החלו בתהליך מעבר לכלכלה מאופסת פליטות.
הפקת חשמל מאנרגיית רוח מגלמת יתרונות רבים בהשוואה לייצור רגיל של דלקי מאובנים שראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח בוועידת האקלים של האו”ם לפני שבועיים כי ייעלמו לגמרי עד לשנת 2050. היתרונות של הפקת חשמל מאנרגיית רוח כוללים: עלות הפקת חשמל נמוכה (עקב הניצול של אנרגיה זמינה ללא עלות), הקטנת זיהום סביבתי (שכן לא נפלטים חומרים מזהמים לאוויר במהלך הפקת החשמל), שמירה על מחצבים מוגבלים ואולי אחת הנקודות החשובות והדרמטיות הנוגעות לזיהום אוויר במדינת ישראל: ייצור חשמל מאנרגיית רוח מקטין את ההשפעות השליליות של שימוש בדלקים פוסיליים לייצור חשמל.
אם נסתכל מעט על מפת הדרכים של מדינת ישראל לקראת אותו שינוי מצופה אנחנו יכולים לראות שכבר בשנת 2009 הציבה ממשלת ישראל יעד לייצור 10% מסך צריכת החשמל בישראל באמצעות אנרגיה מתחדשת עד 2020 (החלטת ממשלה מספר 4450). בשנת 2015, אישרה הממשלה יעדים נוספים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, העומדים על 13% מצריכת החשמל בשנת 2025 ו-17% מצריכת החשמל בשנת 2030 (החלטת ממשלה מספר 542). יעדים אלו עודכנו באוקטובר 2020 במסגרת החלטת ממשלה מס’ 465 בה נקבע כי חלקן של אנרגיות מתחדשות בייצור החשמל בישראל יגיע ל-20% עד שנת 2025 ול-30% בשנת 2030. יעדים אלו משקפים את מדיניות הממשלה וחשיבות קידום אנרגיות מתחדשות בתמהיל הטכנולוגיות לייצור חשמל.- מדובר על מספרים כבדי משקל שמגובים בהחלטת ממשלה ומבטאים את הרצון הבלתי מתפשר של מדינת ישראל לעבור לאנרגיה ירוקה.
רבים טוענים כי טורבינות הרוח בטלות בשישים כאשר משווים אותן ליחידות הסולאריות שמותקנות אף הן בכל רחבי הגולן, אבל צריך להסתכל על העובדות: מבחינת יכולת ייצור חשמל בפועל, כל יחידת הספק מותקן (מגה-וואט) ברוח תייצר כ-50 אחוז יותר חשמל מאשר יחידה סולארית. חשוב מכך, לשילוב בין שני מקורות הייצור יתרונות אדירים. לכל מקור ושיטת ייצור יתרונות וחסרונות משלה, אנרגיית הרוח מצטיינת בחסכון בשטח (טורבינה מודרנית מייצרת חשמל כמו 80 דונם סולארי קרקעי), ובזמני ייצור משלימים לייצור הסולארי – יתרון קריטי למשק החשמל. כבר בשנת 2018 כתב דוקטור אסף אילת, יו”ר רשות החשמל דאז לוועדה הארצית לתכנון: “במבט קדימה, גם בהינתן קיומם של מתקנים סולריים בהיקף נרחב, ואולי אף בשל כך, קיימת חשיבות רבה לשילוב אנרגית רוח בתמהיל האנרגיה המתחדשת של משק החשמל”. לסיכום, השילוב בין האנרגיה הסולארית ובין האנרגיה המופקת מהרוח יעיל יותר מכל אחת בנפרד – כך, רק תמהיל מאוזן בין השמש והרוח יצליח להשיג את היעדים השאפתניים שהציבה מדינת ישראל לעצמה.
