בחינוך קיים משולש של יחסי גומלין: הילד, ההורה והמורה. על פי משולש זה, הילד נשען על המורה וההורה. ההורה והמורה אמונים על חינוכו של הילד

ניתוח התנהגות יישומי. מתוך הספר שלי ״גלגולו של חינוך״. איור: עדי בארי

ההורות אינה רק תוצר ביולוגי. היום, להיות הורה זה מקצוע הדורש הכשרה. החינוך מתאפשר אם קיימת סמכות הורית, בשיטה ובגישה שבה ההורים בוחרים לקחת אחריות ולהיות הורים. שני הקודקודים הנוספים של משולש יחסי הגומלין, הם הילד והמורה. על פי משולש זה, הילד נשען על המורה וההורה. ההורה והמורה אמונים על חינוכו של הילד. להם מטרה משותפת. המורה, באמצעות הידע המקצועי וההורים, בהכרתם הטובה והבסיסית את הילד וכמובן, את עצמם. בספרי "גלגולו של חינוך", אני מאפשרת להכיר לפני ולפנים את כובד המשקל וההשפעה של חינוך ההורים מביתם, על חינוך ילדיהם. ההיכרות של המורים עם ההורים היא חובה.

היכרות שכזו מתקיימת בפגישת ההיכרות טרם פתיחת שנת הלימודים. שיחות ההורים שמתקיימות במסגרת בית הספר, אותם ימים שנקבעים על ידי ההנהלה, אינן מהוות זמן להיכרות עם ההורים. בשיחות ההורים, אנו ממוקדים בבניית תכנית עבודה להצלחתו והרווחתו של הילד. יושבים עם דף, שמהווה הסכם עבודה בין התלמיד, ההורה והמורה. אכן כך, המורה הוא התומך האחראי לביצוע ההסכם. בהסכם, חשוב שייכתב באופן ברור מהן הגדרות העשייה המתבקשות מכל אחד מהקודקודים, למען הצלחת התלמיד.

המטרה של שכתוב הדברים איננה לעוות, או להחליף, את המציאות המתקיימת מדי שיעור. חשוב מאוד להיות אותנטיים ולשקף באופן הכי טהור את מצבו של התלמיד במטרה לתקן את האמונות הלא תפקודיות, לספק חוויות מתקנות ולעורר רגשות שהתלמיד נמנע מהם, או הדחיק אותם. שכתוב הדברים הוא העימות של התלמיד וההורה עם המציאות וכך מבינים את מה שהיה חסר ומה צריך שיהיה.

תחושת ההצלחה

שאלה ראשונה שנשאל התלמיד: "כיצד תתבטא עבורך ההצלחה שלך?" כמה חשוב להכיר את ההצלחה של הילד. תופתעו כמה ילדים בכלל לא חושבים שהציון הוא זה שישקף את ההצלחה שלהם. רובם הגדול כתב: "להבין את החומר ולעבוד לבד".

יש לתקן את דרכם של ההורים, או לדאוג שהילד ינהל שיחה בונה עם ההורים, כדי שיבינו שההתעניינות בתחושת ההצלחה ובתהליך שמבקש הילד לעבוד, חשובה מאוד לחוסן הנפשי של הילד. חשוב לבחון שלא ההורים הם אלה שמחזקים אותו בדפוסים הלא-תפקודיים. הגישה מתבססת על אינטגרציה של טכניקות קוגניטיביות, התנהגותיות, חווייתיות וטכניקות במסגרת המודל הקוגניטיבי.

עלינו לזכור שמטרת החינוך היא התפתחות אישיותו של הילד. עלינו לבחון מכל זווית את השפעת החינוך שלנו על רווחתו הנפשית, מצב הרוח בו הוא יהיה מסוגל לממש את ההוויה המשמעותית של חייו. נכון שאושרו הוא הגלאי להוכחה שהמסלול שבנינו נכון לו. מאידך, מהות החינוך איננה הנאה צרופה, שהרי החינוך במהותו מתהווה תוך עימות עם הדחפים היצריים. הורים יקרים, רק ביחסי גומלין נצליח בחינוך.

• למען הסר ספק, ד"ר מרום אינה עוסקת ברפואה