ביתה של טובה כהן, קרמיקאית שהגיעה עם המשפחה להרחבה בחד-נס, עדיין הולך ונבנה, אולם לצדו פועל כבר הסטודיו שלה לאמנות החומר הקרמי לסוגיו, בו היא מעבירה סדנאות לצימריסטים בטכניקה קדומה לחיקוי זהב. והחזון: גלריה קואופרטיבית לאמנים בצפון
שני דברים מבקשת טובה כהן לייצר בגולן: זהב ובית אמנים קואופרטיבי.
דווקא הזהב הוא בעל היתכנות גבוהה יותר. מההר שנקרא בית אמנים בגולן הדרדרו בשתיקה כבר רבים וטובים כאן.
עמוסה בתואר ראשון בעיצוב קרמי מבצלאל ותואר שני מהחוג הבינתחומי לאומנויות באוניברסיטת תל אביב, הגיעה כהן, 41, יחד עם הבעל ברק והילדים איתי ויערה, ממודיעין להרחבה בחד-נס אך לפני חודש. ביתם הולך ונבנה, אך לצידו כבר פועל הסטודיו שלה לאמנות החומר הקרמי לסוגיו, פיסול, פסיפס ותכשיטי חומר.
קרמיקאים לא חסרים כאן, מה אפשר עוד לחדש?
כהן: “התחום בו התמחיתי, הינו יישום של טכניקה מסורתית מיוחדת שאותה חקרתי במסגרת לימודי התואר השני. זו טכניקה שהגיעה לשיא פריחתה באיראן, סוריה ועיראק במאה ה- 13; אני רוצה להשמיש או לתת לה ביטוי בסדנאות ובקורסים שאפתח כאן.
“מדובר בזיגוג צבע מיוחד, ששיעתקתי מאותה טכניקה קדומה והיום אני יוצרת אותה הן בעבודותיי והן בלימוד בסדנאות לצימריסטים והן בחוגים. זה חיקוי של צבע הזהב אבל ללא זהב טהור.”
אלכימיה?
“בדיוק!!! זו המלה, זו אלכימיה. זו תרכובת של חומרים ושריפה מיוחדת, הצבעוניות שמתקבלת על החומר הינה מאוד מאוד מתכתית, מיוחדת, בגווני זהב, כסף וברונזה.”
כששומעים זהב זה מתחיל לרתק…
“בהחלט, זה קסם, הרבה קסם ומסתורין. אני נותנת לזה ביטוי בחוגים ובסדנאות בהרבה היבטים, אם זה בטכניקת הפסיפס בה יוצרים אריחים צבעוניים, שוברים אותם ומעטרים את הכלים. או עיצוב תכשיטים מהזיגוג הזה וכמובן עיצוב אובייקטים ופיגורות מתחום היודאיקה.
כפי שאמרתי, חקר הטכניקה באיראן, שהינו התיזה שלי באוניברסיטת תל אביב, זכה להצלחה רבה. יחד עם הוראת האמנות הזו אני אף מקדמת עם שותף פרויקט בתחום עיצוב מוצר לתעשיה עבור חברה באירופה. הטכניקה שחקרתי באה לביטוי במגוון התחומים שאני עובדת בהם.
בביתי הזמני בהרחבה כבר פועל הסטודיו עם כל האבזור, נחמד, ממוזג, נעים וטעים.”
טעים?
“אני גם מארחת, יש כיבוד קל.
כיצד עושים סדנאות כאלה לצימריסטים? מתי מספיקים?
“למשל בתחום הפסיפס, ניתן להניחו על כלי קיים ששרוף בשריפה ראשונה, אפשר לסיים תוך כמה שעות ולקחת את הכלי. אפשר גם להתנסות בסדנאות ארוכות יותר, אך אני מציעה לסיים את העבודה כבר בסדנה עצמה.”
מדוע לעבור ממודיעין לחד-נס?
“בחרנו לחיות בצורת חיים כפרית, היה חשוב לי להעניק לילדים איכות חיים מיוחדת. כילדה גדלתי בסאסא שבגליל; אני מרגישה שהמקום הזה מתאים לי, מבחינת אווירה, צורת חיים, היכולת ליצור, להתפתח. המקום נותן לי השראה רבה לגבי ההתפתחות שלי. הרבה יותר נכון מבחינתי מאשר לגור בעיר. המציאות היומיומית באזור הגולן היא עם קצב חיים אחר, אנרגיות אחרות, אווירה שנותנת מרחב רב לדמיון, למחשבה, ליצירתיות, אני מאוד מאמינה בזה.”
נעבור לחזון של בית לאמני הגולן?
“המטרה, השאיפה, החלום שלי הינם לפתוח כאן גלריה קואופרטיבית לאמנים, מקום תיירותי לאמנים לבטא את יצירותיהם בצורה יותר קולקטיבית. המודל קיים ומצליח כבר בתל אביב ובירושלים, אני ארצה ליצור אותו עבור אמנים מהצפון.
לא הצליח עד כה? תלוי איך מרימים את זה, צריך הרבה תושיה, נסיון ומקום שהוא שלך.
אני בודקת כל הזמן את הגולן, שומעת מה יש ומה היה. אני חושבת שזה המקום בו צריכים להיות דברים כאלה, צריך להקים אותם בצורה מסוימת, בכובד ראש, עם הרבה הבנה של המקום. צריך לנשום את המקום, להבין, אני מאמינה שאני אצליח.”
