בל”ג בעומר, התקיים באבנ”י אית”ן “מירוץ אבנ”י אית”ן ה-3”. הארגון המושקע חילק לכל משתתף חולצת מירוץ, עם לוגו “הגולן 50”. אירוע שכולו שמחה, פרגון הדדי, ידידות וגם תחרותיות
בישראל, כידוע, העורף גם הוא חזית. אל”מ רונן כהן, מאניעם, הוא קצין הלוגיסטיקה של פיקוד העורף. כלוחם בעברו הוא מכיר מקרוב את צרכי החיילים בשטח
אל”מ רונן כהן, הוא תושב אניעם, נשוי לגלית ואב לשלושה ילדים. בשירותו הצבאי, ממלא רונן תפקיד יוצא דופן, בעל חשיבות גדולה – הוא קצין הלוגיסטיקה של פיקוד העורף. בתו נמצאת כרגע בקורס חובשים והופכת לחלק מן ההווי הצבאי הממלא את הבית. במקור, רונן הוא מחדרה, אבל מאז שהתאהב ברמת הגולן ועבר להתגורר בה ב-1999, הוא לא מוכן להחליף אותה בעד שום מקום אחר. הוא מתאר זאת: “אין ספק שהשירות רחוק מהבית הוא אתגר גדול עבורי, אך אינני יכול לראות את עצמי חי במקום אחר מהגולן. כשאני חוצה את הגשרים ומטפס לרמה, ההתרגשות פורצת כל פעם מחדש”.
את מסלולו הצבאי, החל רונן במקום אחר לחלוטין מתחום הלוגיסטיקה. הוא התגייס כלוחם בחטיבת הנח”ל, בגדוד 932. כבר בתחילת דרכו הצבאית, שאף רונן להיות מפקד ולכן יצא לקורס מ”כים, שלאחריו מילא מספר תפקידים פיקודיים בגדוד 50, כמ”כ, סמל ורס”פ.
לאחר תקופה ארוכה ומשמעותית כלוחם, נפתחה בפניו האפשרות לתרום את חלקו בתחום הלוגיסטיקה. שאיפתו הגבוהה למצות את הפוטנציאל הפיקודי שלו, הובילה לכך שלקראת סוף שנות התשעים, יצא רונן לקורס קצינים. הוא שירת כסגן מפקד פלוגת המפקדה בגדוד 932 ושנה לאחר המעבר לקצרין, התמנה למ”פ מפקדה של בא”ח נח”ל, הנמצא בערד.
אל”מ רונן: “היערכותו הלוגיסטית של פיקוד העורף היא הגורם המרכזי להצלחתו בהתמודדות והגנה על העורף בשעת חירום. כקצין לוגיסטיקה פיקודי, עליי לאזן בין הצרכים הטקטיים-מבצעיים לבין הסיוע הנדרש ברמה הלאומית. צריך לדעת לשמר רציפות ביחידות ולתת קשב לצרכים המתפתחים”
לאחר שהוכיח את יכולותיו הגבוהות, הוא התקדם והפך לקצין הלוגיסטיקה של חטיבת הנח”ל. לאחר מכן, שירת כקצין לוגיסטיקה באוגדה 36 וכן באוגדה 143 ואוגדה 91. בחלוף הזמן, הוא המשיך להתקדם עד שמונה למפקד מגמת המפקדים בבה”ד 6, השייך לחיל הלוגיסטיקה, לרבות שירות בקריית ההדרכה בנגב. במקביל, למד לתואר ראשון בלוגיסטיקה, באוניברסיטת בר אילן ולתואר שני בביטחון לאומי, באוניברסיטת חיפה. מאז הקיץ האחרון, הוא קצין הלוגיסטיקה הפיקודי של פקוד העורף.
על השינוי בזווית הראייה, מלוחם למי שאמון על הפן הלוגיסטי-ניהולי ועובד יותר מאחורי הקלעים, הוא מספר: “אני מרגיש שאני מצליח להבין את צרכיהם של הלוחמים וההתרחשות בשטח ולתת להם מענה כפי יכולתי המקצועית. העבודה מול הלוחמים מרגשת וממלאת אותי סיפוק ואני עדיין רואה את עצמי חלק מהם”.
להיות קצין לוגיסטיקה פיקודי, משמעו להיות אחראי על היכולת של הפיקוד לשמר רציפות והמשכיות, קרי אספקת אמצעים, כשירותם וניתוח הדרכות, בשלבים הבאים בלחימה. נקודה זו הופכת למורכבת ומשמעותית אף יותר, כשמדובר בפיקוד העורף.
רונן: “היערכותו הלוגיסטית של פיקוד העורף היא הגורם המרכזי להצלחתו בהתמודדות והגנה על העורף בשעת חירום. כקצין לוגיסטיקה פיקודי, עליי לדעת לאזן בין הצרכים הטקטיים-מבצעיים לבין הסיוע הנדרש ברמה הלאומית. צריך לדעת לשמר רציפות ביחידות ולתת קשב לצרכים המתפתחים במרחב האזרחי. אחד השינויים שביצענו לאחרונה הוא לדעת כיצד לרתום את המשק האזרחי למצב חירום”.
במהלך תפקידו, הספיק רונן להיות חלק בשני אירועים מרכזיים בפיקוד – קריסת החניון ברמת החייל וגל השריפות, יחד עם יחידות החילוץ בסדיר ובמילואים של פיקוד העורף.
את תגובתו לאירוע הוא מתאר: “כשאני מבין שקרה אירוע רב-נפגעים, דרך ההתמודדות שלי היא בניית תמונת מצב לאחר שיח עם הכוחות הראשונים בשטח ובמקביל, להפעיל מאמץ לוגיסטי תומך, כולל תמיכה של יכולות מתקדמות, ניוד כוחות ואמצעים. התובנה המרכזית מהאירועים היא שהעיסוק בהצלת חיים מחייב סדר פעולות מהיר, כי הזמן לרעתנו”.
הצלה מתוך שליחות
הצעד הראשון והמאתגר מכולם בהתמודדות עם אירוע מסוג זה הוא המעבר משגרה לחירום, אשר כולל פתיחת חמ”לים, חשיבה על דרכי חילוץ באמצעים מיוחדים ועבודה מול ארגוני חירום אזרחיים, כמו כיבוי והצלה, מד”א, משטרה, משרד הפנים ועוד.
על האירוע הראשון, קריסת החניון ברמת החייל, מספר רונן: “האירוע ברמת החייל תפס אותנו בסביבות 12 בצהריים, כשאיננו יודעים באיזה סדר גודל של פצועים מדובר. על מנת להצליח להביא יכולות מכפילות כוח, הפעלנו גופים וחברות אזרחיות, המספקות לנו כלי צמ”ה, מנופים כבדים, כלי חיתוך ביהלום, משאבות חול ועוד ובעצם, את כל הציוד הנדרש, על מנת לבנות מעטפת לוגיסטית תומכת, בה נצליח לכוון את הכוחות לחלץ את הפצועים ובו בזמן לשמור על תפקודם התקין של המחלצים. מובן שחשבנו גם על אמצעים אלטרנטיביים, במידה שאמצעי החילוץ הקיימים יתגלו כלא יעילים באותה סיטואציה”.
חשוב לציין שבאירועים מסוג זה קיימת תמיד הסכנה של נזק משני. כלומר, יכול להיווצר מצב בו יקרוס חלק נוסף מהחניון וכך עשויים להיפגע אזרחים נוספים. על כן, ייאמר לזכותם של המחלצים בהתמודדות עם האירוע, שהם נהגו במשנה זהירות, על מנת להבטיח את השמירה על ביטחונם של האזרחים.
רונן: “אחד הדברים המשמעותיים שראיתי באירוע זה הוא האופן שבו מוחות החילוץ עובדים במהירות מסביב לשעון. פה ראיתי לוחמים ולוחמות שפועלים להצלת חיים, מתוך תחושת שליחות”.
על האירוע השני, גל השריפות, מספר רונן: “זהו אירוע שניתן להגדיר כרחב היקף מבחינת הנזקים במרחב הציבורי והאוכלוסייה. באירוע זה, עבדנו בשיתוף פעולה מלא עם עיריית חיפה, משרד הפנים, כיבוי האש ועוד, כדי לסייע בפינוי התושבים וצמצום ממדי הנזק”.
רונן מסכם: “האתגר של פיקוד העורף גדל משנה לשנה, נוכח האיום והפיכת העורף האזרחי לחזית נוספת. זה מציב אתגר גדול למערך הלוגיסטי, שדורש למצוא את האיזון בין תמיכת הכוחות של פיקוד העורף ליצירת יכולת לסייע בתמיכת רשויות, על פי צרכים שיתפתחו. בנוסף, קיימת ההבנה כי מדינת ישראל, על ארגוניה והגופים הפרטיים, היא לא פחות ממעצמה ומכאן, נולדה התובנה של מיצוי היכולות ותמיכתם במאמץ לוגיסטי משולב, בחירום ובמלחמה.
“בפיקוד העורף משרתים לוחמים ולוחמות, בסדיר ובמילואים, שגאים בעיסוקם הייחודי כאנשי צבא להציל חיים. אנחנו במערך הלוגיסטי מרגישים זכות גדולה לכוון את המאמץ העוסק בחוסן של מדינת ישראל, במבחן אליו תידרש”.
