המכה האחרונה של נשרי הגולן, מאי 2019: שמונת הנשרים, שמתו מהרעלה ביום שישי האחרון, הם מחצית ממספר הנשרים שנותרו בגולן. זו אינה סכנת הכחדה, זוהי הכחדה
רשות הטבע והגנים, מרחב גולן
ביום שישי האחרון, חווינו יום שחור, כאן ברמת הגולן. שמונה נשרים מצאו את מותם בהרעלה גדולה, במרכז הגולן. שני נשרים שרדו, אך השמונה שקיפחו את חייהם היוו כמחצית מאוכלוסיית הנשרים שעוד נותרה ברמת הגולן, לאחר הרעלות טרגיות אחרות שבוצעו ב-1998, ב-2007 ובשנים האחרונות.
הנשר המקראי, “מלך העופות”, חיית בר המוזכרת גם בתנ”ך וסמל לטבע היפה של ישראל, נמצא בסכנת הכחדה בישראל. בין האיומים המשמעותיים עליו – הרעלות מצד חקלאים, התחשמלות, טורבינות רוח ופגיעה בבתי גידול וקנונים. לנשר יש חשיבות משמעותית במערכת האקולוגית והוא מהווה חלק מהותי בהתנהלות הטבע. למעשה, הנשרים הם עובדי הניקיון של הטבע.
נתוני ספירת הנשרים בחורף 2019, שבוצעה על ידי אקולוגים ופקחים של רשות הטבע והגנים, מחזקים את המגמות שזוהו בשנים האחרונות: עלייה במספר הנשרים באזור הנגב, ירידה במספר הנשרים בגולן ובמדבר יהודה והצלחה של פרויקטים שנועדו להשיבם לטבע, במקומות שונים בארץ.
באזור הדרום, נספרו השנה 110 נשרים, לעומת 72 ב-2018. בצפון, נספרו רק 37, לעומת 58, בשנת 2018 ו-68, בשנת 2017. בתוך כך, באזור הדרום זוהו 33 קנוני נשרים ובצפון 12 קנונים. מתוך נתונים אלו, הנתון המעודד ביותר מגיע מהכרמל, בו נספרו עשרה קנונים. יש לזקוף זאת לזכות פרויקט “פורשים כנף”, המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל. הגופים האלו מובילים יחדיו פעולות רבות לאישוש ושמירה על אוכלוסיית הנשרים בישראל, לרבות גרעיני רבייה של נשרים ועופות דורסים אחרים.
תרחיש מוכר הוא של חקלאים, או בעלי עדרים, שכדי להדיר טורפים, מפזרים רעל בתוך פגר חיה. המטרה שלהם היא שהטורף יאכל מהפגר ויורעל למוות. בפועל, לא רק הטורפים ניזונים מהפגר המורעל, אלא גם הנשרים ועופות דורסים אחרים
יחד עם זאת, צריך להדגיש כי בשנת 1999, נצפו בארץ 378 נשרים והשנה רק 147 – ירידה של 61%. במדבר יהודה, מצב הנשרים ממשיך להיות קשה, אך מספר התחלות הקינון עלה מ-1 ל-3. התמונה היא עדיין לא תמונה אידאלית, חרף פעולות הרבייה והשימור של הנשרים. ככלל, קיימת ירידה עקבית של 7% בשנה במספר הנשרים והם נמצאים בסכנת הכחדה. בפרויקט “פורשים כנף”, מקווים כי המשאבים והמאמצים הרבים שנעשים למען הנשרים יקזזו את המשך ההידלדלות של מספרם כתוצאה מהאיומים הרבים. בין הפעולות המבוצעות: גרעיני רבייה של נשרים בשמורת חי-בר כרמל, מיגון עמודי חשמל למניעת התחשמלות, ממשק נגד הרעלות, מחקר, חינוך והסברה.
רשלנות, או מעשה בזדון
אירוע הרעלה, יש לומר, אינו קורה יש מאין. לרוב, מדובר ברשלנות, או מעשה בזדון, שיש להדגיש כי אינו חוקי בכל מקרה, של אדם המנסה לפגוע בבעל חיים, משיקוליו האישיים. לצערנו, תרחיש מוכר הוא של חקלאים, או בעלי עדרים, שכדי להדיר טורפים, כמו זאבים ותנים ולמנוע טריפות בעדר הפרות והעגלים שלהם, או האדמות החקלאיות, מפזרים רעל בתוך פגר חיה. המטרה שלהם היא שהטורף יאכל מהפגר ויורעל למוות. בפועל, לא רק הטורפים ניזונים מהפגר המורעל, אלא גם הנשרים ועופות דורסים אחרים, שניזונים מאכילת פגרים בשטחים הטבעיים. כל נשר שייחשף לרעל, או יאכל מהפגר המורעל, דינו ברוב המקרים יהיה מוות. גם הגוזלים שניזונים בקנונים מאותם נשרים צפויים להיפגע.
מידע לגבי הנשרים שנפגעו בהרעלה: ההרעלה זוהתה לפי מידע שהתקבל ממשדרים שהיו על גבי שלושה נשרים ממושדרים, מתוך שבעה נשרים ממושדרים קבועים, בשטח רמת הגולן. הנשרים הממושדרים הם שלושה נשרים שהובאו מספרד למען אישוש ושמירה על הנשרים בישראל. שלושה נשרים ממושדרים נוספים ביקרו באזור, מתוכם שתי נקבות המקננות במזרח הגולן.
אחד המורעלים, נשר A83, בקע בגרעין הרבייה בשנת 2006, שוחרר בכרמל ב-01.02.2009, עבר לגולן ומאז, מתרבה שם, כנראה בן הזוג של אחת הנקבות הממושדרות.
נשר אחר הוא T78, נקבה ילידת 2016. הובאה בטיסת “ארקיע”, בדצמבר 2016 מספרד, אוקלמה ושוחררה בגמלא, ב-20.01.2018. הציפייה הייתה שבשנה הבאה היא תגיע לבגרות מינית ותתרבה. לצערנו, זה לא יקרה.
עשרות צעדים לאחור
הנשרים ששרדו את ההרעלה הם נשר T72, שקיבל טיפול חירום בשטח ונשלח לבית החולים לחיות בר בספארי, התאושש ונמצא במצב טוב מאוד, לשמחתנו הרבה. הנשר צפוי לחזור חזרה לטבע בימים הקרובים. נשר נוסף, שנבדק בשטח וניכר שלא נפגע מההרעלה, חזר כבר באותו היום לאזור המחייה שלו בגמלא ועל פי נתוני המעקב, נמצא פעיל ובמצב טוב.
במקביל, ביום שישי, הוגשה תלונה במשטרת ישראל ובוצעו סריקות לאיתור בעלי חיים נוספים שנפגעו מההרעלה. כמו כן, נאספו ממצאים מהשטח. במקביל, פועל מנכ”ל הרשות, יחד עם החברה להגנת הטבע, לקדם תיקון החוק להגנת חיות הבר, במטרה להגן על חיות הבר במדינת ישראל מאירועים דומים בעתיד.
ההרעלות כואבות לנו מאוד, אין לנו דרך לאתר אותן בזמן וקשה למצוא ולהעמיד לדין את העבריינים. זה פוגע בכל חיות הבר בגולן ובמידה שיש פגר שטרם נמצא, ההרעלה תמשיך ותתגלגל. שניים מהנשרים שנמצאו היו עם תגי כנף וטבעות, כלומר, נשרים שטובעו אצלנו בגמלא, גדלו אצלנו וריגשו אותנו בכל פעם שעפו מעל ראשינו בשמורה.
רשות הטבע והגנים עושה מאמצים אדירים לאישוש אוכלוסיית הנשרים בגולן. מחקרים, טיבועים, גלישות לקנים לבדיקת הביצים, תצפיות אין סוף, נסיעות בהולות לבית החולים לחיות בר במקרי חירום וכמובן, דאגה בלתי פוסקת של הפקחים המסורים. כל הרעלה שכזאת לוקחת אותנו עשרות צעדים לאחור. עד שלא יהיו עוד נשרים. עד שלא נרים מבט עוד למעלה ונחפש אותם. עד שהם יהיו תמונה בספר על עוף שפעם היה בשמי ישראל.
הטבע הגולני שייך לכולם, למטיילים, לתושבים, לבוקרים, ולחיות הבר, שאנו תקווה שימשיכו לחיות פה אתנו.
