ג'פרי הינטון, מהאבות המייסדים של הבינה המלאכותית, יוצא באזהרה חסרת תקדים: משֹֹרות כמו מוקדנים, עוזרים משפטיים ואפילו בוגרי אוניברסיטה – עלולות להיעלם כהרף עין. האם אנחנו בפתחה של קטסטרופה תעסוקתית בקנה מידה עולמי?
דמיינו שאתם בוגרי אוניברסיטה, או עובדים כבר שנים בתפקיד משרדי נוח. עכשיו דמיינו שמגיעה טכנולוגיה שיכולה לעשות את העבודה שלכם – מהר יותר, זול יותר, בלי הפסקות קפה ובלי תלונות. נשמע מדע בדיוני? לא לפי ג'פרי הינטון, מגדולי חוקרי הבינה המלאכותית בעולם, שפרש לאחרונה מ"גוגל", רק כדי להתחיל להתריע על הסכנות של הטכנולוגיה שהוא עצמו עזר ליצור.
בפודקאסט הבריטי ,"The Diary of a CEO" הינטון, בן ה-77 וזוכה פרס נובל למדעי המחשב, לא השאיר מקום לספק: הבינה המלאכותית תחליף את רוב מקומות העבודה שנחשבים היום ל"מובנים מאליהם". לדבריו, עובדים כמו נציגי שירות טלפוני, עוזרים משפטיים, קלדנים, ואפילו בוגרי אוניברסיטאות שמחפשים את משרתם הראשונה – צריכים להיות פשוט מבועתים.
"בכל הנוגע לעבודה אינטלקטואלית שגרתית, הבינה המלאכותית הולכת להחליף את כולם."
זו לא התחזית הראשונה של הינטון, אבל הפעם היא החריפה ביותר עד כה. לדבריו, אנחנו בעיצומה של מהפכה שאינה דומה לשום דבר שראינו בעבר. "במהפכה התעשייתית", הוא מסביר, "מכונות החליפו עבודות פיזיות. עכשיו, זו הפעם הראשונה בה המכונה מחליפה את המוח ולא את הידיים."
הוא מביא דוגמה ברורה: "כבר אי אפשר להתפרנס מחפירת תעלות. טרקטור עושה את זה טוב יותר. עכשיו אותו דבר קורה עם העבודה המוחית – תוכנות AI כמו GPT ושותפיהן מחליפות אנשים שעובדים עם מילים, מחשבות, משפטים וחוקים."
תחזית קודרת
ומה לגבי משרות חדשות?
נשמע מוכר? הרי כל מהפכה הביאה אתה גם משרות חדשות, נכון? אז זהו, שהינטון ממש לא אופטימי: "כדי לעבוד בעבודה שה-AI לא יוכל להחליף, תצטרך להיות מאוד מאוד מיומן. רוב האנשים פשוט לא יעמדו בזה".
הוא אפילו מדגים: "אם פעם עשרה אנשים עבדו על פרויקט, היום, בזכות בינה מלאכותית – אחד יספיק וזה עוד כשמדובר בעבודה שהבינה מסייעת בה ולא מחליפה לגמרי."
אז מי בכל זאת יכול לישון בשקט?
ובכן, מסתבר שאנשי מקצוע שעובדים עם הידיים דווקא במצב טוב יותר. שרברבים, מתקיני מזגנים, נגרים ואנשי שטח הם לא הולכים לשום מקום בקרוב.
"ייקח עוד הרבה זמן עד שבינה מלאכותית תוכל להתחרות ביכולות הפיזיות האנושיות, במיוחד במניפולציות עדינות כמו של שרברב".
זה לא נגמר רק בעבודה
מעבר לאבטלה ההולכת וקרבה, הינטון מדבר על איום גדול בהרבה – איום קיומי על האנושות כולה. לדבריו, יש סיכוי של 10 עד 20 אחוזים שמערכות בינה על-אנושית "יבחרו שלא להזדקק לבני אדם" ויביאו להכחדה שלנו.
נשמע קיצוני? אולי. אבל מדובר באדם שאי אפשר לפטור כהוזה. הוא לא יוטיובר, לא קונספירטור ולא כתב מדע בדיוני, אלא האיש שבנה את היסודות שעליהם עומדים כל כלי הבינה שאנו מכירים היום.
"מעולם לא עמדנו מול משהו חכם מאתנו. אנחנו לא באמת יודעים איך להיערך, ומה בכלל יקרה."
מה קורה בשטח? האזהרות של הינטון לא מגיעות בחלל ריק. כבר עכשיו, ניתן לראות את השפעת ה-AI על שוק העבודה: עיתונאים, כותבים, מתכנתים, עורכי וידאו – כולם מרגישים את השינוי. מערכות אוטומטיות מתחילות להפיק תכנים באיכות שמקשה להבחין שמדובר באלגוריתם ולא באדם.
אם אתם חושבים שזו בעיה של "צעירים", תחשבו שוב: גם משרות בסיסיות, שבעבר היו מיועדות לסטודנטים ולבוגרי תיכון, נעלמות במהירות. לדוגמה, מוקדי שירות לקוחות ברחבי העולם מצמצמים מאות משרות בזכות מערכות צ'אט אוטומטיות מתקדמות.
לקוראי "שישי בגולן" – מהי המשמעות האמיתית?
בין אם אתם תושבי כפר חרוב, אנשי עסקים מראש פינה, צעירים מקצרין, או חקלאים ממעלה גמלא, המהפכה הזו מגיעה גם אלינו. זו לא רק בעיה של עמק הסיליקון, אלא של כל אחד מאתנו: מה ילמדו הילדים שלנו? איזה מקצוע כדאי לבחור? והאם בכלל נוכל להתחרות בעתיד?
הינטון אולי נשמע קודר, אבל הוא דווקא מעודד אותנו להתכונן. לדבריו, הדרך היחידה להתמודד היא להבין שהשינוי בלתי נמנע ולהתאים את עצמנו אליו: ללמוד, להתמקצע, להבין טכנולוגיה, אבל גם לשמור על אנושיות. כי גם אם המכונה חכמה יותר, היא לא בהכרח אנושית יותר.
לסיכום:
ה-AI מחליף כבר עכשיו עבודות רבות וזה רק מתחיל.
המשרות שכוללות עבודת כפיים דווקא בטוחות יותר.
הסיכון האמתי הוא לא רק תעסוקתי, אלא גם קיומי.
"שישי בגולן" ימשיך לעקוב ולתת לכם את כל מה שצריך לדעת, בשפה ברורה, נגישה ומחוברת לקרקע.
רוצים לשמוע עוד על איך זה ישפיע על הצפון? כתבו לנו, ספרו לנו מה אתם חושבים ונביא את דעתכם בגיליון הבא.
