התוקפנות היא תוצר של תהליכים פנימיים באדם, אשר נמצאים באינטראקציה עם גורמים חיצוניים-סביבתיים ומעורבים בה תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים
ד”ר רבקה מרום Ph.d, מנתחת התנהגות (בשילוב ה-cbt), יועצת חינוכית ומאמנת אישית
שנת הלימודים בפתח וחווית התקפי הזעם של הילדים בחופש הגדול מאוד מאיימת על ההורים והצוות החינוכי. לאחר פגישה עם המורה, הגיעו אליי זוג הורים שנשלחו להדרכת הורים. האימא אומרת: “זה קורה מאז שהילד בגן, כל הזמן יש התקפי זעם, דופק על הדלתות, צועק ומקלל”. הילד לא נולד עם אופי של ילד תוקפן ואלים. ניתוח ההתנהגות בשטח, במסגרת הביתית ובמסגרת החברתית, מאפשרים למנתח ההתנהגות לאבחן באופן ממוקד מה הסביבה עושה שמחזקת ומאפשרת התנהגות אלימה שכזו.
ילדים תוקפניים, אשר לא למדו לסגל התנהגויות פרו-חברתיות, משלמים על כך מחיר יקר כל חייהם. לתוקפנות שלהם יש השלכות מרחיקות לכת בבגרותם, בקשר שלהם עם משפותיהם, ילדיהם, מקום עבודתם וחבריהם, (טרמבלאי, 1999).
קמפבל ועמיתיה (2006) הראו שככל שלילדים יש רמות גבוהות יותר של תוקפנות, כך התוקפנות יציבה יותר לאורך שנים וקשורה לרמות גבוהות יותר של בעיות התנהגות וחוסר הסתגלות. התוקפנות היא תוצר של תהליכים פנימיים באדם, אשר נמצאים באינטראקציה עם גורמים חיצוניים-סביבתיים ומעורבים בה תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים. בתהליכים אלו, יש מקום מרכזי למנגנוני הוויסות של האדם, שמאפשרים לו לשלוט על ההתנהגות התוקפנית.
אופי הנו סַךְ הַתְּכוּנוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת וְהָרוּחָנִיּוֹת בְּאָדָם אוֹ בְּצִבּוּר הַמִּתְגַּלּוֹת בְּכָל מַעֲשָׂיו וּבְהִתְנַהֲגוּתוֹ. לכן, אם ילד, או מבוגר, מסוגל להתנהל ברוך ובאהבה, באמפתיה ובסובלנות, בסיטואציות מסוימות, הרי שהתוקפנות איננה אופיו של האדם. סקינר טען שהאדם מונע ממאוויים פנימיים. המיסטיקה תאמר שהנשמה מגיעה לעולם עם היסטוריה של חוויות מגלגולים קודמים, כל אלו מהווים נסיבות להתנהגות כאן ועכשיו.
ברוב המקרים, התוקפנות מתבטאת כשהאדם חווה עוינות, שהיא רכיב קוגניטיבי. המאוורר לא עובד, חם לי, החום הזה בהיסטוריית הלמידה שלי עשה לי מאוד לא טוב: התייבשתי ואולי אף, בגלגול קודם, גרם לי ליותר מזה, החום הזה בתאי הזיכרון שלי גורם לי, כאן ועכשיו, לכעס גדול מאוד, שנמצא בשק הרגשות שלנו והוא הרכיב הרגשי. הנסיבות הללו גורמות לתוקפנות פיזית, שהיא רכיב התנהגותי. כשאנו מבינים תהליך זה שמביא להתנהגות, אנו מבינים שחשוב לטפל בנסיבות הקוגניטיביות והרגשיות על מנת לשנות את ההתנהגות.
בהדרכת ההורים, מתקיים ניתוח ההתנהגות והיכרות עם התוצאות להתנהגות, במשך כל שנות חייו של הילד. כך ניתן להבין כיצד אנחנו משנים את המחזקים להתנהגות ופועלים למגר את ההתנהגות הלא-נכונה לילד ולסביבה ולעצב התנהגות מיטבית.
דברי אמי מהדהדים באוזניי: “אין ילד רע, יש ילד שרע לו”.
תפקידנו לעשות לילד טוב, כך שיקבל את הכלים הנכונים להתמודדות עם העויינות הקוגניטיבית שמשתלטת עליו.
* למען הסר ספק, ד”ר מרום אינה עוסקת ברפואה
