רמת הגולן, חבל הארץ היפה ביותר בישראל, הפך בשנים האחרונות לחבל המאוים ביותר במחוז הצפון, עקב גורמי פיתוח המשפיעים על השטחים הפתוחים
מאת: החברה להגנת הטבע והרשות הטבע והגנים
בשנים האחרונות, הפכה רמת הגולן לחבל ארץ מאוים ואין הכוונה מבחינה בטחונית. גורמי הפיתוח, מעשה האדם, הם המשפיעים על השטחים הפתוחים ובהם אנרגיה מתחדשת, הכשרות חקלאיות, צה“ל, תשתיות ועוד. ממרחבי ענק פתוחים, אנחנו מתקדמים למכירת חיסול של הנוף הפתוח של הגולן.
אנו מציגים לכם בזאת את דו“ח האיומים המקוצר של החברה להגנת הטבע. חשוב שתכירו – כי זה העתיד של כולנו.
טורבינות רוח: בסה“כ, מאושרות בגולן כ-110 טורבינות, שהן כ-0.065% מההספק המותקן. זוהי תרומה מזערית למשק החשמל אל מול השפעות משמעותיות ביותר על הסביבה והאדם ובהן: פגיעה בעופות (הן הטורבינות והן קווי המתח שמובילים את החשמל), פגיעה בעטלפים וביונקים, מטרדי רעש לתושבים ולחקלאים, הגבלת פעולת מטוסי כיבוי אש, השפעות על מתקנים ביטחוניים, השפעה לא ידועה על מאביקים – פגיעה בחקלאות, השפעה משמעותית על הנוף.
שדות סולאריים: בתכנית האב של השטחים הפתוחים מסומנים 25 אלף דונם של אנרגיה חלופית, שדות סולאריים. ההשלכות המידיות של השדות הן גידור, חסימת מסדרונות אקולוגיים, אובדן בתות עשבוניות אשר נמצאות בחסר ומאוימות בארץ ובגולן.
יישובים חדשים: ליישובים חדשים יהיו השפעות סביבתיות משמעותיות מאוד. פיתוח על אזור בתולי ויצירת “השפעות שוליים” – רעש, תאורה, תשתיות ועוד, אשר מרחיבים את אזור השפעת היישוב, בשטח שכיום הנו טבעי ופתוח. היישובים יגררו בהכרח פיתוח תשתיות נוספות – כבישים, צנרות מים וביוב, קווי חשמל ועמודי תאורה. לכל אלו, תהיה השפעה ניכרת על אזור רחב בהרבה משטח היישוב עצמו. בנוסף, הגדלה ניכרת של כמות האוכלוסייה בקצב מואץ משפיעה על כל מרכיבי החיים ובהם בינוי, תשתיות תחבורה, אנרגיה, מים וביוב, מבני ציבור ומגורים, אזורי תעשייה ותעסוקה, הרחבת שטחי החקלאות, הרחבת השימוש במשאבי מים ועוד.
קידוחי מים: הגולן הנו “אגן מנותק” ממערכת המים הארצית. כתוצאה מזה, המים בגולן הם בעיקר ממקורות מקומיים (מעיינות, מאגרים וקידוחים) ומעט מי כנרת שאובים. ישנן תכניות לבצע קידוחי מים במערב הגולן. קיים חשש כבד כי לקידוחים אלה תהיה השפעה לרעה על שפיעת המים במעיינות ובנחלים עצמם
קידוחי מים: הגולן הנו “אגן מנותק” ממערכת המים הארצית. כתוצאה מזה, המים בגולן הם בעיקר ממקורות מקומיים (מעיינות, מאגרים וקידוחים) ומעט מי כנרת שאובים. כתלות במצב משק המים ועליית הצריכה בגולן, ישנן תכניות לבצע קידוחי מים במערב הגולן. קיים חשש כבד כי לקידוחים אלה תהיה השפעה לרעה על שפיעת המים במעיינות ובנחלים עצמם.
חקלאות: בגולן מתוכננת הכשרת שטחים נוספים לחקלאות בהיקף של כ-30 אלף דונם ויותר. צריכת המים מתוכננת לגדול בכ-10 מיליון קוב לשנה. ההשפעות העיקריות של הכשרת שטחים חדשים הנן הפרת השטח באמצעות כלים מכניים, יצירת מסלעות בזלת והרחבת תפוצת שפני סלע ולשמניה, הרחבת הגידור וחסימת מסדרונות אקולוגיים ושימוש מוגבר בריסוסים.
צה“ל: לשטחי האש יש לעתים תרומה לשמירת טבע, אך הם נתונים לשריפות רבות, תנועות כלים כבדים, תנועות לילה ועוד. בקיץ, ישנן שריפות רבות בעיקר בשטחי בתה עשבוניים. בנוסף, פסולת וסניטציה בשטחי אש מגבירים אוכלוסיות של מינים מתפרצים, כמו תנים וחתולים.
מחצבות בזלת: לכריית בזלת יש השפעה גדולה על הסביבה, בין היתר פיתוח והרס שטחים טבעיים בלתי מופרים, קיטוע שטחים טבעיים, יצירת מפגעי רעש, אור ואבק המשפיעים על הסביבה והאדם ועוד. ישנן בגולן עתודות בזלת מספקות כתוצאה מפיתוח שטחי חקלאות, הרחבת יישובים, מאגרים ועוד. אין סיבה לפתוח מחצבות חדשות.
הרבה מהאיומים האלו ניתן לפתור בתכנון נכון. לכלל הנושאים קיימות חלופות ראויות, ששומרות על הגולן טבעי ופתוח. תושבי הגולן – זה הרגע שלכם לדרוש את הגולן אותו אתם מכירים ואוהבים.
