תהליך הלמידה של הפרידה מהחיתול הוא כמו גל. זה לא נגמר בנקודה מסוימת, שממנה הכול ורוד וטוב. זו למידה. ישנם ימים כאלה וימים כאלה. יהיו "פספוסים", אלא מה
פורים שמח! מעוד יומיים, תתחילו להסתכל על החג הבא. על הניקיונות, על ליל הסדר, הקניות, הטיולים ועוד. מי שיש ילד בן שנה וחצי עד 3 יכניס לרשימה גם את הפרידה מהחיתולים.
מי העז לנסות את הטיפ שלי לגבי גמילה מחיתולים בחורף? מי הצליח לתת לילד החכם שלו ללמוד דווקא כשיותר קר, מהי ההרגשה של הפיפי על הגוף? ולהבין את הקשר בין מה שיוצא ממני ליכולת שלי להתאפק וללכת לשירותים, או לסיר?
היום אכתוב לכל מי שלא העז לנסות את גמילת החורף, או שניסה וויתר מהר מדי.
אנחנו מתקרבים ל"חג החופש מהחיתולים" וזה הזמן להתכונן לגמילה המיוחלת. למה עכשיו? כדי לא לעשות את התהליך חד וחותך, אלא בהדרגה. זה הזמן להתחיל להתארגן לעניין.
בשבועות ההדרגה עד להורדת החיתול לגמרי – קחו לעצמכם אתגר. אתגר השחרור מתוך אמון. "אני מאמין שילדי מסוגל להיפרד מהחיתול" ולכן: לא אשאל אותו, אם צריך, או לא, ללכת לשירותים. פשוט, אתן לו ללמוד לבד
בשבועיים שלפני פסח, תתחילו להכין את הפעוט שלכם לקראת הפרידה מהחיתול. תספרו סיפורים בנושא, תראו סרטונים מתאימים, תתווכו מה אתם והילדים האחרים בבית ובגן עושים כאשר מרגישים צורך לפיפי או קקי, תכירו להם את האסלה, הישבנון, או הסיר. במידה שאין לכם כאלה, נצלו את ההזדמנות ללכת ולקנות ביחד אתם. אפשר גם לקנות ביחד תחתונים. לאחר התארגנות ושיח בנושא, תוכלו להתחיל להוריד את החיתול בהדרגה. כל פעם לאחר המעון, או הגן, להוריד את החיתול לכשעה ולהעלות בהדרגה את הזמן ללא החיתול. כך, שסביב פסח, כבר תוכלו לתת להם לבלות יותר שעות ללא החיתול, או להיפרד ממנו לחלוטין.
שלב ההכנה לילד חשוב גם כשלב ההכנה לנו, ההורים. כן, גם אנחנו צריכים להבין מה דורשת התקופה הקרובה: יותר פניות, יותר זמינות. חשובה התקשורת סביב הדברים. מכם הוא לומד, לכן גם התגובות צריכות להיות רגועות ומכילות ובעיקר, ענייניות וכאלה המאפשרות למידה.
בשבועות ההדרגה עד להורדת החיתול לגמרי – קחו לעצמכם אתגר. אתגר השחרור מתוך אמון. "אני מאמין שילדי מסוגל להיפרד מהחיתול" ולכן: לא אשאל אותו, אם צריך, או לא, ללכת לשירותים. פשוט, אתן לו ללמוד לבד. להרגיש את תחושות הגוף שלו ולתרגל הליכה לסיר, או לשירותים.
ברור שיהיו "פספוסים" וכמה דברים בבית יירטבו. כהמלצה, אם יש משהו שחשוב לכם, כמו שטיח שאגי מטורף, הרימו אותו מהרצפה. אפשר גם לכסות ספות וכד', אך חשוב שתהיו נוכחים – תהיו שם כשהוא עושה את צרכיו. תתווכו. תגידו בצורה עניינית מה הוא עשה ותזמינו אותו לעזור לכם לנקות. פעם אחת תאמרו בצורה עניינית: "אני רואה שעשית פיפי. בפעם הבאה, תעשה בסיר, או בשירותים" וזהו.
להורה שלא חווה את תהליך הפרידה מהחיתול כמשהו נעים ומעצים, זה הזמן. זו ההזדמנות. קחו את השבועיים הקרובים כהכנה לכם ולילד ורק אז תתחילו. בהדרגה. זכרו שאם הורדת החיתול תיעשה בבת אחת, הקושי יכול לגדול, חרדת האסלה יכולה להתפתח וגם אם התהליך יהיה טוב, הוא יכול להזמין מהר מאוד רגרסיה.
תהליך הלמידה של הפרידה מהחיתול הוא כמו גל. זה לא נגמר בנקודה מסוימת, שממנה הכול ורוד וטוב. זו למידה. ישנם ימים כאלה וימים כאלה. עד לשגרה קבועה, יש דרך. כשמודעים לזה, קל יותר ומגיעים רגועים יותר לתהליך. תהליך מעצים, הנותן כלים של הקשבה, ביטחון, סקרנות ואמון.
