מטיילים בדרום הגולן גילו לאחרונה כי אתר “מוצב תותחי נברון” נאטם ונחסם מכל עבריו. המוצב, על מסילות התותחים וחרכי הירי שבו, ממחיש היטב את המצב שאתו נאלצה ישראל להתמודד כשהסורים היו בגולן, והיה אתר מבוקש בטיולי קבוצות ומשפחות לרמת הגולן
מתחת לעין תאופיק – עין עקב, שבדרום הגולן מסתתר בונקר ענק, שכונה “מוצב תותחי נברון”. את השם קיבל מהמילואימניקים ששירתו במקום, שקראו לו כך על שם סרט הקולנוע האמריקאי של אותם ימים, “תותחי נברון” (1961). הוא הוקם בתקופת מלחמת ההתשה על מנת להשיב אש ארטילרית לעומק ירדן, אבל ככל הנראה, לא נורה מכאן פגז מעולם. בתוך המבנה נמצאות עדיין המסילות עליהן נעו התותחים, חדרים עם חרכי ירי ודלתות הזזה גדולות שהסתירו את התותחים.
ביום ראשון השבוע סייר כאן ירוחם קנטמן, מנהל מדרשת קשת-יהונתן ולתדהמתו גילה שהאתר נאטם וכי לוחות בטון חוסמים את כל עבריו, אין יוצא ואין בא.
קנטמן: “חשבתי שאולי מישהו חשש שיש שם קדחת מערות או סכנה כלשהי, התקשרתי לאורי קלנר, סגן ראש המועצה האזורית ומסתבר שהם לא יודעים מי הגאון שעשה את זה.
כדאי להזכיר כי זה אתר מורשת גיאולוגי חשוב מאוד וכי יש תנועה של המקום עקב תזוזות הקרקע. המכון הגיאולוגי אף הניח כאן מכשירי מדידה לפני כמה שנים כדי לראות איך זה מתקדם. האדמה שם קרעה את הבטון המזוין ונוצר בו סדק, שלא מתקרב אפילו להיות בסכנת התמוטטות, זה מילימטרים לשנה.”
מדוע לא לאטום ועד כמה זה באמת חשוב מבחינה תיירותית?
“אין קבוצה שמגיעה לדרום הגולן שאנחנו לא מכניסים אותם לשם. זה מתאים לטיולי משפחות, מבוגרים, ילדים קטנים. מקום פשוט, נחמד ומתאים לסיור ברוב עונות השנה. זו גם נקודה טובה לספר על כל המצב שהיה כאן כאשר הסורים היו בגולן, המלחמה מול המחבלים, הסיפור של ‘ספטמבר השחור’. לדעתי, הקימו אותו כדי שצה”ל יוכל להשיב אש עד לרמת אירביד בצפון הגלעד, כשהגיע הזמן להכניס את התותחים כבר לא היו שם מחבלים והירדנים עשו את עבודתנו. אשמח אם במקורותייך תוכלי לברר מי עשה את זה ומדוע”.
מערכת “שישי בגולן” פנתה למספר גורמים ותוך יממה הגיעה תגובתה של יחידת התקשור, אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון:
“מערכת הביטחון מקדמת פינוי והשבה של מתקנים בלתי מאוישים, מחנות ומתקני לחימה לרשות מקרקעי ישראל. השבת המתקנים מחייבת את פירוקם והשבת הקרקע לקדמותה. במקרים בהם לא ניתן לעשות זאת, מערכת הביטחון האחראית על השטח כל עוד לא הוחזר לרשות מקרקעי ישראל, פועלת לאטימת המקום על מנת למנוע סכנה לציבור.
במקרה זה מדובר במתקן אשר הוכרז כמסוכן ע”י גורמי הנדסה של מעהב”ט ולפיכך הוחלט, בשלב זה, על אטימתו”.
ירוחם, זה מספק אותך?
קנטמן: “זה אתר תיירות חשוב. גם במבצר עטרת רואים את השפעת תזוזת השבר הסורי אפריקאי על החומה, כמו כאן. מכיוון שהסדק אינו רחוק מהפתח אפשר להבטיח את שלום המבקרים גם בלי לאטום את הפתח. אפשר להוריד כמה כלובים מהשחפ”צ מהמעטפת וכך להסיר את הלחץ.
“דבר שני, אפשר גם לתמוך מבפנים, כמו שעשו בבית הכנסת העתיק בקצרין לפני 1500 שנים עת בנו שני קירות תמך מבפנים. בטכנולוגיה של היום ניתן לשים עמוד תמך אחד וזהו. דבר שלישי, כפתרון הכי גרוע אפשר לאטום את הכניסה לאנשים אבל לאפשר הסתכלות טובה למקום הזה. המבנה עומד כבר 40 שנה, יעמוד גם 400 שנה.
אולי את מוכנה לברר מדוע עושים פעולה כל כך דרסטית ואיש מגורמי הגולן לא יודע על כך? האם זה זמני? קבוע? מדוע להרוס אתר תיירות נחמד כל כך סתם כך ללא ידיעת הגורמים הרשותיים?”
