אלה שיר סולץ היא מעצבת פנים, שחולמת בגדול על עיצוב חללים מיוחדים. בנגיעות קטנות, היא אומרת, אפשר להפוך כל חלל לאטרקטיבי. היא יוצרת מחומרים ממוחזרים: “אני קמה בבוקר ויוצרת. לא יכולה בלי ליצור. כל היום”
נגה פסו
אלה שיר סולץ היא מעצבת פנים ואמנית יוצרת מחומרים ממוחזרים. היא מתחילה את השיחה בכך שהיא נותנת לכולנו טיפ בנושא עיצוב פנים: “אנשים צריכים להבין שברגע שמייפים את מרחב המחייה שלהם, כל האנרגיה משתנה. כיף לחזור הביתה לבית יפה ומעוצב. אנשים נוסעים לנופש לצימר להתרווח, אבל בנגיעות קטנות, הם יכולים להפוך את הבית שלהם לצימר, לנשום עמוק ולהתרווח בו, באמת בעלות לא גבוהה. היום לעצב את הבית זה לא עניין רק לעשירים”.
החלום של אלה הוא להצליח בארץ ובעולם, לעצב חללים מיוחדים ולא קונבנציונליים. “בעוד עשר שנים”, היא אומרת, “אני רואה את עצמי עם עסק מצליח בעיצוב פנים, בו אני משלבת את האומנות שלי, יוצרת חללים שהם פסלים, או פסלים שהם חללים”.
רוב הזמן אלה יוצרת, בעיצוב פנים ובאמנות, היא מספרת איך היא שוזרת אותם זה בזה: “אני יוצרת בעיקר מחומרים ממוחזרים שאותם אני מוצאת בג’אנקייה ומהם אני מכינה רהיטים וגופי תאורה שונים. התחביב שלי זה העסק שלי, האומנות שלי. אני קמה בבוקר ויוצרת. לא יכולה בלי ליצור. כל היום.
“לפעמים לא קל להיות אמן, לפעמים אני נלחמת בשיניים, קשה לקבל הכרה. גדלתי על זה שמאומנות אי אפשר להתפרנס. לקח לאבא שלי הרבה שנים לקבל, להבין ולהאמין שמאומנות אני יכולה להתפרנס”.
כשאלה לא עוסקת באומנות היא עוסקת בעזרה לאנשים, נתינה ולעצמה – כמה שיותר טבע. לראייה, לא תתפסו אותה בלי ערכת קפה, למקרה שיהיה מקום יפה בטבע לשבת בו. בעבר היא חיה שנה שלמה על חוף הים לבד. כיום היא נשואה ומתגוררת בכפר הנשיא.
זה בנשמה
אלה: “התקופה בים הייתה תקופת חיים מדהימה, בה התעסקתי הרבה בנושא הרוח, עשיתי הרבה מדיטציות. זו תקופה בה נכנסתי עמוק פנימה לתוך הנפש של עצמי. העוצמות של הטבע בחורף היו מדהימות. שקיעות, זריחות, סערות, סופות חול. למדתי להכיר את עצמי – מי אני ומה אני. למדתי בחוף לעבוד עם כל כלי עבודה הפיזיים, כמו ג’קסו, דיסק, רתכת, לבנות מעץ ומברזל ובעצם, כל מה שאני עושה ויודעת היום נבנה שם על חוף הים.
“אני יוצרת מאז שאני מכירה את עצמי. נולדתי להיות אומנית, ככה הביאו אותי לחיים. זה בדם שלי. בנשמה שלי. לא יכולה להיות מישהי אחרת, גם אם ארעב למוות. התחלתי בציור בגן ועד התיכון, בי”ב עברתי ללמוד בבית ספר לאמנות. אחרי הלימודים, התגייסתי לצבא, נסעתי לחו”ל ושהיתי שם כשלוש שנים. כשחזרתי, חיפשתי אומן לעבוד אתו וכך ללמוד מקצוע. התחלתי ללמוד קדרות. הייתי אסיסטנטית של אומן מוכר בשם אודי אבן. ניהלתי את הסטודיו שלו בנווה צדק וכך מימנתי את לימודיי. במקביל מכרתי את יצירותיי במדרחוב בנחלת בנימין. עבדתי עם נכי צה”ל פגועי נפש במועדון שיקומי, לימדתי אותם קרמיקה כתרפיה באומנות במשך כ-10שנים. לאחר מכן, הייתה לי חלק בגלריה במצפה הימים וסטודיו פרטי בו לימדתי ילדים ומבוגרים.
“כיום אני מעצבת פנים בעיצובים שלי. מאוד חשוב לי להכניס עבודות מקוריות של שחזור ושיפוץ רהיטים, גופי תאורה מיוחדים וכמובן פסלים, שאותם אני יוצרת בהתאמה אישית ללקוח”.
לסיום, אלה מאחלת לנו, תושבי הגולן והצפון, רחובות יותר מעוצבים וססגוניים. היא מקווה שבעתיד ראשי העיר יתנו יותר מקום ליותר אומנים להציג את האומנות שלהם בעיר, כמו פסלי חוצות של אומנים מקומיים במקומות ציבוריים וגנים בעיר. ”
“הצפון הוא הבית שלי”, היא אומרת, “השקט ,הנופים, הכול. הייתי שמחה לראות בו יותר גלריות לאומנות, יותר פסלי אומנות בערים ואתרי מטיילים”.
