אגף קהילה, במועצה האזורית גולן, הוא אחד האגפים המרכזיים והעסוקים ביותר במועצה ובה בעת אחד מהאגפים הפחות מוכרים לציבור אלא שאז הגיעה המלחמה וחייבה את רותם קבלו מנהלת האגף, יחד עם צוותה, לצאת מאחורי הקלעים אל השורה הקדמית במערך מכלולי החירום של המועצה שיחה עם רותם קבלו על האגף הכי לא שגרתי במועצה שמלמד בשנים האחרונות לא מעט מועצות אחרות על פיתוח קהילתי
כמו כולנו, את השבעה באוקטובר, מנהלת אגף הקהילה של המועצה, רותם קבלו, לא מצליחה להוציא מהראש שלה. בשמונה וחצי בבוקר של אותה שבת ארורה, היא כבר הייתה אחת מחמשת האנשים שהגיעו ללשכת ראש המועצה, בכדי להתחיל את ההיערכות לאפשרות של התפשטות המלחמה גם לגולן.
הקורא הסביר בוודאי תמה מה ל”מנהלת אגף הקהילה” ולניהול מצב חירום ולא בכדי. אגף הקהילה, אחד האגפים המרכזיים והעסוקים ביותר במועצה, לא מוכר לרובנו מאחר שהוא מתנהל רוב הזמן בסוג של אחורי הקלעים.
רותם, תושבת קדמת צבי, היא בת בית ותיקה במסדרונות המועצה, עם למעלה מ-20 שנות עבודה במקום. בתחילת דרכה, כעובדת סוציאלית צעירה, במשרה חלקית במיט”ר (שכיום הוא אגף הייעוץ והטיפול), הקימה את יחידת המתנדבים. לאחר מכן, עברה לתחום הצעירים והקליטה וממנו לתחום הפיתוח הקהילתי. לפני כארבע שנים, החלה לנהל את אגף הקהילה החולש על שלושה תחומים: פיתוח קהילתי, קליטה וצמיחה דמוגרפית ואוכלוסיית הוותיקים.
תפקידה של רותם, אם אפשר לנסות ולתמצת אותו, הוא להיות סוג של “אימא” עבור כל יישובי הגולן. יחד עם צוותה, היא מלווה, בשגרה ובחירום, את הנהגות היישובים ומנהלי הקהילות, בכדי לבנות תמונת מצב עדכנית על כל יישוב ויישוב, בכל נושא שעולה על הדעת. האגף מעניק להנהגות היישובים כלים וליווי לטובת ניהול מיטבי של היישוב ושגשוג הקהילה. ניתן לומר שכמעט כל נושא אפשרי שעולה מהשטח מגיע לשולחנה של רותם, מבעיות בתאורת רחוב, חינוך, פעוטונים, תכנון היישובים החדשים, צרכים מיוחדים, משפחות חדשות והוותיקים.
“חשוב להדגיש שאת המענים לצרכים נותנים אגפי המועצה האחרים”, אומרת רותם במבוכה שיש בה לא מעט הסתייגות מתואר ה”אימא של יישובי הגולן”. “תפקיד האגף הוא לדעת מה המצב בכל התחומים, בכל היישובים, בדגש על היכולת התפקודית, על מנת לוודא שהיישובים נמצאים במיטבם לטובת איכות חיי התושבים ושימור האופי הקהילתי הייחודי של כל אחד מהם”.
מיפוי צרכים
איך המלחמה השפיעה על העבודה שלך והצוותים באגף?
רותם: “לפני כ-15 שנה, כשהמועצה בנתה את מודל יחידת הפיתוח הקהילתי, באו ללמוד מאתנו מועצות רבות והיום מועצה אזורית שאין לה יחידה לפיתוח קהילתי נתפסת כמשתרכת מאחור. לאורך השנים שכללנו את המודל ומקדישים זמן לבחינת התפקודים שלנו. אני מאוד גאה בצוות המחוייב והמקצועי של האגף. הוא מבוסס בעיקר על נשים ועל בוגרות קורס מובילי קהילות וניהול קהילה בישובי הגולן וזה ערך מוסף גדול.
לפני חמש שנים, ראש המועצה הורה לערוך התאמות של האגף גם לשעת חירום. מאחר שהיינו חלוצים בכל הנוגע לשגרה, המלחמה תפסה אותנו די מוכנים ביחס למועצות אחרות. כעת, מגיעים אלינו שוב, מכל הארץ, בכדי ללמוד איך מרכזים נתונים בחירום, איך בונים תמונת מצב ואיך עורכים מיפויים, רק הפעם בחירום.
“אגף הקהילה מופעל בחירום בידי צוות משולב, שרובו מורכב מעובדי האגף, יחד עם נציגים מהמרכז הקהילתי וממרכז חוסן. כשהקמנו את המכלול החדש הבנו שאין לנו כלי שאתו נוכל למדוד ולהעריך את יכולת התפקוד של כל יישוב בחירום. בנינו כלי הערכה, על בסיס קריטריונים של פיקוד העורף ובעזרתו הענקנו ציון לכל יישוב, באמצעות שלוש קטגוריות: ‘מתמודדים’, ‘עלולים להתקשות’ ו’מתקשים’. כך, בכל הערכת מצב, כל מי שישב בשולחן המרכזי ראה לא רק את התפקוד הכולל של המועצה, אלא גם של כל יישוב. זה היה קריטי על מנת להבטיח שאף אחד לא נשכח או נופל בין הכיסאות של הכאוס המלחמתי.
“בחודש הראשון של המלחמה, האגף אסף הרבה מידע ספציפי עבור כל מכלולי החירום במועצה, מתוך ידיעה שאנחנו כבר מכירים את המצב בשטח.
“תחום נוסף שמעסיק אותנו מאז תחילת המלחמה הוא מיפוי צרכים בתחומים שונים של היישובים. אני מדברת על נתונים כמו מצבת ארגונית, תחושת לכידות, יכולת העברת מסרים של המנהיגות, מיפוי מתעדכן של כמות המגויסים בכל יישוב, כמה משפחות עזבו לזמן המלחמה, כמה משפחות מפונים הגיעו לכל יישוב ועוד. לא משנה אם מדובר במקלטים מוצפים, משפחות שהילדים שלהן צריכים מענה רגשי, ותיקים שזקוקים לסיוע, או יישוב שלחמ”ל שלו אין מקום ממוגן לפעול בו. בהשוואה למועצות אחרות, אצלנו ניכרת מאוד העבודה של מרכז חוסן, מאגף הייעוץ והטיפול, בהכשרת הצוותים לחירום לאורך השנים. יש לנו גם פרטנרים טובים ביישובים וכמובן את רכז צח”י גולן, אורן אילון, שחובר אלינו”.
עבודה באשכולות
אז איך אפשר לדאוג ל-33 יישובים הפרוסים על תא שטח ענק כמו הגולן, תוך ידיעה של המצב בשטח בכל רגע נתון? מדובר בשאלה קשה שעמה מתמודדות מועצות אזוריות נוספות, שבשונה מעיר או מועצה מקומית, בהן כל התושבים גרים במקום אחד, נדרשות לתת מענה לתושבים המפוזרים על פני מרחב עצום. זו גם הסיבה בגללה תוקן צו המועצות, המנחה את המועצות האזוריות להאציל מסמכותן ומשאביהן לוועדים המקומיים והנהגות היישובים, על מנת שיעניקו שירותים בצורה ישירה ומהירה.
“בשונה ממה שנהוג לחשוב, הסמכויות שמואצלות ליישובים כוללות לא רק שירותים לתושב, אלא גם יכולת לקבל החלטות בהתאם לאופי ודופק החיים המאפיין את היישוב”, מסבירה רותם.
“קח, לדוגמה, שלושה מושבים דתיים סמוכים בגולן: רמת מגשימים, נוב ואבנ”י אית”ן. לכאורה, מה ההבדל בניהם? אבל מי שגר באותם מושבים יאמר לך מיד שאין בכלל מה להשוות והוא צודק, כי כל יישוב הוא סיפור שונה שעומד בפני עצמו”.
“המרחקים בין היישובים בגולן, לצד הצמיחה הדמוגרפית, כוונו אותנו לעבור לעבוד בצורה של אשכולות יישובים מכמה סיבות. הראשונה היא הנגשת שירותים כמו הבטחת מרחק סביר, ככל הניתן, ממרפאה אזורית, בית ספר, מתקני ספורט וכדומה. הסיבה השנייה קשורה ברצון לייצר מרחב מוכר באמצעות התלכדות של אנשים וקהילות במרחב משותף באותו אשכול. הרעיון הוא שהתושב ייפגש עם תושבים מהיישובים השכנים ביום הורים בבית הספר, בתור למרפאה, בספרייה, בחוג במרכז הקהילתי ועוד. כך נוצרת רשת חברתית המהווה פלטפורמה למתן מענה מותאם לכל יישוב. אגב, כמו שלכל יישוב יש את האופי הייחודי לו, כך גם לכל אשכול. מה שיעבוד באשכול יישובי הדרום לא בטוח שיעבוד בזה הצפוני ולהפך.
“בשנתיים האחרונות, המועצה החלה בתהליך יצירתו של אשכול ‘מעלות הגולן’. מדובר בתהליך ארוך שיואץ כשייבנה לאשכול מרכז פיזי אזורי, אך כבר היום רואים פירות”.
אם המועצה מעניקה סמכויות להנהגה המקומית, מהו תפקידו של האגף?
“תפקידנו העיקרי הוא לטפח את הנהגות היישובים, לחבר בין המועצה ליישובים ולחזק את הקהילתיות. לכל אשכול יישובים ישנה מנהלת שנמצאת בקשר יום-יומי ורציף עם הנהגות היישובים באשכול שתחת אחריותה, על מנת לבנות יחד תהליכים קהילתיים. את המידע המנהלות מעבירות לאגף וכך מתקבלת תמונת מצב המאפשרת לזהות מגמות. מנהלות האשכולות הן הליבה של אגף הקהילה, משום שהן הפנים של המועצה אל מול הנהגות היישובים. אולם עוד הרבה יותר מכך – הן באמת מכירות כל יישוב ויישוב שנמצא תחת אחריותן לפרטי הפרטים, עד לניואנסים הדקים. תפקיד של מנהלת אשכול הוא תובעני וקורה בכל שעות היום והלילה, דורש גמישות, מקצועיות והרבה ידע בתחומים מגוונים. גם מנהלי הקהילות נמצאים בתפקיד תובעני ומורכב ואנחנו מעניקים להם ליווי צמוד ומקיימים מערך פורומים והכשרות, שבו כולם נפגשים יחד ללמידת עמיתים, סדנאות, רכישת כלים ועוד”.
איך נושא הקליטה קשור לפעילות אגף קהילה?
“קליטה הוא הקטר המשמעותי ביותר בהתפתחות הגולן בעשרים השנים האחרונות. את מחלקת קליטה וצמיחה דמוגרפית באגף מנהלת רעות טל לוי מאודם. כשאני אומרת קליטה, אני מתכוונת לכל הרכיבים – החל משיווק, ארגון הפניות, ליווי היישובים בתהליכי הקליטה, הכשרה של ועדות ההיכרות, ועדות הקליטה והאקלום, ריכוז ועדות הקבלה לפי חוק וסיוע באקלום המשפחות החדשות, במהלך השנה הראשונה ולעתים, גם מעבר לכך”.
הוותיקים
נושא נוסף וחשוב שאגף הקהילה מתעסק בו הוא תחום הוותיקים. מחלקת הוותיקים עברה לאגף הקהילה מהמרכז הקהילתי לפני עשור, לאור הגידול באוכלוסיית הוותיקים בגולן והתרחבות הצרכים והשירותים שהיא זקוקה להם.
את מחלקת ותיקים באגף מנהלת מזה שנה מירב שגיא מרמות.
רותם: “בתחום הוותיקים יש לנו חובה לראות רחב ורחוק, בעיקר על רקע העובדה שהתושבים הוותיקים בגולן, כמו 91% מהוותיקים בעולם, רוצים להזדקן בבית. יש לכך השלכות עצומות מבחינת הצורך לעשות התאמות והנגשה בבית עצמו, הקמת מערכת שירותים שתגיע ליישוב ולעתים, עד הבית, למשל עם קניות, תרופות, תחזוקה שוטפת ועוד. באזור כמו שלנו, שיש בו מעט תושבים, בחלק מהיישובים אין אפילו מכולת מקומית, מדובר באתגר מורכב”.
לכאורה, ועדות העזרה ההדדית ביישובים יכולות לדאוג לכך
“ועדות העזרה ההדדית הן מנגנון מדהים, אולם יש צורך בוועדות ותיקים כדי להעניק סיוע קבוע. זו הסיבה בגללה אגף הקהילה מקדם מינוי רכזי ותיקים בתוך היישובים. רכזת או רכז ותיקים הם כתובת בתוך היישוב. עשינו השנה הרבה למידה בנושא והכשרנו רכזות חדשות. הרכזת יוצרת קשר עם הוותיקים, ממפה נושאים לטיפול ומפתחת יחד עם הקהילה מענים. הטמעת התפקיד הזה הוא תהליך שבכל יישוב ייראה קצת אחרת ועם דגשים אחרים. הרכזות שכבר פועלות סוללות את הדרך להמשך.
“ראשוני הגולן, שהיו חלוצים והקימו את כל מה שאנחנו נהנים ממנו כיום, מתבקשים כעת לחזור לתפקיד החלוצים, בגילם המתבגר, כדי לבנות מענים חדשים. אני רואה ותיקים מתוסכלים שהקהילה שלהם עדיין לא מבינה שהיא צריכה להניע חלק מהמשאבים המשותפים לטובת האוכלוסייה הוותיקה. גם בהנהגות מתוסכלים, ובצדק, מכך שתקציב הקהילה נדרש כעת להכיל צרכים חדשים, שלא לדבר על כך שהשמיכה רק הולכת ומתקצרת. יש כאן הרבה עבודת תודעה, גיוס משאבים והתמקצעות, הן בקרב הוותיקים והן בקרב הקהילות וההנהגות. מעבר להשקעות הדרושות, אצלנו קיים גם הקושי הגיאוגרפי. כשיש צרכים של ותיקים ספורים בכל יישוב, עם מרחקים בין היישובים עצמם, אנחנו נופלים בין הכיסאות מבחינת משרדי ממשלה, שלפי הפרמטרים שלהם כמות האנשים לא מצדיקה תקצוב להקמת מרכז יום, למשל.
“בינתיים, אנחנו מפעילים שלושה מועדוני ותיקים. אחד בצפון, בצומת ווסט, במבנה חדש ויפהפה. מועדון נוסף בחיספין, לאשכול הדתי. אחרון חביב, והוותיק מכולם, הוא המועדון בבני יהודה. המועדונים מופעלים בהנחיית משרד הרווחה, בשיתוף פעולה עם אגף הייעוץ והטיפול במועצה. לצד אלו, ישנה כמובן פעילות העשרה ענפה של פנאי ותרבות – סיורי אומנות, סיורי שירה, טיולים ברמות אתגר שונות, קתדרות עם הרצאות מרתקות ועוד”.
מה המיפויים לימדו אתכם בנוגע ליישובים וההתמודדות שלהם עם מצב החירום?
“מעבר למגמות שזיהינו והבעיות שסימנו לשולחן המרכזי לטיפול, למדנו על העשייה ביישובים ועל האחריות והשליחות יוצאי הדופן של בעלי התפקידים וההנהגות. היצירתיות המרשימה שבה היישובים הקימו, יש מאין, מענים לצרכי החירום, מעידה עד כמה הנהגות היישובים בגולן קראו היטב את המפה, כבר בתחילת הדרך, על מנת שהיישוב שלהם יהיה מוכן לשלל התרחישים שהציפו אותנו מאז אוקטובר.
“מרגש לראות איך המנהיגות המקומית בכל יישוב מצאה את הדרך להניע את התושבים להתארגנות, מבלי לייצר פאניקה, רתמה אנשים לתפקידים והעמידה צוותים לתפארת, לצד גאוות יחידה. מרגש לראות את העיסוק בחסד ובנתינה, את המיזמים כמו הכנת ארוחות, איסוף והחזרת כביסות וכמובן, מערכי שינוע עבור אלפי החיילים באזורנו. מפעים לראות יישובים שפתחו את עצמם למפונים. את הצוותים שהוקמו ביישובים על מנת לעטוף ברגישות את משפחות המגויסים.
“בימים אלה, אנו מלקטים ומתעדים המון יוזמות יפהפיות של נשים מכל היישובים, לרגל חודש האישה, במסגרת פרויקט ‘לביאות הגולן’ – יוזמה משולבת של אגף הון אנושי, ארכיון הגולן, יחידת ההתנדבות ואגף הקהילה.
“הרוח הגולנית לא אכזבה ומזכירה לנו כל העת עד כמה כולנו ברי מזל שאנו זוכים לחיות בקהילות שכאלה”.
