אחד הנושאים הקריטיים בבנייה הוא האיטום. המים הם כוח טבע שמחלחל בכל סדק זעיר שימצא במעטפת המבנה. כאן המקום להשקיע. חיסכון עלול לעלות הון בתיקונים
אמיר שלוש, אדריכל
בטור הקודם, התחלנו לדבר על מקומות שונים בבית הזקוקים לתשומת לב מבחינת איטום, כמו חדרי האמבטיה. אבל המקומות העיקריים שבהם נדרש לתת פתרון איכותי לאיטום, מפני שהם נועדו לקבל מסה של מים, הם משטחי הגגות, המרפסות והמרתפים.
נתחיל בגג.
הגג מתחלק לשני סוגים, חשוף מרוצף. מהבחינה הזו, מרפסת היא סוג של גג מרוצף.
בגג חשוף, אנו מבצעים איטום עם יריעות ביטומניות. בין כל יריעה ליריעה, תתבצע חפיפה של 10 ס”מ על מנת למנוע כשל. בגג חשוף, יש לנו מספר נקודות כשל ולכל אחת הפתרון שלה.
מפגש הגג עם המעקה. ישנה בעיה שיריעת איטום תבצע שינוי של 90 מעלות ממשטח אופקי למשטח אנכי. הסיבה היא שהיריעה עלולה להתייבש בנקודה הזו ותהיה לנו נקודת כשל. לכן אנחנו מבצעים רולקה. רולקה היא בעצם מילוי של הפינה בחומר כך שייווצרו לנו שתי זוויות של 45 מעלות במקום אחת של 90 מעלות.
נקודת כשל נוספת היא עליית צנרת באמצע הגג. ככלל, במידה שניתן, כדאי לעלות עם צנרת של מיזוג, או צנרת אחרת, דרך מעקה הגג ובעצם, לצאת ממישור האנכי של מעקה הגג אל אזור הגג, לא במיקום בו יש איטום. גם סביב היציאה הזו צריך למרוח איטום, אבל לא מדובר באזור רגיש כמו משטח אנכי. במידה שאנחנו כן נדרשים לבצע יציאת צנרת באמצע הגג, נעשה שתי פעולות. סביב היציאה, “נבנה” ריבוע בגודל של כ-30 על 30 ס”מ כך שהאיטום לא יהיה סביב צינור עגול (קשה עד בלתי אפשרי שיחזיק מעמד לאורך שנים), אלא באופן ישר על הריבוע. כמובן שגם פה נבצע רולקה כנדרש. ביצוע הרולקה ייתן לכם שקט לאורך שנים ואין מדובר בביצוע מורכב. זה פשוט ההבדל בין משהו שנתנו עליו את הדעת לבין לומר “יהיה בסדר”.
“מקל סבא”. הצנרת, למשל, של מדחס המזגן, תצא דרך צינור שאינו פתוח כלפי השמים, אלא יהיו מספר זוויות של צינור שייצרו מעין ראש של מקל סבא, כך שהפתח יפנה מטה כלפי הגג ולא כלפי השמים, מה שימנע כניסת גשם באופן ישיר
הדבר השני נקרא “מקל סבא”. הצנרת, למשל, של מדחס המזגן, תצא דרך צינור שאינו פתוח כלפי השמים, אלא יהיו מספר זוויות של צינור שייצרו מעין ראש של מקל סבא, כך שהפתח יפנה מטה כלפי הגג ולא כלפי השמים, מה שימנע כניסת גשם באופן ישיר. ניתן לראות דוגמה מעולה בתמונה המצורפת.
גג מרוצף ומרתף
במידה שאנחנו רוצים לבצע גג מרוצף, ההכנות הן אותן הכנות, אבל במקום שכבת יריעות ביטומניות אחת, נבצע שתי שכבות כאלה. הסיבה היא, כפי שמופיע בתקן, מפני שמשטח שנדרש לאטום ומעוניינים לכסות אותו נדרש לקבל הגנה כפולה, מתוך הבנה כי כשל שיתגלה באזור הזה, יגרור עלויות רבות יותר על מנת לבצע תיקון. מקרה של כשל כזה, לא ניתן לעלות לגג ופשוט ליישם תיקון, אלא נדרש להרוס את כל הריצוף ולאחר התיקון, לרצף שוב. על מנת למנוע את המצב הנ”ל, אל תחסכו שכבת איטום נוספת כנדרש.
מרתף הנו המשטח האנכי היחיד שישנו בבית שנדרש להתמודד עם מים חיצוניים. דמיינו בבניית המרתף שאתם מעוניינים לבצע מעין “אקווריום”, שמונע ממים שישנם בקרקע לחלחל את קירות הבית. עקב העומס של המים, קירות המרתף יהיו מבטון בלבד ועקב הקושי לבצע איטום עם יריעות, נבצע איטום על קירות המרתף על ידי התזה של חומר איטום ביטומני. על האיטום הנ”ל, ניישם יריעה שנראית כמו תבנית ביצים (שמה HDPE) שתפקידה להגן מפני ניקוב האיטום בזמן שממלאים את האדמה חזרה. מומלץ למלא סביב קירות המרתף חצץ בגודל 3-5 ס”מ, על מנת לתת למים לחלחל מטה, כלפי צינור שרשורי שמאסף את המים סביב המרתף לנקודת פינוי שתוכננה. ישנם עוד אלמנטים של איטום ממ”ד, כמו גם איטום תחת רצפת המרתף ועוד. אל תחסכו ביועץ איטום, במידת הצורך. כל תיקון שיהיה בעתיד יעלה עשרת מונים במקרה של תכנון חסר, או ביצוע לקוי.
בטורים הבאים נעסוק במטבח.
