עם התה והחמין והספרים הישנים. בשבת, אני בבית, נקודה. בטח בחורף. בכל זאת, הצליחו לשכנע אותי לצאת בשבת אביבית לטיול בנחל קרוב. לחיות בשמורת טבע
אצלנו בבית, כולם יודעים שאסור להפריע לשבת שלי. זהו יום המנוחה שלי, מתנה שקיבלתי מריבונו של עולם ואני אוהבת אותה שקטה, משפחתית וביתית. אני דואגת לערמה של עיתונים מכל הסוגים, ספר, או שניים, אוכל טעים ופינוקים וילדים צמודים כמה שאפשר.
בימי שישי, אני עובדת, חוזרת הביתה ועושה מטלות אחרונות לשבת. אם מצליחה להגיע מוקדם, מטגנת שניצלים וקציצות לצהריים, שוטפת את המטבח, אופה חלות ועוד איזו עוגה, מירוץ מטורף עד כניסת השבת. ברגע שאני מדליקה את הנרות, לוקחת נשימה עמוקה ומודה לה’ על יום של מנוחה, מנותק מכל עולם החול, אנחנו מתכנסים לתה ועוגה של שבת ומהרגע הזה, אני לא מוכנה לצאת מהבית לשום מקום. בשבתות של קיץ, בשבת אחר הצהריים, לפעמים, מצליחים לשכנע אותי לצאת לסיבוב קצר במושב. בחורף אין סיכוי כזה.
בשבת האחרונה, שהייתה די אביבית, הרביעי ביקש, יותר נכון התחנן, שאצטרף אליהם לטיול לנחל שנמצא ממש רבע שעה מהבית, ליד המושב. הוא כל כך רצה שאראה לאן הוא הולך עם החברים וכמה טבע ויופי יש מסביבנו. בהתחלה, אמרתי “שום נחל בשבת המנוחה שלי”. רגע אחר כך, חשבתי: איך אני יכולה לסרב למתוק שמתחנן. אחרי שהובטח לי שזה לא רחוק כל כך, לבשתי שמלת חצי-שבת, נעלתי את נעלי הבלנסטון כי הוזהרתי שהדרך בוצית, אזרתי אומץ ויצאתי לטיול.
מסביב, הכול היה ירוק עז, עם עיטורים של צהוב וסגלגל ואדום. הנחל זרם בעוצמה, הנעליים טבעו בבוץ, אבל למי אכפת, כשהנוף מסביב קסום והילדים מרוצים. אחרי שעה של בילוי-טיול, שגמר לי את הזמן של שנת הצהריים, הסכמתי להודות שהיה כיף ויפה, אבל בשבת שלי, אני אוהבת להיות בבית ולא להתעייף. מקסימום המאמץ זה הדרך למטבח…
הילד היה מרוצה שהצליח להוציא אותי מהבית. האיש קצת התבאס שהילד מצליח מה שהוא לא מצליח ואני חשבתי לי על המזל הטוב שנפל בחלקנו, לחיות בתוך שמורת טבע קסומה. השבת הקרובה צפויה להיות גשומה, אז שאף אחד לא יבנה על טיול בחוץ.
סוגיית החמין
“מה שכן, תהיו מוכנים לחמין”, הודעתי לבני המשפחה. בבית שלנו, הדעות חלוקות לגבי החמין שאני מכינה בעיקר בשבתות של חורף. האיש מפנטז על חמין עם בשר טוב לשבת גשומה, אבל בשבת, כשהבית כל כך חם ונעים, הוא לא מבין מה הקטע עם החמין בחום של הבית. אני והבכורה מתות על החמין עם חיטה, תפוחי אדמה וקציצת סולת. השמיניסט חצוי – לפעמים בא לו ולפעמים לא. הרביעי מעדיף את החמין של סבתא, למרות שאני עושה בדיוק את אותו מתכון ובת הזקונים לא אוכלת בכלל חמין.
ברגע שמודיעים על שבת חורפית, הכי בא לי חמין. אני לא ממש אוהבת את הריח שלו שמתפזר בבית כשקמים בשבת בבוקר, אבל תודו שיש משהו מסורתי ומשפחתי בחמין של שבת. הופתעתי לגלות לאחרונה, שבחסידויות אוכלים חמין גם בימי חמישי בערב. זה נשמע לי קצת מוגזם. אז השבת, נלך על חמין של חורף. נכין גם מנה ראשונה שווה, לאלה מהמשפחה שפחות מתלהבים ויהיו גם תוספות וסלטים ומלא עוגות ואף אחד לא יצליח לשכנע אותי לצאת מהבית, כי בשבת שלי, אף אחד לא מפריע לי להיות בבית החם ובכיף ובכלל, בשבוע הבא פורים והולך להיות לי שבוע סופר-מעייף.
