היא מזכירת מחלקת החינוך והחינוך המיוחד, במועצה המקומית קצרין ובעלת העסק "סרוגה". מעבירה שיעורי נשים: "זהו צורך בסיסי של כולנו – לקבל תמיכה, לזכות לבהירות מחשבתית, לעצור לרגע, להיטען ולהמשיך". האורחת שלנו לשבת היא רחל שוהם, מקצרין
קצת על עצמך
"רחל שוהם, נשואה לאברהם לוגאסי קב"ט קצרין, האיש והאגדה. אימא לשלושה – אפרת, אסתר ואלישע".
עיסוק
"מזכירת מחלקת החינוך והחינוך המיוחד, במועצה המקומית קצרין ובעלת העסק 'סרוגה'. אני סורגת תכשיטים, כובעים, תיקים, עובדת עם מגוון חומרים. מעבירה שיעורי נשים, בעיקר מגילות, מגילת אסתר, מגילת רות. בשנה האחרונה, יצאתי עם הרצאה שהיא סוג של מופע יחיד 'מקו העוני לקו המלכות'. זו השליחות שלי, לעמוד על במה, להגיד 'נושעתי' ולתת לנשים כוח וכלים במסע הזה של חיינו. לראות נשים עוברות אתי תהליך וכיצד הסיפור שלי, עם התובנות שאני שותלת לאורך ההרצאה, הופך אותן וגם אותי לדמויות הרבה יותר חזקות, יציבות, מבינות וחפצות חיים.
"לאורך השנים, למדתי קורסים רבים בנושאי תודעה, העצמה, ביטחון ואמונה, קלפים השלכתיים ו-nlp. השאיפה שלי היא לאפשר לנשים זמן הטענה, שיח עם כלים. בעיניי, זהו צורך בסיסי של כולנו – לקבל תמיכה, לזכות לבהירות מחשבתית, לעצור לרגע, להיטען ולהמשיך. זו תחנה הכרחית בחיים שלנו. הלוואי ואזכה לעשות טוב".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בכפר יונה. משם, עברתי לחדרה".
מגורים
"גרה בקצרין, כבר מעל 11 שנים".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום שישי הוא בעיקר יום של מטבח. אני מאוד אוהבת להיות בבית, לבשל, לאפות, לארח את הילדים שלי ושלו. כיף גדול שהנכדים נכנסים ומחפשים מה הכנתי הפעם. משתדלת מאוד שהאוכל יהיה מגוון. כבר ביום רביעי, אני עמוק בתוך סרטוני בישול, מחפשת מתכונים חדשים, בהתאם לכך הקניות ואז המטבח הופך לשעות יצירה.
"אני ממוקמת בין צמחונות לטבעונות, אבל מבשלת הכול. בעיניי, הבישול הוא דרך לבטא רגשות. אם כבר לפרוק, אז עדיף על הסירים.
"בתקופה האחרונה, אני מוצאת את עצמי בימי שישי גם בשיעורי זום של קלפים השלכתיים ונהנית מהמחברת שמתמלאת גם בידע וגם בכתמים של תבלינים. מבחינתי, זה האידאל – להיות אישה, ליהנות מהבית מההכנות לשבת, לצד התפתחות והעשרה. ימי שישי כאלה נותנים לי כוח לכל העשייה במשך השבוע".
מה כוללת ארוחת שבת שלכם?
"ארוחת שבת היא מטעמים של בית. דג מושט, או סלמון, לחם בית מכוסמין, סלטים מגוונים, עוף/בשר ותוספות וכמובן שווארמה צמחונית. אני אוהבת שהשולחן מלא והמתכונים מתחלפים. כשמעירים לי, אני מסבירה שאם כל שבוע אכין אותם מאכלים, זה יהיה משעמם ומדכא. תנו לי להתפרע".
זיכרון ילדות משבת
"זיכרונות ילדות משבת זה בעיקר הריח של המושב – בארותיים. לסבתא ולסבא היו לולים, רפת, שטח חקלאי גדול והריח… אי אפשר לשכוח את הריח. בשלב מסוים בחיים, חזרתי בתשובה והשבת הפכה שישי-שבת אצל סבתא, פטפוטים, סיפורים, משהו שלא ניתן לשחזר, אבל זה השאיר בי את הרצון והחלום להיות כזו סבתא, שהבית יהיה פתוח, מלא ומזמין".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"הכי כיף בשבת זה שהנייד סגור. יש ריחות של בית אמתי, אוכל, חמימות וזה הזמן שלי להתפלל, לקרוא, לדבר יותר עם ה'. לדבר עם עצמי, להרגיע. מצווה בשבת להניח את כל ענייני החולין, את כל הטרדות, לפנות את עצמנו למשהו גבוה יותר, לאפשר לאותו חלק אלוקי שבנו להתמגנט למקומו הטבעי, להתעלות, לנסות לחוות מעין עולם הבא. זה קשה, אני מטבעי מאוד בשליטה, מאוד זמינה, דואגת, פועלת… והשבת היא עצירה עם מסר: את עכשיו יממה ללא תפקיד. תקדישי, תקשיבי לעצמך, שימי את הרעשים על שָקט ותסכימי להתנחם בזרועות ה'".
איך חוגגת את פורים?
"פורים מתחיל אצלי בתענית אסתר, צום ותפילות מעלות השחר. אני מאוד מחוברת למגילת אסתר, מעבירה שיעורי נשים בנושא המגילה, קוראת הרבה מאוד חומרים. המגילה, כשמה כן היא, מגלה. בכל שנה, אני מתפעלת מחדש, עד כמה היא עמוקה ועד כמה היא רלוונטית לזמננו. קריאת מגילה בבית הכנסת וכמובן, סעודת פורים טעימה ושמחה. הכי חשוב, כל הפושט יד נותנים לו – להרבות בתפילות, זהו זמן ענק למילוי משאלות לבנו".
מה את שמה במשלוחי המנות שלך?
"בכל שנה, אני בוחרת לעצמי נושא ומשלוח המנות בהתאם. שבת – חלות, סלטים, פיצוחים, עוגיות. כמובן שהמשלוח תמיד מעשה ידיי. מי שנהנה אלה השכנים המקסימים ו/או חברותיי לעבודה. שנזכה השנה למחיית עמלק ולשמחה יהודית אמיתית".
המלצה על ספרים
"ממליצה לקרוא כל מה שנותן לנו כוח, כל אחד למה שהוא מתחבר ועושה לו טוב. לאורך השבוע, אני שומעת המון הרצאות, מסכמת ואז בשבת, זה הזמן לחזור, ללמוד".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"עם כולן… אם היה מקצוע 'שומעת ומקשיבה', נראה לי שהייתי עושה הסבה מידית. אנשים מסקרנים אותי. אני אוהבת לשמוע סיפורי חיים, כל אדם הוא סיפור ואותי זה מעניין".
מה עושה בשעות הפנאי?
"הזמן הפנוי מוקדש ליצירה, סורגת, תמיד ברקע יש הרצאות, וובינרים, קורסים, הכול בזום, או ביוטיוב".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"עברנו טלטלות עם מלחמה והקורונה. אני יודעת שאני זקוקה ליציבות, לביטחון ואם אין את זה כרגע בחוץ, אני מחפשת מהיכן לשאוב כוח. מה שקורה סביב רק גורם לי לקחת עוד שיעורים, ללמוד, להיאחז באמונה. רכשתי קורסים, ספרים וקלפים, כדי להיות עסוקה במה שמקדם ובונה. ברור לי שמחשבה יוצרת מציאות, אז אני עסוקה בלברוא אותה, כמו שאני רוצה אותה. אני מקיפה אותי במה שעושה לי טוב, במה ששומר עליי. התכנים שאכניס לתוכי הם יהיו המציאות. אז אני לומדת אמונה, ביטחון וזה מה שמשליך על המציאות, לא להפך".
מהו המוטו שלך בחיים?
"'שיוויתי ה' לנגדי תמיד' – לעסוק באמונה ובביטחון. לא רק להגיד מהשפה ולחוץ. ממש לעשות מזה עסק".
מהו החלום שלך?
"החלום שלי הוא שיהיה לי מקום יפהפה, שבו, לצד היצירות שלי, נשים יגיעו לשיחות הטענה, ריח מאפים שאני מכינה ושתייה חמה, ערבי שיח ולימוד משותף. כמובן, להגיע עם ההרצאה שלי לקהל רחב יותר".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את קצרין. קצרין והגולן זה שקט, נוף, חיבור לטבע ולבריאה. מאוד הפוך ממי שאני, אבל רוצה לאפשר לעצמי לשקוע ברוגע הזה, ביופי, בעוצמה".
מה את מאחלת לעצמך?
"מאחלת לעצמי בריאות, שמחת חיים, נחת מילדיי, לראות אותם שמחים ומאוחדים. להמשיך להתפתח, ליצור, לחוות ולעשות טוב בעולמו של הבורא".
