דניאלה שאול
מזה שנתיים רצופות זוכה בקבוק שמן מהגולן במקום הראשון בתחרות ‘טרה אוליבו’ כבלנד המסחרי הטוב בארץ. למרות היבול המצומצם השנה בשל הגשם והחמסין, המגדלים מודאגים בעיקר מהיבוא הספרדי ומחוסר המודעות לאיכותם של שמני הגולן
לאחר שיינות הגולן הציבו רף איכות בגבהים מסחררים, הלכו הצרכנים שבי אחרי הנורמות החדשות, מבינים או לא, מבדילים או לא. כל המדינה הפכה לגורמה אחד גדול, אבל של יין, נקודה.
זה לא קרה עדיין לשמן הזית המצוין של דרום הגולן, וכאשר מגיעים הצרכנים לרשתות השיווק, הם מעדיפים דווקא את הרף ההפוך, זה של המחיר הנמוך.
את הפרסים, הציונים ועיטורי האיכות הבינלאומיים שזכו בהם שמני דרום הגולן בתחרויות ה”טרה-אוליב”, רוב הצרכנים עדיין לא הפנימו.
עם סיום מסיק הזיתים בגולן ופרוץ חג החנוכה, על שנה לא פשוטה בענף, שהיתה סירוגית, זכתה בגשם שלא במועדו שהשמיד חלק גדול מהפריחה וכתוספת – גם חמסין.
בשנה הבאה? המשך הנטיעות, כי חקלאות לא סופרים לפי משבר יחיד.
בית הבד של אליעד: הפתרון – לחייב יצרנים לציין את אזור הגידול
גדול יצרני שמן הזית בגולן הוא “בית הבד אליעד” שממוקם באזור התעשייה בני יהודה. בבעלות החברה 600 דונם זיתים בדרום הגולן “שמוכיח את יתרונו על פני כל הארץ מדי שנה, הן בכמות והן באיכות”, אומר ראובן סיץ, אליעד, מבעלי בית הבד. “כמות הפרסים שמקבלים בתי הבד בדרום הגולן מראה על כך, שכל שמני דרום הגולן נחשבים לאיכותיים מאד”.
השנה נקטפו ועובדו בבית הבד 1400 טון זיתים, פחות פרי מהממוצע, הכמות לדונם הזיתים לדונם ירדה עקב גשמים בעת הפריחה, אבל הממוצעים של השמן נותרו כמו לפני שנה.
מה שמדאיג את בעלי בית הבד באליעד, כמו גם בעלי בתי בד אחרים בגולן, אינו הפוטנציאל של הגולן, אלא סוגיות שקשורות ליבוא, לתחרות לא הוגנת, לפרסום ושיווק.
“מי שעובד כאן בלי תו איכות חוגג”, אומר סיץ. “כרגע מהלכות שמועות שבספרד יהיה הרבה שמן, ייבאו שמן זול וימכרו בשווקים, תחרות לא הוגנת לגבי מי שהשקיע כסף רב בבתי בד ומטעים”.
מי שנחשף לתכניות בישול, שם לב להקפדה של השפים על שימוש בשמן זית בעל תו איכות, זה לא עונה על מצוקתכם?
סיץ: “למרות כל הפרסומות וההקפדה על תו האיכות בתוכניות הבישול, רוב האנשים מסתכלים על המחיר של השמן. המודעות תעלה לאיטה, אך זה עדיין לא מספיק, אנחנו מחכים שתתחולל מהפכה כמו ביין, שאנשים יבינו משמעותה של איכות באמצעות פרסום שהמדינה תבצע, וייהנה מכך מי שמייצר שמן זית איכותי.
“אני מאמין שצריכה להיות אופציית מכירה לכולם, אבל אם אתה מוכר שמן ספרדי – שיהיה כתוב כך. כמו ביין, גם בשמן, המדינה צריכה לחייב את היצרנים לציין על הבקבוק את מקורו. אנחנו לוחצים על מועצת הזית כל הזמן, בדרישה לציין זאת על כל בקבוק.”
הענף היה במשבר קשה בשנת 2012, איך זה נראה השנה?
“הלקוח הכי גדול שלנו הוא ה’שופרסל’ ואנחנו מקווים שהם ימשיכו לקחת יותר ויותר שמן, המכירות עולות אצלם כל שנה.
אפשר לציין כי בתחרות ‘טרה אוליבו’, מזה שנתיים רצופות זוכה הבקבוק שנמכר ב’שופרסל’ במקום ראשון בקטגוריה של הבלנד המסחרי הכי טוב בארץ.
“אפשר להשלים את הנאמר בכך, שבית הבד אליעד הוא אחד מהמודרניים בארץ, שתוכנן ונבנה לפי כל התקנים לשמש כבית בד, אנחנו היחידים בארץ שבנו מאפס במקום שמיועד מראש לבית בד עם כל האישורים הנדרשים. בית הבד פועל בשיטת הכבישה הקרה, המסיק הוא מכני ומאפשר הגעה מהירה של הזיתים לבית הבד. תוך שעה וחצי מתחילים לייצר שמן, מה שמאפשר להוסיף לאיכות השמן. בית הבד הינו בבעלות שלושה שותפים מאליעד ושניים מהמרכז, המשווקים, שהינם בעלי חברה גדולה של יבוא ויצוא מוצרי מזון. אנחנו יודעים לגדל זיתים ולעשות שמן והם יודעים למכור.”
אתם עדיין מייצאים?
“לאחרונה הוצאנו מכולה לקולומביה, אך קשה מאוד להתחרות עם מחירי הספרדים והאיטלקים שמקבלים סובסידיה באירופה. לכן, מי שקונה בקבוק ללא תו איכות של שמן זית ישראלי, למעשה מסבסד את החקלאי הספרדי”.
“ארץ גשור”: המיתוג – רק בידי המועצה האזורית
בית הבד בבעלות קיבוץ גשור, מעבד את פריים של 530 דונם כרמי זיתים של הקיבוץ ונותן שירותי אצירת שמן גם למגדלים נוספים.
בית הבד “ארץ גשור” ממוקם באזור הכניסה לקיבוץ, יש בו מרכז מבקרים שפתוח כל השבוע למעט שבת, בו אפשר לראות את הפקת השמן, לטעום שמנים, ולרכוש שמן שנאצר מתשעה זני זיתים שגדלים בכרמי היישוב.
יוסי פרידמן הינו מרכז חברת המטעים “גשור”, המאגדת את בית הבד “ארץ גשור”, כרמי הזית והיין של הקיבוץ, והמותג “ארץ גשור”, המשווק את השמן ל-200 חנויות ברחבי המדינה.
“מצד אחד – זו עונה שבה היבולים נמוכים”, אומר פרידמן, “מצד שני תנאי מזג אוויר נוחים מאפשרים לנו השנה עבודה ללא בוץ, ללא הפרעות, עם אחוזי שמן טובים. זו עונה רגועה יחסית, השמנים טובים והאיכויות טובות. אפשר להוסיף כי מעט מגדלים הביאו השנה זיתים לבית הבד, חלקם לא קטפו כלל או שהיה יבול נמוך.”
כמה זיתים בכל זאת יגיעו לבית הבד?
פרידמן: “מדובר ב-50 אחוז יבול, מעריכים שהשנה נייצר 60-70 טון שמן, חצי מהכמות שנהוג לייצר בדרך כלל בשנה טובה.”
נוכח הבעייתיות, האם ממשיכים בנטיעה בדרום הגולן?
“אמנם היתה עצירה, אך היתה יציאה מהמשבר ובשנת 2013 אחרי המשבר גדלנו ב-30 אחוז. 48 אחוז מצופי הטלוויזיה נחשפו לתכנית של ‘כלבוטק’, שהיה לה פרומו של חודשיים והיא עזרה לנו כאשר חשפה את הזיופים בענף ואת תו האיכות הישראלי.
בשנה הבאה ענף שמן הזית יגדל, יהיו נטיעות חדשות, כי זהו ענף נוח לגידול והאזור מקבל איכויות שמן מאוד טובות.”
מה נדרש כדי לייצר לשמן מיתוג ראוי בדומה למשל ליין ולתפוח בגולן?
“מה שנדרש הוא ארגון אזורי להובלת מהלך של מיתוג שמן הזית בגולן. זה רק בידיים מוסדיות, וראוי שהמועצה האזורית או הוועדה החקלאית יקחו על עצמן פרויקט זה”.
בית הבד של הגולן בקצרין: שני מותגים חדשים לקוסמטיקה וחומרי ניקוי טבעיים
“אנחנו מוסקים את הזיתים של עצמנו, מפיקים שמן של עצמנו, מטפלים במעל 20,000 עצים על פני כ-300 דונם, סביב הכנרת כולה, גולן, רמת סירין, ועוד”, מאפיין אבנר טלמון מרמות את בית הבד שהינו בעליו יחד עם אשתו סמדר.
טלמון: “השנה לא מצטיינת, יש אחוז גבוה של שמן, אנחנו לא עובדים אינטנסיבי. בשנה טובה מפיקים כאן 50-60 טון שמן, השנה זה לא יגיע לחצי אפילו, אבל יש המון ביקורים והמון ביקוש.”
לאן מופנית התוצרת שלכם?
“הלקוח העיקרי הוא ‘הול-פוד מרקט’ בארצות הברית, הרשת החשובה בעולם למוצרים טבעיים, אני חושב שאנחנו ישראלים יחידים ברשת.
עיקר פעילותנו היום היא יצור קוסמטיקה טבעית פורצת דרך טכנולוגית וזה המוצר העיקרי שהולך אל ‘הול פוד מרקט’. אנחנו חברה אקולוגית, מהשאריות אנחנו מייצרים חומרי נקיון לבית.
“מדובר בפריצה רצינית, כרגע רשמנו כמה פטנטים על מוצרים משאריות הזית בתחום חומרי נקיון לבית ולגוף. המותג הוא סדרת מוצרי הקוסמטיקה ‘אולאה אסנטס’ משמן זית ושאריות הזית, ומותג מוצרי הנקיון ‘אקו אוליאה’.
בימים אלה אנחנו מתחילים להכין את הקומה העליונה והחצר האחורית למפעל חדשני ליצור ה’אקו-אוליאה’ חומרי נקיון טבעיים לבית ללא כימיקלים, מוצר שעדיין לא קיים בעולם. הייצור יתחיל בתוך כמה שבועות.
“לצד היצור יש מרכז מבקרים, סרט, מעבדות והדרכה, הכל כאן שקוף, והמבקרים רואים את יצור השמן ושאר המוצרים.
“לאחרונה נפתח במקום בית קפה חדש שהוא גם טבון לפיתות, כך המבקרים יכולים לקנות את הפיתה וגם לטבול אותה בשמנים שמיוצרים כאן”.
“משק טויסטר”: אני איש נוטע, לא איש עוקר
את בית הבד הוותיק בגולן הקים אליעזר טויסטר בגבעת יואב עוד בראשית שנות השבעים של המאה שעברה, בניגוד לתפיסה האידיאולוגית הרווחת במושבי העובדים.
טויסטר: “כאשר הגעתי איש לא חלם על זה, זה היה ‘פאסה’. בשנת 1974 היה מקובל שעל משק משפחתי לעשות את המלאכה בעצמו ולא להביא אנשים מבחוץ, זו היתה התיזה עתיקת היומין. אבל אני אמרתי שאני ממשיך את מה שעשו אבותיי; הגעתי עם מורשת עבר, באתי בכוונה תחילה על מנת להמשיך את מעשה הדורות. התחלתי עם גפנים כמו הסבא-רבא שלי והקמתי בית בד. כדי לייצר תשתית כלכלית לבית הבד, התחלתי לטעת זיתים, למורת רוחם של מגדלים אחרים ואת רואה לאן הגענו.
“אני בגרתי, השיטות הישנות פסו מהעולם, גם אצל הערבים, העיבוד הידני פינה את מקומו היום למכני, דורש פחות כוח אדם. המטעים שלי עתיקים, צריך לעצור ולשנות כיוון ובגילי המופלג – 70 – נצטרך לחשוב איך מיישרים קו עם הנתון הזה.”
רגע, לעקור ולהתחיל מחדש?
“אני שונא את המילה לעקור, נזהר מלומר את המילה, אבל צריך לראות מה עושים. אני איש נוטע, אני לא איש עוקר, זו בעיה אידיאולוגית שלי. אני בדיוק חושב איך משדרגים את העסק בלי לראות שטח ריק. צריך לחשוב איך מבססים את הענף ומביאים אותו לשיטות חדשות, אני כרגע מתלבט בנושא ועדיין לא יודע מה לומר.”
איך היתה השנה שלך בענף?
“השנה היא שנת Off, סירוגיות מינוס, שנת יבולים נמוכים. נצטרך לעבור את השנה הקשה הזאת ולהתאים את עצמנו למצב החדש.
בית הבד מייצר שמן עכשיו, לא יכולתי שלא לחזור אליו לאחר שנה בה לא פעל, איני יכול עדיין לומר בשורה התחתונה מה הן הכמויות שתהיינה השנה.”
כמה מילים על בית הבד, שיטת העבודה, מרכז מבקרים?
“בית הבד שלי פועל בשיטה צנטריפוגלית, של כבישה קרה, בזיתים מאוד איכותיים, עם היקף יצור של 750 ק”ג זיתים לשעה, לעומת כחמישה-שישה טון לשעה בבתי בד מודרניים.
בית הבד שלי מותאם לצרכי המשק וזה היה ייעודו מתחילה. לא חרגנו מצורת היצור המסורתית, עבדנו תמיד בשיטה טבעית, תוך שמירה עד כמה שיותר על מאפייני הזיתים.
לצד בית הבד פועל מרכז מורשת, שבא להמחיש את מעשה אבותיי ואת ההמשכיות שלי. אני מציג את תמונות המשפחה, מקרין סרט שמספר על תולדותיה, איך הגעתי ומדוע אני עושה את מה שאני עושה היום. בחנוכה יהיה כמובן פתוח, עם פעילות שתואמת ומאפיינת את החג, כולל הדלקת חנוכייה עם שמן הזית. כמובן שאצלנו כל השנה מדליקים נרות שבת רק עם שמן זית”.
“כרמי גולן” בנוב: המכירות גדלות בקצב מטורף
להבדיל מהמגדלים הקודמים, יאיר גולן, בעליהם של 150 דונם כרמים ומותג שמן הזית “כרמי גולן”, אוצר את השמן שלו בבית הבד בגשור.
“השנה מתאפיינת במעט יבול על העצים”, מזכיר גולן, “מסיבות של גשם בזמן הפריחה וחמסין שהופיע מיד לאחריו. מצד אחד נוצר השנה חוסר אחידות על העצים, הבשלות לא אחידות, מצד שני התקבלו איכויות שמן מאוד גבוהות, הודות להקדמת ההבשלה, שהיתה מדורגת, טבעית, ללא שרבים”.
גולן: “אנחנו עוסקים עם שמן זית מששה זנים: קורונייקי, ארבקינה, ברנע, פיקואל, לצ’ינו, וקורטינה. המסיק עדיין לא הסתיים, כך שאין לדעת כמה שמן יהיה. באופן כללי אנחנו שמחים שכל שנה הולך וגדל מעגל האנשים שמחפשים בישראל שמן זית איכותי זני. יותר אנשים מוכנים לשלם מעט יותר מהשוק על מנת לקבל מוצר יותר איכותי.
“ההתמחות שלנו היא מכירה ללקוחות פרטיים עד הבית, בעיקר באזור גוש דן וירושלים. אנשים מזמינים דרכנו, דרך האתר או דרך סוכנים ואנחנו מספקים את מה שהוזמן עד הבית. המותג שלנו מתמקד בלקוח הסופי, אך אנחנו עובדים גם עם כמה מסעדות יוקרתיות באזור המרכז.
“מה שיפה הוא שכל שנה המכירות גדלות, בקצב מטורף, הודות לשיטה של ‘חבר מביא חבר’.”
