דניאלה פרל
החלונות הגדולים בבית של יערה לבנטל, בקדמת צבי, מכניסים הרבה אור ומאפשרים לראות את הגינה מכל מקום בבית. יושבים ילדה בת שנה, כלבה וארנב ומתצפתים
הבית של יערה לבנטל, מקדמת צבי, הוא בהחלט בית מרשים, מבחוץ ומבפנים. בית של משפחה חילונית, עם מטבח בכשרות חב”ד. בית שבו יש ילדה בת שנה, כלבה וארנב שמסתובב חופשי בבית.
ספרי קצת על עצמך
“אני יערה, בת 28,נולדתי בקיבוץ אורטל. בגיל 12, עזבתי את הגולן ועברתי לחיפה. בגיל 25, התחתנתי עם אלי, שתמיד רצה לגור בגולן, עוד מימי השירות הצבאי שלו. לאחר שהחלטנו לבנות את ביתנו ברמת הגולן, חיפשנו מושב עם הרחבה קהילתית. רצינו חיי קהילה לנו ולילדים שלנו.
“יש לנו ילדה בת שנה, כלבה וארנב. בעלי החיים הם חלק בלתי נפרד מהבית שלנו. הם מסתובבים חופשי ומשחקים עם הילדה.
“יש לנו פמוטים וכוס לקידוש, שקיבלנו מאבא של בעלי. הפמוטים היו של אימא של בעלי שנפטרה והכוס היא כוס קידוש למשפחה שמתחילה. קיבלנו כוס קטנה למשפחה קטנה. הפמוטים לא משמשים רק ליופי, אלא גם לשימוש קבוע, מדי שישי”
“בעבר, עבדתי במשרד הביטחון, במשך חמש שנים, ביחידה מודיעינית בחיפה. התפקיד לימד אותי הרבה על עצמי וזה היה מרתק. לאחר המעבר לגולן, הרגשתי שאני רוצה להגשים את החלום שלי ולעזוב את התפקיד הקודם. רציתי לעבוד בתחום הטיפולי. אני אוהבת לעזור לאנשים ובריאות הציבור היא ערך עליון, מבחינתי. מאז ומתמיד, אמרו לי שיש לי ידיים טובות בטיפול והחלטתי להגשים את חלומי ולעבוד כמטפלת ברפואה משלימה.
“כיום, אני סטודנטית שנה שלישית לרפואה סינית ומטפלת בשיאצו. הקליניקה שלי ממוקמת בבית וזה מאפשר לי להשפיע בבית, להיות הרבה זמן עם בתי ולתת לה את מלוא תשומת הלב. הקרבה שלי לבית היא מהותית במיוחד, לאור העובדה שאני נשואה לאיש קבע, שמשרת באיו”ש”.
מהו החלק האהוב עלייך בבית?
“החלק האהוב עליי בבית הוא החלל הציבורי, שזה החלל המרכזי, מבחינתי. יש לנו חלונות גדולים באזור החלל הציבורי, שמכניסים הרבה אור טבעי לבית. החלון הגדול בקדמת הבית הוא גם דקורטיבי וגם סוג של אטרקציה לילדה שמשקיפה כלפי חוץ. כמובן שגם הכלבה והארנב לא נשארים בצד, אלא יושבים ליד החלון ומתצפתים.
“בזכות החלונות הגדולים, יש קשר בין החוץ לפנים, מה שמאפשר לראות את הגינה והטבע מכל מקום בבית”.
מהו הפריט האהוב עלייך?
“הפריט האהוב עליי הוא הקמין, שממוקם במרכז החלל הציבורי. בגולן, העונה היפה ביותר, לטעמי, היא החורף. החום שמופץ מהקמין הוא חום מיוחד, לא כמו מזגן. רוב השעות שלי עם הילדה הן על השטיח הצמוד לקמין, שם אנחנו משחקות ומבלות. גם פה, הכלבה והארנב מצטרפים לחגיגה ולחום”.
כל האפשרויות פתוחות
מהי הקנייה האחרונה שלך לבית?
יערה: “יש מספר פריטים חדשים בבית. לאחרונה, קנינו ב’איביי’ מדבקות לחדר של הבת. זו דרך זולה לעצב ולהקפיץ את המראה של החדר. לפני שבועיים, ביום הולדת שנה של הבת שלנו, אבא שלי הביא לה מתנה שהכין בעצמו – מטבח צעצוע. אבא שלי, שהוא נגר במקצועו, השקיע, בנה, צבע ואבזר את המטבח שרק ממתין לה לשחק בו”.
מהו החלק בבית שמייצג אותך?
“החלק שמייצג אותי בבית הוא הכנסת אלמנטים דתיים לבית החילוני. בעלי למד בישיבה חרדית, עזב את הדת בגיל 16 ועבר לקיצון. אני הגעתי מבית חילוני-קיבוצניקי והחיבור בינינו גרם לנו להכניס לבית דברים דתיים בצורה טובה.
“אין בבית את החוקים של הישיבה החרדית, אך גם אין חילוניות גמורה. המטבח שלנו כשר בכשרות חב”ד, על מנת שנוכל לארח את המשפחה. על מנת להקל עלינו, ועל המשפחה החילונית שלי, לזכור איפה הדברים הבשריים ואיפה החלביים, תלינו פרפרים בצבעים שונים על ארונות המטבח. לאחרונה, הבת שלנו תלשה את רובם. בנוסף, יש לנו פמוטים וכוס לקידוש, שקיבלנו מאבא של בעלי. הפמוטים היו של אימא של בעלי שנפטרה והכוס היא כוס קידוש למשפחה שמתחילה. קיבלנו כוס קטנה למשפחה קטנה. הפמוטים לא משמשים רק ליופי, אלא גם לשימוש קבוע, מדי שישי”.
האם היית משנה משהו בבית?
“אנחנו אוהבים את הבית שלנו ואוהבים שהוא פרקטי. יחד עם זאת, מעל חלון הוויטרינה, יש עוד חלון קטן, שאמנם יפה מבחוץ, אבל הניקוי שלו הוא בגדר הבלתי אפשרי. בפעם הראשונה שניקיתי, כמעט שנפלתי וזו הייתה הפעם האחרונה שבה ניקיתי את החלון הזה. אני תמיד אומרת שאבק זה לא חמץ, אז הבית יכול להיות כשר לפסח גם כך”.
האם יש משהו שחשוב לך להביע?
“לגור בגולן, מבחינתנו, נותן לנו את ההרגשה שכל האפשרויות פתוחות. היה לנו חשוב שזה יבוא לידי ביטוי בבית. היה לנו חשוב שיהיה לנו ביטחון של בית וחלל ציבורי גדול, שיהיה ריח של בישולים, מה שלא היה לי כילדה בקיבוץ ושיהיה מקום לכולם, כולל הילדים העתידיים והחיות.
“תכננו ובנינו חדרים קטנים ופרקטיים, על מנת שיהיה מענה לילדים. פרטיות לכל ילד בחדרו, יחד עם שהייה כמשפחה בחלל הציבורי ושוב, זו הסיבה שהקמין הוא במרכז החלל הציבורי, המוקד של הבית”.
