דניאלה שאול
אם אתם מוצאים מקום נכון יותר לקרוא בו את המגילה, נלך לשם, אבל אין – לכן אנחנו קוראים אותה בגמלא, מול כל ההוד והדר, בהובלת ירוחם קנטמן, מחדש המנהג ודבק בו שנים
בכל מזג אוויר, גם השנה, לא נוותר על קריאת המגילה במקום מהיפים והנכונים בעולם; במשותף עם הנשרים שיחוגו מעלינו, המפלים העזים, להבות הפריחה התוססת וההטעמות של מי שחידש את המנהג וממשיך וקורא כאן מדי שנה בדבקות – אחינו ירוחם קנטמן, מנהל מדרשת “קשת-יהונתן”, בקשת.
נפגשים ביום שישי, ט”ו באדר ב’, 25.3 למניינם, בחניון גמלא, בשעה 09:00. בפתח המסלול היורד לעיר, מחכה מדריך מטעם רשות הטבע והגנים ולמטה, בשער העיר, מחכה שחקן שיחזיר את המבקרים 2400 שנים לאחור.
קנטמן: “מנהג קריאת מגילת אסתר להלן – המגילה בגמלא – ביום ט”ו באדר, מבוסס על דין קריאת המגילה בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון. יהודי שושן לחמו בימים י”ג-י”ד וחגגו את הניצחון על אויביהם בט”ו באדר, אותו עשו ליום משתה ושמחה.
“חז”ל, שכל החג הזה מטעמם, רצו לכבד את ארץ ישראל וחשו שאחת הסיבות לגזירה שנגזרה על העם היהודי בימי אחשוורוש היא שלא עלינו כאיש אחד לארץ, כפי שיכולנו.
“היה צריך לפצות את הארץ ולכן הפכנו את כל הערים המיוחסות – שוות ערך לשושן הבירה. כך ציינו את הדין שאת חגיגת הפורים חוגגים באותם ערים כפי שחוגגו היהודים בשושן.
“המשנה, במסכת ערכין, מציינת את גמלא כאחת הערים שהיו מוקפות חומה, מימי יהושע בן נון. בין שאר הערים, נמנות גם קצרא הישנה של ציפורין, חקרא של גוש חלב, יודפת הישנה, גידור, אונו וירושלים.
“בימינו קוראים מגילה ומקיימים את כל ההלכות הללו רק בגמלא וירושלים. יש, החוגגים יומיים גם בטבריה.
“כל תושבי הגולן מוזמנים לחוויה אדירה. מותר להביא כלי הרעשה, משלוחי מנות וכיבוד. תהיה שירה בציבור, משחק חיפוש המטמון של אסתר וכמובן סיור מודרך באתר”.
יש אפשרות לרדת רגלית, או להסתייע ב”שאטל” – שירות הסעה שיוצא מהחניון.
במקרה של גשם, ייערך האירוע כולו במצפה הנשרים המקורה.
\
