דניאלה פרל
לאחר החגים, התחיל הביצוע של פרויקט שיקום השכונות בקצרין. מתבצע שיפוץ של עשרים וחמש כניסות, במימון מלא של משרד השיכון והבינוי
פרויקט שיקום השכונות בקצרין נמצא בעיצומו. חלק מהבתים שופצו והעבודה עודנה ממשיכה. בפרויקט הנוכחי, מתבצע שיפוץ של עשרים וחמש כניסות ומקווים שתוך שלוש שנים, ישפצו גם את השאר. הבניינים עוברים שיפוץ יסודי, במימון מלא של משרד השיכון והבינוי, בשיתוף פעולה עם הדיירים.
פנינו לראש המועצה המקומית קצרין, דימי אפרצב, לאחראית תרבות הדיור במועצה, מירה גולוביצקי וליפה נער, דיירת מזה כמעט ארבעים שנה באחד הבניינים.
מירה גולוביצקי, אחראית תרבות הדיור במועצה
האם תוכלי להסביר בקצרה מהו פרויקט שיקום השכונות ומה הוא כולל?
מירה: “שיקום שכונות הוא פרויקט של משרד שיכון ובמימונו. מבצעים בעצם שיפוץ יסודי של בניינים מסוימים, כולל תיקון גגות, צביעת חוץ, מסתורי כביסה, חדרי מדרגות ותשתיות ביוב. מדובר בבניינים בני שלוש קומות, בני למעלה משלושים שנה, שלא עברו שיפוץ בעבר. בזמנו, הבניינים היו שייכים ל’שיכון ופיתוח’. אנשים שהגיעו בשנות התשעים, חלקם עולים חדשים, קיבלו דירות בשכירות מוזלת מ’שיכון ופיתוח’, כדיור ציבורי. במהלך השנים, ‘שיכון ופיתוח’ מכרו כחמישים אחוז מהדירות למתגוררים בהן, כאשר השאר נותר בבעלות החברה”.
מתי הפרויקט התחיל?
“הפרויקט נמצא בתהליך כבר שנה, אך נכנס ממש לעבודת השיפוץ, לאחר החגים. הבתים ברחוב ‘שיזף’ כבר שופצו ועובדים פול גז על המשך השיפוץ.
“יש למעשה שני שלבים. שלב א’ – רחוב ‘הדודאים’, רחוב ‘שיזף’ וב’נווה’ בניין אחד. שלב ב’ – בניין נוסף ב’נווה’ ושני בניינים ברחוב ‘אדמון’. הצפי לסיום שלב א’, לפי ההסכם עם הקבלן – עד אפריל” .
מי מנהל את הפרויקט?
“ניהול הפרויקט מופקד בידי האגודה לתרבות הדיור, כאשר תפקיד המועצה הוא לתווך בין הדיירים לאגודה לתרבות הדיור ולקבלן. המועצה עוזרת לדיירים עצמם בתהליך מול הגורמים ומשמשת להם אוזן קשבת,לעזור, להבין ולהעביר את העבודה באופן חלק נעים ולקשר בין כל הגורמים.
“יש לי קבוצת וואטסאפ עם וועד הבית של כל מתחם ואני משתפת אם צריך שינוי, או עדכון. יש קשר הדדי ועוזר. הקבוצה כוללת את הוועדים בלבד, כי הם מקבלים את ההחלטות בנוגע לשינויים. הוועד, מבחינתו, פועל מול הדיירים עצמם, משתף אותם ומקבל מהם את ההחלטות”.
אחראית תרבות הדיור במועצה, מירה גולוביצקי: “הרעיון היה לגרום לדייר לקחת חלק פעיל בהחלטה על מראה הבית שלו. דייר, שמרגיש שייך ומשמעותי בעשייה, ירגיש גם מחויב לשמור על המצב ולתחזק את ביתו וסביבתו בהמשך”
הכול במימון הממשלה
האם הדיירים משתתפים בעלויות השיפוץ?
מירה: “כל המימון בקצרין מתבצע עלי ידי המשרד לשיכון ובינוי. במרבית הפרויקטים בארץ, מקובל שיש השתתפות של הדיירים במימון של 10-40 אלף ש”ח, כך שזה לא ברור מאליו שבקצרין הדיירים זכו בשיפוץ ללא השתתפות כספית”.
איך הוחלט על הבניינים אשר ישתתפו בפרויקט?
“ההחלטה על הבניינים התקבלה בוועדה במועצה, שבה לקחו חלק גורמי מקצוע שונים. הוחלט לשפר קודם את הבתים בחזית העיר. מדובר בבתים, שמצד אחד, משפיעים מאוד על חזית העיר כולה ומצד שני, המצב הפיזי שלהם היה הכי פחות טוב מכל הבתים.
“בסך הכול, קיימים בקצרין שלושים ושמונה בתים, עם מאה כניסות, אשר יש לשפץ אותם. בפרויקט הנוכחי, משפצים עשרים וחמש כניסות ומקווים שתוך שלוש שנים ישפצו גם את השאר.
“חשוב לציין שהפרויקט הזה הוא תוצאה של עבודה מאומצת של ראש המועצה מול משרד השיכון והבינוי ומשרד האוצר. זאת למרות שבתכנית ‘שיקום שכונות’ המקורית, קצרין כלל לא נכללה”.
יפה נער, מתגוררת בקצרין ברחוב “הדודאים”, משנת 1979: “כחברת ועד הבית, אני בקשר גם עם הדיירים. אני בוועד הבית כבר מהיום הראשון של הבניין. לאחר גמר השיפוץ, כמובן, נמשיך לפעול ולוודא שהכול מתוחזק, תקין ועם חזות נעימה”
כיצד מתקיים הקשר עם הדיירים?
“התנאי להתחלת השיפוץ היה קיומו של ועד בית פעיל בבניין. הוועד הוא הכרחי ביותר, לאור העובדה שחשוב ביותר שלאחר השיפוץ ישמרו ויתחזקו את הבניין. התנאי הזה הוא למעשה תנאי גם של משרד השיכון והבינוי ומבוסס על החוק, לפי חוק מקרקעין ס’58 הם מחויבים לקיים ועד שאחראי על התחזוקה של הרכוש המשותף. הבניין צריך להיות משומר תמיד ולמועצה יש לגיטימציה לדרוש זאת מהדיירים בבניין.
“לאחר שהוקמו ועדי בתים בכל הבניינים, העבודה שלי ברובה הייתה מולם והם פעלו ופועלים מול הדיירים. אנחנו בקשר קבוע גם באמצעות קבוצות וואטסאפ לכל בניין וגם טלפוני. אני זמינה להם בכל שאלה ואנו מעדכנים אחד את השני בכל נושא רלוונטי”.
האם הדיירים עצמם מעורבים בהחלטות?
“המטרה של הפרויקט היא שיפור חזות העיר. יחד עם זאת, היה לנו מאוד חשוב שהדיירים ייקחו חלק פעיל בהחלטות שנוגעות לחיים היום-יומיים שלהם.
“לפני שהפרויקט יצא לדרך, הדיירים זומנו לפגישה במועצה, על מנת להסביר להם על הפרויקט, לעשות תיאום ציפיות ולקבל החלטות עיצוביות. הדיירים קיבלו שתי אופציות עיצוב לבחירה. כמו כן, הם בחרו את צבע הריצוף, צבע חיפוי הקירות ועוד.
“הרעיון היה לגרום לדייר לקחת חלק פעיל בהחלטה על מראה הבית שלו. דייר, שמרגיש שייך ומשמעותי בעשייה, ירגיש גם מחויב לשמור על המצב ולתחזק את ביתו וסביבתו בהמשך”.
הבנייה עוברת בנעימות
יפה נער, מתגוררת בקצרין ברחוב “הדודאים”, משנת 1979
לאחר ארבעים שנה שאת מתגוררת בדירה שלך, מה דעתך על השיפוץ?
יפה: “השיפוץ בהחלט יפה. אנחנו מעריכים את משרד הבינוי והשיכון, שמשפצים לנו את הבניין ומשפרים לנו את איכות המקום. אני חייבת לציין שכולם מאוד מתחשבים בנו הדיירים, משתדלים מאוד שהשיפוץ לא יפגע לנו באורח החיים, וזמן הבנייה עובר בצורה נעימה ללא הפרעה”.
האם הייתם שותפים בתהליך?
“מירה מהמועצה זימנה אותנו, חברי הוועדים של הבניינים, לשאול מה אנחנו רוצים ומהן הציפיות שלנו. בנוסף, הסבירה לנו מהן התכניות. כל אחד הביע דעתו על מה שטוב או מה שמפריע והגענו להסכמות.
“גם במהלך השיפוץ, אני בקשר עם הקבלן ועם מירה מהמועצה. כחברת ועד הבית, אני בקשר גם עם הדיירים. אני בוועד הבית כבר מהיום הראשון של הבניין. לאחר גמר השיפוץ, כמובן, נמשיך לפעול ולוודא שהכול מתוחזק, תקין ועם חזות נעימה”.
ראש המועצה המקומית קצרין, דימי אפרצב: “השכונות הוותיקות שלנו זוכות למתיחת פנים חשובה. זהו פרויקט מבורך, אשר שנים רבות חיכו לו והדיירים קיוו לקראתו. בארבע השנים האחרונות, פעלתי בנחישות על מנת להביא לידי ביטוי את הפרויקט החשוב, בין אם על ידי תקצוב מתאים, תמיכת משרדי ממשלה מתאימים ועוד רבים וטובים.
“אני באמת מתרגש לראות את הפרויקט קורם עור וגידים וחלק מהבניינים כבר עומדים משופצים. בחלק מהדירות, ישנן חריגות חוק תכנון ובנייה וזאת הזדמנות טובה להסדיר אותן. המועצה המקומית קצרין והאגודה לתרבות הדיור יסייעו בהליך הביורוקרטי”.
