היא אימא לשישה ילדים, מנהלת מעון "אמונה", עם מוטיבים מהרפואה הסינית, מהפסיכולוגיה ומ"שיטת ימימה". עם העיניים למעלה, אבל תמיד מחוברת לשורשים.
האורחת שלי לשבת היא חיה מיטל מסיקה
״אני דואגת להתלבש בצורה חגיגית ונעימה לכבוד שבת כמובן, גם הילדים ובעלי. זה כמו חתונה, כל פעם. ההנאה והתענוג משבת הם אין-סופיים וזה מרגיש כמו אירוע. אני נהנית לשמוע את הילדים שלי אומרים ששבת זה היום הכי כיפי שלהם".
קצת על עצמך
"חיה מיטל מסיקה, נשואה ליעקב , כבר 15 שנים. הוא מורה למתמטיקה בחיספין. יש לנו שישה ילדים מתוקים: הדסה בת 13, מאיר בן 11 וחצי, יוסף בן תשע וחצי, תהילה בת שמונה, אדל בת שש ושיינא הקטנה, עוד מעט בת ארבע".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי במושב משמר הירדן. בצבא שירתי בחיל האוויר, בבסיס פלמחים ושימשתי כמכונאית מסוקים. לאחר הצבא, כמו כל ישראלי טיפוסי, יצאתי לטיול בדרום אמריקה וכשחזרתי, התחלתי ללמוד רפואה סינית ונשארתי במרכז".
מגורים
"קצרין. הרבה שנים גרנו ברעננה והייתה לי ידיעה פנימית שזה לא המקום הנכון לגדל בו את ילדינו. לפני כשנתיים, עברנו לקצרין והרגשנו מיד שזה המקום הנכון עבורנו".
עיסוק
"מנהלת מעון 'אמונה' בקצרין ומטפלת בדיקור סיני וטווינה. אני בוגרת תואר ראשון לחינוך מיוחד ופסיכולוגיה ובנוסף, למדתי במשך כארבע שנים רפואה סינית וטווינה. השילוב של רפואה סינית ופסיכולוגיה וחינוך מיוחד משמשים אותי בעיסוקי כמנהלת פעוטון וכמטפלת.
"בנוסף, בכל יום ראשון, מתקיים אצלי שיעור ב'שיטת ימימה', אני מלמדת ברוח ימימה וגדולי החסידות.
"בניהול המעון, אני משלבת את המוטיבים שלמדתי ברפואה הסינית, בפסיכולוגיה וב'שיטת ימימה'. אני נותנת תמיכה ומודעות עצמית לצוות שלי, בלימוד משותף בזמן הישיבות, על מנת להאיר את עינינו ולהתפתח כמטפלות וכנשים.
"אני מאוד אוהבת את עבודתי במעון עם הילדים והצוות ומרוצה מהשינויים וההתפתחות שלו".
איך נראה היום שישי שלך?
"יום שישי הוא יום שבו אני נהנית מעבודה בקליניקה הפרטית שלי. השבת מוכנה וערוכה כבר מיום חמישי. לפעמים, אני מכינה חלות ולפעמים, אנחנו נהנים מהחלות של מאפיית קצרין".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"שפע של סלטים טריים, מטובלים על ידי בעלי בצורה נפלאה, מלאים בלימון ושום,
כמובן דגים, עוף בתנור וקוסקוס, קבוע".
מאכל אהוב במיוחד
"אני אוהבת מאוד שייקים של פירות וסלטים חיים ומגוונים, עם טחינה טובה".
איך נראה שולחן שבת שלכם?
"את השולחן, אני משתדלת לערוך כבר ביום חמישי. אני אוהבת לפרוס מפה יפה ולערוך בכלים של שבת ולעטר אותו עם מפיות וסכו"ם מיוחד. אני דואגת להתלבש בצורה חגיגית ונעימה לכבוד שבת כמובן, גם הילדים ובעלי. זה כמו חתונה, כל פעם. ההנאה והתענוג משבת הם אין-סופיים וזה מרגיש כמו אירוע. אני נהנית לשמוע את הילדים שלי אומרים ששבת זה היום הכי כיפי שלהם. אני מגיעה מבית שלא שמר תורה ומצוות ומבחינתי, זה הישג גדול".
זיכרון ילדות משבת
"אהבתי בשבת את הטיול במושב, בבוקר. היינו נהנים מהפריחה ומהאוויר הצח ופשוט היה כיף לטייל, כולנו ביחד".
עם מי היית רוצה לשבת לשולחן שבת?
"עם מי שאני יושבת עכשיו – כל בני ביתי, הבעל והילדים".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"אין לי הרבה. הייתי רוצה לחזור לימים הפשוטים שהיה לי יותר זמן והייתי יוצאת עם הילדים לגינה ופשוט נהנית מהחברה והנוכחות שלהם".
מה לא יודעים עלייך?
"אני לא אדם שמסתיר. אני אוהבת מאוד את האמת ולא אוהבת תירוצים".
מהו החלום שלך?
"בפן המקצועי, החלום שלי הוא לראות את המעון, שאותו אני מנהלת, צומח ופורח, עם הרבה ילדים. אני והבנות משקיעות מכל הלב והחלום הוא לראות אותו גדל, פועם ונושם. בפן האישי, הייתי רוצה קצת יותר זמן לעצמי, בין העבודה למטלות הבית והמשפחה".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"אני אוהבת את האוויר הצח, את הטבע, את האנשים. הכול פה יותר פשוט, בלי מסכות. יש פה יותר אמת ואני אוהבת את זה".
מה את מאחלת לעצמך?
"אני מאחלת לעצמי ש'אש התמיד תוקד על המזבח לא תכבה'. בבית המקדש, היה את מזבח התמיד, בו העשן מהמזבח היה עולה בקו ישר למעלה ולא היה דבר שיכול היה להזיז אותו, לא גשם ולא רוח ולא כל תופעה אחרת… אני רואה את זה בדימוי עצמי, שתמיד העיניים שלי יהיו כלפי מעלה. שתמיד אני אהיה מחוברת אל השורשים, למרות שהמציאות לא תמיד עולה בקנה אחד עם הרצון האישי. מקווה שלא אפול ואמשיך להאמין וללכת בדרך שלי".
