נבחרת הכדורסל בכיסאות גלגלים של הגולן הדרימה עד לבאר שבע, כדי לחזור משם עם ניצחון מתוק – 30:48 על המקומיים. שי דמתי הצטיין
השבוע הנבחרת שלנו הדרימה, למשחק חוץ נגד קבוצת חוסן באר שבע, מולה הפסדנו בשני המפגשים, בעונה שעברה.
המשחק נפתח באטיות, נראה שהקבוצה מהגולן עדיין לא הגיעה למשחק ואחרי חמש דקות הביתיים הובילו 0:4 ואז זה נגמר. החברה מהצפון שהתעוררו והשתלטו על המשחק, 6:8 קטן לנבחרת הגולן בסוף הרבע הראשון. הרבע השני המשיך באותה מגמה של סוף הרבע הראשון והריצה המשיכה כך שבמחצית הנבחרת שלנו הובילה 13:22. הרבע השלישי הוקדש בנבחרת לנסות הרכבים חדשים ותרגילים שהתאמנו עליהם רק באימונים והפער המשיך לצמוח, 22:34 בסוף הרבע השלישי. הרבע הרביעי כבר היה לכיף. שתי הקבוצות התחילו לעודד אחת את השנייה על סלים יפים וכל שחקני הספסלים יכלו ליהנות מדקות משחק רבות על המגרש. 30:48 בסוף משחק שכולו הנאה ופתיחת עונה מכובדת לנבחרת עם שני ניצחונות. דמתי הופך לחיה רעה. מיד בסוף המשחק, תפסנו את נועם, שחקן נבחרת העתודה של ישראל, המשחק בבאר שבע וניצח את נבחרת הגולן פעמיים שנה שעברה.
אהלן נועם! כיף לפגוש אותך שוב
"גם אתכם! תשמע, רואים שעבדתם בקיץ. עליתם מדרגה והיום פשוט לא היה לנו מענה אליכם. מספר 25 שלכם (שי דמתי) הוא הופך להיות חיה רעה. באופן כללי, שיחקתם היום בצורה טובה. אני מחכה כבר שנבוא לשחק אצלכם, תמיד אהבתי את הגולן".
מחכים שתבואו, נשתדל עד אז לצבוע בשבילכם את החרמון בלבן, לתפאורה מושלמת. על המשחק בגולן מולם יתפרסמו פרטים בהמשך. בהסעה, בדרך חזור, תפסנו את השחקן המשתפר של המשחק שי דמתי, מספר 25.
שי איך אתה מסכם את המשחק?
"משחק טוב. שיחקנו קבוצתי וזה מה שעשה את הכול. עשינו תרגילים בהגנה שהוציאו אותי להתפרצות ובהתקפה, החברים יצרו בשבילי מצבים שהשאירו אותי פנוי מול הסל, אני שמח שזה נכנס".
כן, אבל זה לא רק סלים, הורדת הרבה ריבאונדים וגם מסרת לשחקנים פנויים
"נכון, אבל שוב, זה באמת הכוח של לשחק בקבוצה ועבודה על הדברים באימונים".
שי, ספר לנו קצת על עצמך – איך הגעת לקבוצה?
(שי חייך חיוך בישני) "מה אני אספר לך? אתה מכיר אותי!".
נכון, אבל הקוראים שלנו לא…
"טוב, טוב. בסדר. קוראים לי שי דמתי, בן 15 מאליעד, לומד בכיתה ט' ב'נופי גולן'".
ואיך הגעת לקבוצה?
"מאז שאני זוכר את עצמי אני עם הכדור בידיים, חולם להיות שחקן. הצטרפתי לנבחרת הנוער, אבל בשנה שעברה, נפצעתי בברך. באחד הימים, נבחרת כיסאות הגלגלים העבירה לקבוצה שלנו הדרכה ואיך שהם ראו שאני עם קביים, הם מיד הושיבו אותי על הכיסא".
"וקשרנו חזק חזק שלא יוכל לברוח!", הוסיף מאחוריו אביתר, חברו לקבוצה.
אמרת שאתה חולם להיות שחקן כדורסל – זה אומר שתעזוב אותנו בקרוב?
"נראה לך? אנחנו לא ניתן לו לעזוב!" אומר איתן, חבר אחר לקבוצה.
"אולי די להפריע לי בראיון? אתם יודעים מה – גם אני אפריע לכם! ככה זה כשאתה צעיר… אבל אני יודע שזה נעשה באהבה.
"הלוואי שהייתי יכול להגיד לך שאני אמשיך לשחק גם כאן, אבל לצערי, בינתיים, אני נשאר רק כאן. אני צריך לעבור ניתוח בברך, ככה שבעונה הקרובה, לא אוכל לשחק על הרגליים.
"מבחינתי, זה מזל שיש לי את הנבחרת הזאת."
תסביר
"קודם כול, היא שומרת אותי בכושר, נותנת לי מקום לפרוק אנרגיה, אני היפר וכאן מעודדים את זה. אבל בעיקר מבחינה נפשית, אני חושב שהייתי משתגע אם לא הייתי יכול לשחק עכשיו כל כך הרבה זמן ובטוח שמחשבות לא טובות לגבי הנכות היו מתחילות לעלות. בזכות הקבוצה אין אותן".
מול מי המשחק הבא שלכם?
"משחק חוץ, מול עדי נגב (אופקים), השנה הם קבוצה חזקה, נקווה שילך טוב".
מחזיקים לכם אצבעות. בהצלחה!
מי שרוצה פרטים נוספים, להצטרף, להתנדב, לתת חסות לנבחרת,
מוזמן ליצור קשר:
אביתר איצקוביץ': 0507497010 או eviataritzko@gmail.com
או עם רן אבן דנן 0523298038 מרכז החברתי גולן
