בעקבות הקיצוצים במנות ההשקיה והעלייה במחירי המים של השנים האחרונות, מוביל המכון לחקר הגולן מחקרים בהגברת נצילות המים בהשקיה של עצי פרי נשירים, וכן מינים נוספים כמו שקד, זית, הדרים, ועוד. ד"ר עמוס נאור, חוקר בכיר במכון, מעדכן
עלייה דרמטית במחירי המים עקב כניסת מים מותפלים למערכת הארצית, מחייבת להמשיך את המחקר שמוביל מאז שנת 1985 לניצול יעיל וחסכוני יותר של המשאב היקר.
היעד: השקיה מדייקת פרטנית לכל עץ או קבוצת עצים תוך שימוש באמצעי חישה ובקרה חדשניים ושילוב מספר רב של מקורות נתונים.
כתבה זו מצטרפת לשורת פרסומים על עיקרי המחקרים המתנהלים במכון לחקר הגולן, לרגל שנת ה-30 להקמתו.
ד"ר עמוס נאור, חוקר בכיר במכון ומנהל מדעי של תחום הנשירים וכרם יין במו"פ צפון, מציג בה את מחקרי ההשקיה והפתרונות שאותם הוא מפתח בגולן, עמק החולה והגליל העליון, בגליל המערבי, בקעת יבנאל, עמק הירדן, ניר דוד בעמק בית שאן ועד זיכרון יעקב. הפעילות המחקרית מבוצעת בשיתוף חוקרים ממרכז הארץ, מדריכי גידול ושני מדריכי שרות שדה, יוני גל מקיבוץ אורטל ומוטי פרס מקיבוץ דפנה.
יצוין, כי ד"ר נאור, מראשוני החוקרים במכון, השתתף בכתיבת מספר פרקים בנושא השקיה בספר של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ומוזמן כמרצה אורח בכנסים בין לאומיים.
"את ההכשרה האקדמית שלי עשיתי בפקולטה לחקלאות ברחובות במחלקה לקרקע ומים. בשנת 1985 עליתי לגולן והתחלתי לעבוד במכון לחקר הגולן ומאז אני עוסק במחקר יישומי בהשפעות סביבה על מטעים וכרם יין ובעיקר על ממשק השקיה", פותח ד"ר נאור.
"בתחילת הדרך ביצעתי מחקרי השקיה ודישון כרם יין לשיפור איכותו. בתחילת שנות ה- 90 העברתי את כובד המשקל למחקרי השקיה בעצי פרי נשירים ובכך אני ממשיך עד היום. בעשור האחרון הרחבתי את פעילות מחקרי ההשקיה למינים נוספים כמו שקד, זית, הדרים, אבוקדו וחזרה למנגו".
"פעילותי המחקרית מתבצעת בשיתוף עם מו"פ צפון המגדיר את יעדי המחקר ומבצע בפועל את הפעילות בשטח. ללא הסיוע הלוגיסטי שלו לא הייתי מצליח לבצע מחקרים בהיקף הרחב מבחינת מינים ומבחינת פריסה מרחבית".
פריצת דרך: פי חמש יבול ב"קיט"
נאור: "ההצלחה החקלאית הגדולה הייתה בניסוי השקיית מנגו בעמק הבטיחה בשנות ה-90 כשהצלחנו להעלות את יבול הזן "קיט" מטון לחמישה טון לדונם, תוך הכפלת מנת ההשקיה מכ- 500 ל- 1000 מ״מ לעונה.
בשנות ה- 90 עסקנו בהתמודדות עם קיצוצים במנות ההשקיה בעקבות שנות בצורת. למדנו שאם נדלל תפוח בשנים בהן נכפה קיצוץ בהקצאת המים, ניתן יהיה לקבל פירות בגודל מסחרי גם במנת השקיה נמוכה, כמובן תוך ירידה ביבול הכללי. בשנים האחרונות מצאנו שגם בזית לשמן ניתן לרדת במנת ההשקיה כשמספר הפירות נמוך. זאת, לעומת הנקטרינה, בה נדרשת מנת מים גבוהה לקבלת פרי מסחרי גם אם נדלל למספר פירות קטן לעץ.
"היינו שותפים מרכזיים בתהליך עולמי מתמשך, בו נקבע שהמכשיר היעיל ביותר לבקרת השקיה במטעים הוא תא לחץ נייד. חסרונו של המכשיר הוא הסרבול בעבודה והצורך לבצע מדידות בצהריים, אך למרות זאת נעשה בו שימוש נרחב בצפון הארץ, במיוחד במטעים נשירים.
בעבר עסקנו בחיסכון במים על מנת לאפשר הגדלת השטח המעובד לנחלה בהקצאת מים נתונה. כיום המניע למחקר השקיה משנה כיוון, שנובע מכניסת מים מותפלים בהיקף גדול למשק המים הארצי והעליה העצומה במחיר המים, שעומד כיום על 2.3 שקל למ״ק. עלות מי ההשקיה במטעים הפכה לתשומה השנייה בגודלה אחרי עלות שכר העבודה וכיום הצורך להקטין את עלויות הגידול מעלה את המוטיבציה לחיסכון במים."
המטרה: השקיה מדייקת פרטנית לכל עץ
"קפיצת המדרגה הבאה בחיסכון במים היא השקיה מדייקת פרטנית לכל עץ או קבוצת עצים, שמטפלת בהבדלים בתוך החלקה. השקיה אחידה במטע בו יש הבדלים בגודל העצים, במספר הפירות לעץ ויעילות ההשקיה היא בזבזנית, אך כיום אין בידי החקלאים כלים טובים לשנות את המצב.
לצורך ניהול השקיה מדייקת ייעשה שילוב במספר רב של אמצעי חישה ובקרה, ממדידות פרטניות בשטח ועד צילומים מהאוויר וניתוח נתוני העבר. בכוונתנו לפתח מערכת תומכת החלטות שתטפל בשפע הנתונים, תגיש לחקלאי את הנתונים הרלוונטיים בלבד בצורה פשוטה ותוביל אותו בתהליך קבלת ההחלטות."
