יעלי אליה מדי
הוא פסיכולוג חינוכי מומחה, מפתח “תכנית מוסטנג” לשימוש מושכל בטלפון הנייד והוא, איך לומר, אין לו נייד. מעדיף קוּבֶּה סלק. האורח שלי לשבת הוא יוסי אוסדון
קצת על עצמך; משפחה ילדים
“יוסי אוסדון, נשוי לחן, בת מושב קשת, שלקחה אותי טייק-אוויי מירושלים לרמת הגולן. זה סוג של חלום שהתגשם לגור בגולן, כי עוד מהטיול השנתי של כיתה ח’ בגולן, ההורים שלי הבינו לאן פניי מועדות. בורכנו בארבע בנות, ששמותיהן בהשראת שבעת המינים: גפן, תמר, קמה ורימון. הבת תמר נקראת גם על שמה של דודה של חן, שעבדה כגננת ביישוב חשמונאים ליד מודיעין. אני הייתי הפסיכולוג של הגן והיא שידכה אותי לאחיינית האהובה שלה. לכן אני תמיד אומר ש’אני ואשתי מכירים מהגן'”.
עיסוק
“פסיכולוג חינוכי מומחה. כיום, פחות מתעסק בטיפולים וכדומה ומקדיש את זמני לפיתוח ‘תכנית המוסטנג’, שכבר פועלת בבתי ספר בגולן. התכנית מסייעת לתלמידים (ומבוגרים) ללמוד כיצד לעשות שימוש מושכל בסמארטפון. ההקבלה היא לסוס המוסטנג העוצמתי, שרוכב לא מיומן ייפגע אם ינסה לרכב עליו. כך, בדיוק, הסמארטפון יפגע במי שאינו יודע איך להשתמש בו בתבונה. המשימה לא פשוטה בכלל, כי כולנו יודעים כמה אנחנו, ולא רק הילדים, דבוקים למכשיר. התכנית נמצאת בתהליך של מחקר מדעי בהנחייתו של פרופסור מולי להד, מתל-חי והיה מפתיע לגלות שזאת התכנית הראשונה בעולם – לשימוש מושכל בסמארטפונים – שמבוצע עליה מחקר מדעי”.
“בשבת גשומה וקרה, החלטנו כמה חברים ללכת לראות את יציקת הבריכה שבדיוק נבנתה ביישוב ושהגשמים מילאו אותה במים רבים. עד היום, אני לא יודע מי ‘זיכה’ אותי להיות השחיין הראשון של הבריכה, אבל לפתע, מצאתי את עצמי עם המעיל ובגדי השבת בתוך המים הקפואים…”
מגורים
“במושב קשת, בפינה נסתרת ביישוב”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי וגדלתי בקריית ארבע. הילדוּת הייתה מדהימה, לצד גדולי הרבנים, כרב דב ליאור והרב לווינגר ואישי ציבור משכמם ומעלה, כאליקים העצני, גאולה כהן ועוד רבים וטובים. הישוב היה קטן וכולם הכירו את כולם וגם את הילדים שלהם, כך שאם היית משתובב יותר מדי, היית יודע שמישהו כבר ידווח את העניין להורים. ואכן דיווחו”.
איך נראה יום שישי שלך?
“בבית, מינימום מאמץ, לרוב אפילו לא מטייל, למרות שיש ג’יפ. אולי ישתנה בעתיד”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“בערב, מרק עוף טעים וח”י סלטים מושקעים, מעשי ידי חן. בבוקר, חמין (יותר נכון טשולנט) הכי טעים בעולם, שחן מכינה על פי מתכון שהגיע מהמשפחה הדרום-אמריקנית של גיסתה. המתכון שמור במערכת, תתקשרו ותקבלו, מבטיח שלא תצטערו”.
מאכל אהוב
“קובה בשרי ברוטב סלק, שאימא שלי לימדה את חן לעשות והתלמידה התעלתה על המורה!”.
זיכרון ילדות משבת
“בשבת גשומה וקרה, החלטנו כמה חברים ללכת לראות את יציקת הבריכה שבדיוק נבנתה ביישוב ושהגשמים מילאו אותה במים רבים. עד היום, אני לא יודע מי ‘זיכה’ אותי להיות השחיין הראשון של הבריכה, אבל לפתע, מצאתי את עצמי עם המעיל ובגדי השבת בתוך המים הקפואים…”.
ספרים/ עיתונים בשבת?
“כמה שפחות עיתונים, למרות המשיכה אליהם. מעדיף ספרים תורניים ולהבדיל, ביוגרפיות וסיפורים אמתיים שמעוררים השראה. יש גם פגישות ושיחות מעניינות עם החבר’ה הצעירים של היישוב, ‘פרלמנט הצעירים’, שבאחת מהן, החליטו החבר’ה שהם יקימו, אחרי 44 שנים, אולם ספורט בקשת. התותחים גם הצליחו”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“מנוחה והתחדשות. זמן למשפחה ולקהילה. משחק המון עם הבנות שלי – טאקי, דמקה, שש-בש, שחמט, הכול הולך…”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“אחרי ענקי הדורות, הייתי רוצה לשבת עם סבא שלי, שעל שמו אני קרוי ושנפטר זמן קצר אחרי שנולדתי”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“אוהב מאוד ליצור. עבודה בעץ, רתכות, תפירה, ואפילו… סריגת כיפות, אבל אל תבקשו, לא פנוי לזה עכשיו”.
מה לא יודעים עליך?
“שאין לי טלפון נייד, יש לי טאבלט משוכלל, שיכול לשמש בדיוק כמו טלפון נייד. השוני היחיד הוא שרק אשתי יודעת את המספר. המלצה מאחד שבאמת יודע, צמצמו את השימוש, תחיו הרבה יותר טוב. בקיצור, המספר לא שמור במערכת. מצטער. מוזמנים להתקשר לבית, ניתן להשאיר הודעה”.
מהו החלום שלך?
“שמאוצר המילים שלנו ייעלמו המילים אשכנזי/ספרדי/תימני/אתיופי/רוסי וכדו’ ובמקומן תיאמר המילה יהודי וזהו. חזון הנביאים התגשם, חזרנו לארץ אחרי אלפיים שנות גלות, יאללה, מספיק עם הפירוד!”.
מה אתה הכי אוהב בגולן?
“את נחל זוויתן, שעשיתי אותו בכל מזג האוויר, בסנפלינג, ביום ובלילה, עשרות פעמים ותמיד נהנה מחדש”.
מה אתה מאחל לעצמך?
“להצליח לעשות משהו משמעותי לעם ישראל, שגם יהיה מהנה”.
