דניאלה שאוליוזמה חדשה משקפת את השינוי הדרמטי שעוברת החברה הדרוזית גולן לאחר סגירת הגבול עם סוריה: הוראת עברית אינטנסיבית במוסדות החינוך הדרוזיים, ברמה שתאפשר השתלבות בלימודים אקדמיים ומקומות עבודה בישראל
דולן אבו-סלח ראש מועצת מג’דל שמס, גדול היישובים בגולן, מכנה את יום שלישי, 22.12.2015 כיום היסטורי לרמת הגולן. ובצדק.
ביום זה נפגשו ראשי המועצות של יישובי הדרוזים בגולן ומנהלי מחלקות החינוך שלהם עם פרופ’ יוסף מקורי, נשיא מכללת תל חי מאז אוקטובר השנה ודיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ועם פרופ’ ירון דגן, סגן ראש המועצה האזורית גולן. מפגישה זו נולדה יוזמה חדשה, שקשה לאמוד את חשיבותה לתהליך השינוי הדרמטי שעוברת החברה דוברת הערבית ביישובי צפון הגולן בשנים האחרונות.
בפתח הישיבה הודו ראשי הרשויות לפרופסור מקורי ולפרופסור דגן והביעו בפני השניים את הערכתם על הסיוע החשוב והמקצועי שנתנו לסטודנטים הדרוזים מהגולן שלא השלימו את לימודיהם באוניברסיטת דמשק בקבלתם לאוניברסיטת תל אביב. בהמשך עמדו ראשי המועצות בגולן על רצונם להיות שותפים שווים בקבלת ההחלטות בהקמת האוניברסיטה של הגליל המזרחי כחלק מהחלטות אשכול גליל מזרחי, והביעו תקווה שלסטודנטים שלהם תהיה אוניברסיטה במרחק 30 ק”מ מהבית.
ללמוד עברית באינטנסיביות ולחדול מלימודי רפואה
פרופ’ ירון דגן, סגן ראש המועצה האזורית גולן, אשר ממונה על קידום הקשרים עם האוכלוסייה הדרוזית בגולן, אומר כי מטרת הביקור המרכזית היתה רצונו של פרופ’ מקורי להקשיב לראשי הרשויות, מכיוון שלא מעט תלמידים דרוזים לומדים במכללת תל חי.
“אבל המטרה שלי בביקור הייתה לחבר וזו נקודה מאוד חשובה”, מדגיש פרופ’ דגן. “עד לפני שלוש שנים בערך, לפני שנסגר הגבול עם סוריה, רובם המכריע של הסטודנטים מהאוכלוסייה הדרוזית בגולן נסעו ללמוד בדמשק, כי הסורים קיבלו אותם ללא תנאי קבלה ומימנו להם את הלימודים. חלקם הגדול למדו רפואה, רפואת שיניים ודברים מסוג זה.
“העסק הזה נגמר, נסגר ויחד עם זה הם גם רוויים כבר, גם לדעתם, ברופאים, לפחות ל-15-20 שנה קדימה. הם צריכים עכשיו למצוא את הכיוון שלהם, הן ההשכלתי והן ההשתייכותי בישראל ומכיוון שכך, יש שני דברים שעלו בביקור מאוד חזק ומאוד ברור.
“האחד – שהם, ראשי המועצות הדרוזיות ומנהלי מחלקות החינוך שהיו שם, ידאגו ללמד אותם עברית ברמה נאותה. באותו יום ביקרנו שם בשלושה מוסדות תיכוניים ומצאנו, כי מספר התלמידים שיודעים שם עברית ברמה שמאפשרת כניסה ללימודים אקדמיים הוא אפסי.
“יש לטפל בכך, כדי שהם יוכלו להיכנס ללימודים אקדמיים וגם כדי שיוכלו לאחר מכן להשתלב במקומות עבודה בהתאם. הם צריכים לחדול מלימודי רפואה, הכיוונים שהם צריכים לקחת הם מחשבים, מקצועות טכניים ואלקטרוניקה ואחרים.
“אני מוכרח לומר שאחד הדברים שפרופ’ מקורי מאוד התרשם ממנו וזה באמת מרשים, הוא רמת הלימודים וההישגים המדהימה שלהם. בית הספר התיכון במג’דל שמס קיבל מקום שמיני בארץ בכימיה, זה לא דבר של מה בכך.
“לדעתי הציבור לא מכיר מה קורה שם, כולל הציבור השכן בגולן. אני אומר לך, יש שם חינוך ברמה מאוד מאוד גבוהה. פרופ’ מקורי מאוד התרשם מכך ולכן בתום הביקור סוכמו שלושה דברים מעשיים: האחד – שהם ידאגו להוראת עברית אבל בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית וברמה טובה. אני עומד לקיים איתם חשיבה על כך באמצעות שיתוף פעולה שלנו איתם; אפשר שאנשים מאתנו ילמדו אותם עברית ואנשים מהם ילמדו את תלמידינו ערבית. אבל לא ברמה שמציעים ספרי הלימוד של משרד החינוך ותוספת שעות, אלא יכול להיות שצריך לרתום כאן גם את החינוך הלא פורמלי ולעשות משהו אחר.”
בתל חי תוקם מכינת יע”ל עבור דרוזים מהגולן
“הנושא השני שסוכם הוא התחייבות נשיא מכללת תל חי לבדוק מאוד מאוד בחיוב קיום מכינה של שלושה חודשים למבחן יע”ל, שמיועד למי שנבחנים בבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית והם מתקשים לעבור אותה. פרופ’ מקורי נענה לבקשתם לקיים את המכינה במהלך שלושה חודשים בקיץ, על מנת שלא ייאלצו להפסיד שנה, ושציוני המכינה יהיו הציונים שבאמצעותם הם יתקבלו.
“הדבר השלישי שסוכם במפגש הוא מינוי איש קשר במכללת תל חי עם הדרוזים בצפון הגולן. לתפקיד אשת הקשר בגולן מול אותו גורם מונתה הגב’ רואא ח’אטר, מנהלת מחלקת החינוך של מסעדה, דמות מרשימה בפני עצמה.
“בקיצור, המשימה היא לפתוח להם את הדרך: במקום לנסוע מזרחה, לנסוע מערבה. אנחנו לא סורים, נחייב אותם בדרישות קבלה, בתשלום, אבל ננסה להקל עליהם.”
לעיתים נדמה כאילו יש לתלמידים התנגדות לדבר עברית, מה דעתך?
“כן, אבל זה משתנה. כן, ראשי המועצות – דולן אבו סלאח ממג’דל שמס, אוסאמה זהווה מבוקעתא ומנהלי בתי הספר, גורמים לכך שנושבת שם עכשיו רוח אחרת”.
בישיבה דובר על האוניברסיטה של הגליל המזרחי, יש התקדמות?
“כידוע, מדובר על הקמת אוניברסיטה בגליל, אוניברסיטה רב-קמפוסית, שתכלול כמה מכללות. העניין עדיין רחוק מלהתגבש. נכון הוא שלמועצות הדרוזיות, שלאחרונה הצטרפו לאשכול גליל מזרחי בראשותו של אלי מלכה, יש הרבה מה להגיד בתחום הזה של איזה אוניברסיטה תקום ואיפה, איזה מכללות היא תכלול ועוד. אין ספק שהיא תכלול גם את תל חי כי זו מכללה מאוד מרכזית בגליל, אבל אם היא תהיה הבסיס לאוניברסיטה או לא, איש לא יודע. יש הכרזות שזה יהיה שילוב של מכללת יזרעאל, מכללת אורט ברואדה ותל חי, אבל זה לא מקובל עלינו. אנחנו חושבים שצריכה להיות אוניברסיטה כאן בגליל המזרחי, אחרת נישאר בוודאי בשוליים ולכן יש על כך דיונים”.
בחזון יישובי חינוכי למסעדה:
תרבות, תיירות, פדגוגיה
רואא ח’אטר, 30, היא תושבת מסעדה ומנהלת מחלקת החינוך ביישוב. היא בוגרת תואר ראשון בלשון העברית מאוניברסיטת חיפה, בוגרת לימודי הוראה, אימון אישי ועסקי, יועצת לקידום מעמד האשה במסעדה, ומשלימה תואר שני בלימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב. ח’אטר היא האמונה על האצת מנוע לימודי העברית, שבקושי פעל בהילוך ראשון במערכת החינוך רבת ההישגים ביישובים הדרוזים בצפון הגולן, בה שותפה גם המועצה המקומית רג’ר.
רואא, איך עושים את זה בפועל ביישוב שלך?
ח’אטר, טלפונית, ממשרד מחלקת החינוך במועצת מסעדה: “יזמתי חזון יישובי כולל וסוכם על ברית חינוכית משותפת לטווח ארוך ביני כמנהלת מחלקת החינוך לבין המפקח הכללי כמיל אבו דולה. התכנית כוללת שלושה יעדים: תרבות הפנאי, מסעדה כמוקד תיירותי, ורצף פדגוגי. התכנית תתקיים בשלושת בתי הספר במסעדה – היסודי בניהול ג’אדה רדא, החטיבה בניהול זייד בקחיש והתיכון בניהול נג’אח איברהים ואף בגנים. כל אחד מהמנהלים לקח על עצמו הובלת אחד מהיעדים.
“נג’אח איברהים לקחה על עצמה ביחד עם הרכזים, המורים, מורים אורחים והפיקוח, את יעד הרצפים לכל הגילאים, אשר משמעותו פיתוח תפקודי לומד בתחומי השפה עם דגש על העברית מכיתה א’ ועד י”ב.
תהליך הרצפים מתבצע באמצעות פינות קריאה ותערוכות מתחלפות, תוך כדי פיתוח ההבעה, הכתיבה וההקשבה, מתוך ראייה מקצועית שהעמדת פינות חקר אלה תשפיע לטובה על תפקודי הלומד בתחום השפה.
“אני רואה חשיבות עצומה בשיתוף פעולה בין יישובי הדרוזים בגולן, כולל רג’ר, לבין יישובי המועצה האזורית גולן. חלק מהמוטו שלי הוא להדק את הג(ק)שר הזה ביננו לבין היישובים במועצה האזורית גולן, מכיוון שיש לכך השלכות טובות בכל המובנים.”
מה לדעתך יכולים לעשות בתחום שיתוף הפעולה עם יישובי המועצה האזורית גולן?
“אפשר לנצל את הקרבה הגיאוגרפית ולהפוך אותה לקרבה אנושית, מבוססת על אמון והערכה הדדית. מאוד רצויה ונדרשת העשייה המשותפת, באמצעות הקמת צוות היגוי משותף שיתכנס ויבחן הקמת פרויקטים שונים כגון אמנות, מקהלה, ספורט, שעדיין לא קיימים ואנחנו חושבים על זה, כולי תקווה שזה יזרום.”
ניתן בכלל לחולל את השינוי ביחס לעברית, שיש לו גם פן תרבותי ולאומי ולפתוח את המודעות להוויה הישראלית?
ח’אטר: “ברור, לחולל שינוי זה דבר אפשרי, חיובי ואפילו דרוש, משתי סיבות: האחת, זו השפה הראשונה בלימודי אקדמיה בכל המוסדות. השנייה: זו השפה של כל מוסדות המדינה כולל העסקים שאנו בקשר יומיומי מולם.
“מכיוון שהשפה הזו היא שפת העם היהודי, ויש לנו צורך ללמוד את הוויית השפה למעמקיה על מנת שנוכל להשתלב בצורה הכי טובה במוסדות למיניהם, זה בהחלט נותן לנו איזושהי חשיבה גם לגבי מדינת ישראל והנושא הלאומי.
“לכן, הגיע הזמן לחנך אחרת, לצמצם פערים, וללכת הלאה קדימה. לדעתי כיום מסתכלים על נושא השפה העברית מפריזמה אחרת ושונה, אף אחד/ת לא יוכל להתעלם מכך שזוהי שפת האקדמיה, שדרכה ורק דרכה נוכל לפרוץ דרכינו בעולם העשייה, הקידום המקצועי והקריירה”.
