יומיים לפני שנחגוג 40 שנה להחלת החוק הישראלי על רמת הגולן, תעלה ממשלת ישראל לישיבה חגיגית בגולן, שבה תקבל החלטה היסטורית –  התכנית הלאומית לגולן

בעוד ימים אחדים, ב-14 בדצמבר, נחגוג ארבעים שנה לחוק הגולן – החלטת הכנסת להחיל את הריבונות הישראלית על הגולן. הייתה זו ההחלטה הלאומית, הממלכתית, החשובה ביותר בתולדות ההתיישבות. החלטה זו היא גולת הכותרת של הציונות המדינית בהבטחת ישראליותו של הגולן.

יומיים לפני מועד זה, ב-12 בדצמבר, תעלה ממשלת ישראל לישיבה חגיגית בגולן, שבה תקבל החלטה היסטורית, על משימה לאומית של פיתוח רבתי של ההתיישבות היהודית בגולן והכפלתה בשנים הקרובות. החלטה זו היא גולת הכותרת של הציונות המעשית בהבטחת ישראליותו של הגולן.

זו הפעם הראשונה, שבה היוזמה היא של הממשלה, של ראש הממשלה ושל השרים והם באים מתוך תשוקה גדולה ליישב את הגולן, כשהשרים והמשרדים ממש מתחרים ביניהם מי יקדם יותר את ההתיישבות בגולן

לא היה אח ורע להחלטה כזו, בכל שנות ההתיישבות בגולן. עד כה, כל מה שעשתה המדינה בגולן, בא מאתנו, התושבים, ביוזמתנו, ולדרישתנו; לעתים, הממשלות נענו לתביעותינו מתוך התמסרות, לעתים, בחריקת שן, לעתים, מתוך מאבק ולעתים, כמי שכפאו שד. גם במקרים הטובים ביותר, נותרנו כשמחצית תאוותנו בידנו. זו הפעם הראשונה, שבה היוזמה היא של הממשלה, של ראש הממשלה ושל השרים והם באים מתוך תשוקה גדולה ליישב את הגולן, כשהשרים והמשרדים ממש מתחרים ביניהם מי יקדם יותר את ההתיישבות בגולן.

לאחר ההצהרות וההבטחות של ראש הממשלה והשרים, בוועידת הגולן, כתבתי כאן שהמבחן יהיה במעשים. התכנית הממשלתית ותקציבי העתק הכרוכים בה הם כבר המעשים. כעת המבחן, הן של משרדי הממשלה, ועוד יותר מכך שלנו, הוא אם נשכיל לפעול בתבונה ולבנות את הקומה הבאה של ההתיישבות בגולן בצורה הנכונה, למען הדורות הבאים. זהו מבחן גדול בעבורנו – איך שפע הרצון הטוב והמשאבים המורעפים עלינו לא יהיו בעבורנו עושר השמור לבעליו לרעתו ואיך החיבוק החם והמבורך שאנו מקבלים לא יהיה, חלילה, לחיבוק דב.

מן הראוי שסוגיית התכנית הלאומית לפיתוח הגולן תעלה לדיון ציבורי בגולן. בשורות הבאות, אציג כמה ממחשבותיי בנדון.

התיישבות חדשה

במסגרת התכנית, יוקמו שני יישובים חדשים בגולן, בנוסף לרמת טראמפ, שכבר נמצא בהקמה וכבר יושבות בו עשרים המשפחות החלוצות.

הקמת היישובים החדשים מתקבלת ברגשות מעורבים. אני שומע אנשים המתנגדים לכך, טוענים שיש להקדיש את מלוא המשאבים לפיתוח היישובים הקיימים ומציגים את הקמת היישובים החדשים כפגיעה אקולוגית.

אני יכול להבין טענה כזו, אם היא באה מאנשים שאינם מכירים את הגולן, לא מטיילים בו ולבטח לא חיים בו. הגולן הוא שטח רחב ידיים. המרחק מן החרמון לחמת גדר הוא 80 ק"מ. הגולן גדול בשטחו מכל שטח גוש דן ופריסת היישובים בו דלילה מאוד. אנו נוסעים במרחבי הגולן ומביטים לכל הצדדים בלי לראות קצה של יישוב. גם אם נקים עשרה יישובים חדשים, לא ייוודע כי יבואו אל קרבו, הם לא יעלו ולא ירידו בצביון האקולוגי של הגולן ולא יהיה בכך שמץ של פגיעה בגולן כריאה ירוקה.

התיישבות חדשה תביא לגולן רוח חלוצית, שעשויה להשפיע על כלל הגולן. כל היצירות החברתיות הגדולות של הציונות קמו מתוך התיישבות חלוצית חדשה ומן הראוי שנתברך בכך בעשור השישי להתיישבות בגולן.

התיישבות חדשה תביא לגולן רוח חלוצית, שעשויה להשפיע על כלל הגולן. כל היצירות החברתיות הגדולות של הציונות קמו מתוך התיישבות חלוצית חדשה ומן הראוי שנתברך בכך בעשור השישי להתיישבות בגולן

יישובים כפריים, או פרברים עירוניים

אני תומך מאוד בהקמת יישובים חדשים, אך מודאג מהאופי של ההתיישבות החדשה, כפי שמדובר בה היום. הכוונה היא להקים שני יישובים של 1,500 משפחות, כלומר יישובים של כ-6,000 תושבים. יישובים כאלה לא יהיו יישובים כפריים–קהילתיים אלא פרברים עירוניים.

לשם מה זה טוב? האם המועצה האזורית צריכה להתחרות בקצרין על קליטת אוכלוסייה המעוניינת בחיים עירוניים בגולן?

חשוב מאוד לשמור על הצביון היפה של הגולן – של קצרין כעיר המחוז וסביבה, בכל רחבי הגולן, עשרות יישובים כפריים קהילתיים.

בירת הגולן

גולת הכותרת של פיתוח ההתיישבות בגולן צריכה להיות קצרין, בירת הגולן. מרגע שיישובי הגולן יזמו, מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, את הקמת קצרין, המטרה הייתה להקים עיר של ממש בטבורו של הגולן, שתהווה מסה מאסיבית של אוכלוסייה ותספק שירותים לכל יישובים הגולן ואף ליישובי הגליל המזרחי.

כבר היום, יש תנופת פיתוח מרשימה בקצרין ואני מאמין ומשוכנע שזה הזמן לפיתוח רבתי של קצרין והפיכתה לעיר ואם בישראל, עיר בעלת רבבות תושבים. פיתוח כזה אינו אינטרס של קצרין בלבד, אלא של הגולן כולו.

תנאי לכך הוא שחרור שטחי האש באחמדיה, שהם עתודת הקרקע לפיתוח קצרין. יש להבטיח ששחרור אחמדיה יהיה חלק מן התכנית ואם לא – יש להיאבק מיד לאחר קבלת התכנית להשגת המטרה הזאת.

ההתיישבות הכפרית

השתתפתי יום שלם בסיור עם שרי "תקווה חדשה" בגולן. התלהבתי מהלהט שלהם לפיתוח הגולן. שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, אדם מאופק בדרך כלל, מקרין תשוקה אדירה לפיתוח הגולן. אולם ספק בידי אם ועד כמה הוא מבין את משמעותה של התיישבות כפרית–קהילתית. הוא דיבר כל הזמן במספרים גדולים ובשיווק מגרשים ויחידות דיור. זו הדרך הנכונה לפיתוח קצרין, אך כאשר מדובר בהתיישבות כפרית קהילתית, יש להיזהר מהרס המרקם הקהילתי שלהם ומפגיעה באורח החיים שלהם.

עלינו להבטיח שהקיבוצים השיתופיים והמתחדשים, מושבי העובדים, המושבים השיתופיים והיישובים הקהילתיים יתרחבו ויגדלו בלי לאבד עולמם ותוך שהם שומרים על דרך חייהם הייחודית והיפה. יש להיזהר מקליטה מאסיבית להרחבות קהילתיות שיהפכו את האגודות השיתופיות החקלאיות למיעוט קטן ביישוב ובכך יאבד היישוב את דרכו וייחודו. יש להבטיח קליטה לתוך האגש"חים, של חברים חדשים בקיבוצים ובמושבים. יש ליצור פתרונות בנייה בידי האגודות, כך שהן תאכלסנה את הבתים במשפחות שהן תקלוטנה. יש להבטיח את יכולתם של היישובים לשמר את צביונם, לקלוט באמצעות ועדות קבלה; לשלב את גידול האוכלוסייה עם פיתוח הקהילה, בסיוע המועצה האזורית והחטיבה להתיישבות ובהובלת ההנהגות היישוביות.

יש להכניס לתכנית הלאומית את שלב ב' של תכנית הנחלות בגולן. תכנית זאת הייתה התרומה הגדולה של הממשלות הקודמות להתיישבות בגולן (בנוסף להקמת רמת טראמפ). הרחבת תכנית הנחלות גם תהווה תמריץ ליישובים הכפריים לקלוט לתוך האגודה וגם תאפשר אמצעי ייצור ופרנסה למתיישבים החדשים ובהם לחקלאים. כל יישוב שמילא 90% ממחויבותו בשלב א' של התכנית, צריך להיכנס לשלב ב'. האגודות השיתופיות מזדקנות, יותר ויותר אנשים יוצאים ממעגל התעסוקה והבטחת עתידן מחייבת קליטת משפחות צעירות אל תוך האגודה.

כפרי צעירים

המסד האנושי של הקמת יישובי הגולן בעבר התבסס על גרעיני נח"ל, על בנים צעירים של קיבוצים ומושבים ותיקים ועל חבורות של בוגרי צבא. היום, הדבר בלתי אפשרי, כיוון שאין עוד בנייה תקציבית ולכן ניתן לקלוט מי שיכולים לרכוש מגרש ולבנות בית וצעירים כאלה אינם בעלי אמצעים לרכישה כזאת.

עם זאת, חבל להפסיד את הרוח הצעירה שיכולים לתת לנו אותם צעירים ונכון למצוא את הדרך למשוך צעירים בוגרי צבא לשהייה ועבודה של שנים אחדות בגולן, שחלק מפירותיה תהיה התיישבות בגולן של חלק מאותם צעירים, לאחר שיקימו את משפחותיהם.

ליד: יש צורך בקליטת צעירים לעבודה בחקלאות ובחינוך. אולם אין דיור ביישובים לקליטה הזאת. הדרך לכך היא הקמת 2-3 כפרי צעירים בגולן, שבהם הם יגורו ומשם הם ייצאו לעבודה ביישובים

יש צורך בקליטת צעירים לעבודה בחקלאות ובחינוך. אולם אין דיור ביישובים לקליטה הזאת. הדרך לכך היא הקמת 2-3 כפרי צעירים בגולן, שבהם הם יגורו ומשם הם ייצאו לעבודה ביישובים. בשנים האחרונות, חווינו את תרומתם של צעירים איכותיים כאלה, בתכניות "מאהל ומגדל" של ארגון "השומר החדש" ו"נטעים" של מכינת מיצר. הקמת כפרים כאלה, שבהם תתגוררנה קבוצות צעירות מסוג זה, וניתן להקים בהם גם מכינות קדם–צבאיות, עשויה לתרום תרומה משמעותית להתיישבות בגולן.

מחקר חברתי

מאז הקמת "מכון שמיר למחקר", או בשמו הקודם – "המכון לחקר הגולן", הוא העניק למועצות ליווי של מחקר חברתי, שסייע רבות בתחומים רבים ובראשם, הקליטה המוצלחת של העולים מחבר המדינות בקצרין. היום, ניתן ללוות את מהפכת הפיתוח הצפויה בקצרין, ביישובים ובהקמת היישובים החדשים, במחקר יישומי ודווקא היום, תחום מדעי החברה הולך ונמוג במכון. התפתחות המחקר החקלאי במכון מבורכת ואין ערוך לתרומתה, אך התרומה של המחקר החברתי חשובה לא פחות. מן הראוי שהמועצות תדרושנה זאת מהמכון ואולי אפשר להקדיש מתוך תקציבי התכנית מעשר למימון המחקר.

כוחנו באחדותנו

השעה הזו היא שעת רצון. זו שעה היסטורית, שבה מדינת ישראל מגדירה את פיתוח הגולן כיעד לאומי וכמשימה לאומית. אסור לנו להחמיץ את השעה.

בתקופת המאבק על הגולן, הכתובת הקבועה על הלוח במשרד הוועד הייתה: "כוחנו באחדותנו". אכן, הייתה זו תקופת השיא של אחדות בין חלקי הגולן – קצרין ויישובי המועצה האזורית, חילונים ודתיים, קיבוצים ומושבים, צפון ודרום.

מה שהיה נכון במאבק, נכון לא פחות היום, מול האתגר הגדול של פיתוח הגולן ודווקא כעת, יש נתק בין המועצה האזורית לבין קצרין.

הגולן הוא אחד והאינטרס שלו אחיד. מן הראוי שנעמוד מול התכנית הלאומית מאוחדים ומלוכדים, כגוף אחד.