הכתב על המטבע המפורסם ההוא מגמלא פוענח בעבר כך: מצד אחד – "לגאלת" (לגאולת) ומצד שני – "ירושלים הק" (הקדושה). לאחרונה, צצות הצעות נוספות לפענוח הכתב הקדום
בחלקו של שמריה גוטמן נפלה הזכות לחשוף את העיר גמלא, שבעפרה היו טמונים רמזים למלחמתה ברומאים – מספר עצום של ראשי חצים, שראשיהם עוקמו מעוצמת הפגיעה, אבני בליסטרא רבות ועוד. בין העדויות הדוממות לימי המצור והאימה, התגלו גם עדויות שבכתב – היו אלו שישה מטבעות ברונזה גסים, שעליהם מופיע גביע וכן כתובת משני העברים.
באותם הימים הסוערים של המרד הגדול ברומאים, טבעה ההנהגה היהודית בירושלים מטבעות כאות לשחרורה של האומה מעול השלטון הרומי. על גבי המטבעות שנטבעו בירושלים מופיע הגביע, שהיה ודאי אחד מכלי המקדש וכן ציונה השנה לפרוץ המרד (שנה א', שנה ב' וכו'). נראה כי לוחמי חירותה של גמלא הכירו את מטבעות המרד הירושלמיים (אולי כמה מהם התגלגלו אל העיר בימים שקדמו למצור) וחיקו אותם. בידיהם של המורדים לא היו האמצעים והידע לטביעת מטבעות והם הוציאו תחת ידם מטבעות גסים ומרושלים, שהכתובת שעל גביהם כמעט שאינה ניתנת לקריאה. זאת עשו, מתוך רצון לקרוא תגר על המלכות הרומית ובכך הכריזו שגמלא, כמו ירושלים, נושאת בגאון את נס המרד.
מה אומרת, אם כן, הכתובת שעל המטבע? קשה לדעת. החוקרים התחבטו בשאלה כיצד לקרוא את האותיות שחלקן כתובות בכתב עברי קדום וחלקן בכתב מרובע, בן ימי הבית השני. לבסוף פסקו: מן העבר האחד יש לקרוא – "לגאולת" ומן העבר השני – "ירושלים הק". הטובעים שלא השכילו לתכנן את מראה המטבע, לא הותירו מקום להמשכה של המילה – "הקדושה". פענוח הכתובת נגע ללבם של כל העוסקים במלאכה – הנה עדות שבכתב לכך שלוחמי גמלא לחמו לא רק על חירות עירם, אלא גם ובעיקר על ירושלים והמקדש.
אולם לאחרונה, היו מי שהציבו סימני שאלה על הקריאה הישנה – האומנם זהו הפענוח הנכון? לאחר ששב ובחן את המטבעות, הציע יואב פרחי קריאה אחרת: במקום "לגאלת", הקריאה הרווחת של פני המטבע, יש לקרוא "בגמלא". מה נכתב מן העבר השני, על גב המטבע? האם הקריאה הישנה "ירושלים הק" נכונה? פרחי אינו מציע קריאה חלופית ובעיניו זוהי עדיין תעלומה.
תודה לד"ר דני שיאון, שסייע לי בהכנת הכתבה
