המשורר, הסופר והפזמונאי פרופ‘ יוסי גמזו חי את שנותיו האחרונות בקצרין. כעת, הושלמה ההקמה של אוסף יצירותיו בספריית קצרין
מאת: מזל ברק
באחד מביקוריי בספריית קצרין, נפעמתי ושמחתי לגלות יוזמה נפלאה, מבורכת וכה מהותית – מלאכת ליקוט יצירותיו של הסופר והמשורר פרופסור יוסף גמזו ז“ל. את היוזמה הגה, הוביל וביצע אנדריי קם, ספרן העובד בספרייה משנת 2012. מפעל יצירותיו של גמזו הצליח לרתק אליו את אנדריי המוקסם, שמוסיף במלאכת איסוף היצירות ואינו עוצר שם. לבד ממנה, ישנו פרויקט נוסף המעסיק אותו בימים אלו. נפגשתי עם אנדריי לשיחה שכל כולה אהבה והנצחה.
כיצד התוודעת לגמזו וליצירתו?
אנדריי: “המפגש הראשון שלי וההיכרות עם פרופסור יוסי גמזו ז“ל היה במסגרת מפגשי חוג ‘היוצרים בעט ובקול‘, שמתקיימים למעלה מעשרים שנה בספרייה העירונית שלנו. המפגשים מתקיימים מחודש אוקטובר ועד חודש יולי (כולל), מפגש חודשי ביום רביעי הראשון של כל חודש.
“במפגשים הראשונים בהם השתתפתי, נחשפתי לשירה ולחוכמה של גמזו ז“ל, גם מן ההיכרות והשיחות האישיות שהיו לי אתו, הבנתי איזה אדם מעניין הוא. אישיותו המיוחדת ריתקה אותי והתחלתי לחקור אודותיו, היסטוריית חייו.
“הופתעתי מאוד לגלות שלא היה ברשות הספרייה אף לא ספר אחד שלו והחלטתי לבדוק כיצד ניתן להשיג את ספריו. משימה לא פשוטה ואפילו קשה, שכן לא ניתן להשיג אף ספר באמצעות חנויות הספרים, כך שנאלצתי לבדוק בחנויות יד שנייה. עברתי מחנות לחנות, תוך שאני מברר אילו יצירות ישנן ומהו מחירן“.
ספר על תהליך איסוף היצירות
“הספרים הראשונים שהצלחתי להשיג, דרך ‘רוזינזון ספרים‘ בתל אביב, היו ‘ארצות הצימאון‘, ‘לא רוצים לישון רוצים להשתגע‘, ‘סימן שאתה צעיר‘ ו‘קסטנייטות בדם‘.
בהמשך, הגעתי לחנות הספרים ‘בוקספר‘ והצלחתי לרכוש דרכם שלושה ספרים נוספים –’זהירות שביר‘, ‘אתם נוער, אתם?!’ ו‘תלתלי עשן‘. במקביל, הגעתי לרשת ‘סיפור חוזר‘, בסניף חיפה ושם הצלחתי למצוא ספר נוסף – ‘בשש אחרי המלחמה‘.
“התחקיתי אחר ספריו וככל שהמשכתי, הבנתי שעל אף הספרים שישנם ברשותי, עדיין ישנם ספרים שטרם הצלחתי להגיע אליהם, ספרים שקשה מאוד למצוא. ראיתי במלאכת איסוף היצירות משימה של ממש וכל הזמן עקבתי אחר הספרים של יוסי גמזו בשוק. מנהלת הספרייה הקודמת, נטלי קובל, הסכימה להפוך זאת לפרויקט של הספרייה ולהפנות לשם כך משאבים.
“כך הגעתי לחנות הספרים של נדב בצפת והצלחתי למצוא דרכם את הספר ‘אן–דן–די–נו‘. בנסיעה החודשית שלי לחיפה, נחשפתי לחנות הספרים של גולדמונד ודרכה הצלחתי לאתר את הספר ‘בלוריות ברוח‘.
“בחנות ספרים קטנה, בעין הוד, הצלחתי למצוא את הספרון הקטן והמרגש ‘פעמוני עין כרם‘, שכתב גמזו בשמו של הנזיר אנדריאס. התרגשתי מאוד כאשר הספר הגיע אליי בדואר. נפעמתי מן הכתיבה הכובשת ומיד צירפתי אותו לאוסף.
“לאחר מותו של פרופסור גמזו, החלטתי שהגיע הזמן להעלות הילוך ולשמר את מורשתו. פתחתי בחיפושים באמצעות האינטרנט וכן בחנויות ספרים נוספות“.
חלילי געגוע לירושלים
האם נוצר קשר עם משפחתו של גמזו?
אנדריי: “תוך כדי איסוף היצירות, הצלחתי ליצור קשר עם בת דודתו של גמזו. היא הגיעה לביקור בספרייה, עם בתה ונכדתה והתרגשה מאוד לראות את הפינה לזכרו. המשפחה החליטה להעניק לי מספר ספרים שנותרו אצלה וכך קיבלתי את הספרים – ‘כל הכבוד‘, ‘כליל החורש‘, ‘סונטות אהבה‘ ו‘סתם יום של חול‘.
“בנסיעה לירושלים, הצלחתי להגיע לכמה העתקים במצב טוב של עיתון הילדים ‘פופאי‘, שם מצאתי את התוספת של ‘חבריה‘, שאותה ערך גמזו.
“מסתבר שגמזו היה יוצר פורה מאוד ומלאכת איסוף יצירותיו הלכה ונעשתה קשה, אולם החלטתי שאיני מתייאש והולך על זה בכל הכוח. כל זה מאוד השתלם לי, שכן גיליתי שלוש חנויות ספרים נחמדות בצפון, האחת של גולדווין, בראש פנה, בה מצאתי את הספר ‘אש על המים‘. בקיבוץ גשר, אצל הגרי, מצאתי את הספר ‘בני חורין‘ ואת הספרון ‘מזמור לחייל‘ ובקיבוץ כפר גלעדי, לאחר מאמצים רבים, הצלחתי למצוא אוצר – הגיליון הראשון של כתב העת ‘אופק‘ – לספרות, להגות ולביקורת, בעריכת פרופסור גמזו. את הגיליון השני של כתב העת היה קשה מאוד להשיג, כמעט שאין בנמצא עותקים. מה שכן היה קיים, כבר לא רלוונטי. אולם מעמיתה שלי למקצוע, ספרנית האחראית על מחלקת כתבי העת בספרייה האקדמית כנרת, קיבלתי במתנה את הגיליון השני, דבר שגרם לי התרגשות אדירה.
“לאחר מכן, הגעתי למבוי סתום. נשארו ממש מעט פריטים שחסרים לי ועדיין איני מצליח למצוא, דברים נדירים ממש, שכמעט בלתי אפשרי להשיג. חלקים מהם קיימים בספריות בודדות בלבד. החלטתי לבדוק בקטלוג המאוחד לספריות האקדמיות בישראל. כך הגעתי לספריית המכללה האקדמית לחינוך דוד ילין בירושלים ולדוקטור רננה גרין–שוקרון. קיבלתי ממנה בהשאלה את סדרת ספרי הילדים ‘לילך ואביב‘ ואת הספרון ‘ילקוט זעטוט‘. החלטתי לשמר זאת עבור כל באי הספרייה וסרקתי את הספרונים, כך שניתן לעיין בהם“.
מהו הספר הכי מיוחד שהצלחת לשים עליו את ידך?
“הספר הכי מיוחד שהצלחתי להשיג, לפני שלוש שנים, הוא ‘עמק בלילה עמק בירושלים‘. מדובר במהדורה הראשונה של הספר, שיצאה בשלוש שפות – עברית, אנגלית ויידיש. ספר שלקח לי זמן רב למצוא וכן יקר לרכישה, אולם בזכות מנהלת הספרייה, תמר דה–לנגה, רכשנו אותו לאוסף. שנה לפטירתו של פרופ‘ גמזו, החליטה לאה צבעוני, הבעלים של ‘הוצאת צבעוני‘, להוציא לאור את הספר במהדורה חדשה. פניתי אל ההוצאה והם שמחו מאוד לשמוע אודות הפרויקט ושלחו לי את הספר כמתנה.
“בנוסף, הצלחתי להגיע לפריט הכי מיוחד באוסף שכלל לא ניתן להשיג, בשום מקום בארץ. העתק בודד שלו קיים בספרייה הלאומית וכן ישנם כמה העתקים בודדים בעולם. הספר כתוב באנגלית ושמו ‘ירושלים חלילי געגוע‘. הגעתי לספרייה הלאומית בירושלים, צילמתי את הספר והכנתי העתק עבור ספריית קצרין שלנו. בכך, למעשה, תמה משימת איסוף ספרי גמזו. כעת, ישנו פרויקט נוסף בעקבות יצירותיו שנכתבו וטרם פורסמו. מקווה שאצליח גם כאן“.
