חיים סימנה, מושב כנף בגולן, מצטיין הרמטכ”ל

בשבוע שעבר קיבל חיים סימנה, רס”ר גדוד השריון “רומח” בגולן, אות מצטיין רמטכ”ל. סימנה, סימנה, בן 37, נשוי לרונית, אב לעינבר בן השבע וחצי, ואופיר בת שש וחצי, חברי מושב כנף מאז פברואר 2004, מספר על שמירת משמעת דרך כבוד האדם, על חינוך חיילים למוטיבציה ולהכרת הארץ ועל הקניית כלים לאזרחות


 

פעם, רס”ר הבסיס היה אימת הגדוד, הסיוט הלא כתוב של פלוגות המפקדה.

היום, דווקא הודות לו, הצבא הפך אצל רבים לגשר אל העצמאות, במיוחד פלוגות המפקדה.

טוב, לא כל רס”ר, אלא בעיקר כשמדובר ברס”ר גדוד השריון “רומח” בגולן, במיוחד כשמדובר ברס”ב חיים סימנה, ועל כך הוא קיבל בשבוע שעבר אות מצטיין רמטכ”ל ובצדק.

סימנה, בן 37, נשוי לרונית, אב לעינבר בן השבע וחצי, ואופיר בת שש וחצי, חברי מושב כנף מאז פברואר 2004.

“הרס”ר הזועף של פעם…?” צוחק סימנה, “זה לא אנחנו. על המשמעת היום שומרים דרך כבוד האדם, באמצעות חינוך, באמצעות שיתוף פעולה מלא עם מש”קיות ת”ש ועזרה לחיילים בודדים”, פותח סימנה.

מזה עשרים שנה הוא בגדוד רומח, אחראי על המשמעת בגדוד, עוסק באירועים, טקסים וקשר רציף עם המשפחות השכולות, ובמיוחד חונך חיילי מקאם וחג”ב – חיילות גיוס מיוחד.

סימנה: “אני מטפל בחיילים וחיילות שהגיעו מרקע סוציו-אקונומי נמוך. כאשר חיילים כאלה כבר מתגייסים לצה”ל אנחנו עוטפים אותם יותר, מחבקים אותם, פותחים להם את הדרך לשירות בצה”ל ולבסוף גורמים להם להיות אזרחים טובים במדינה. עושה לי טוב כאשר הם מסיימים שירות צבאי מלא. הן איתם והן עם חיילים רגילים, תפקידי ורצוני הוא לחנך ולהתוות דרך לחיילים. אני לא רוצה שחייל יפחד ממני או ילך למדרכה השנייה כשיראה אותי. חשוב לי החינוך, חשוב לי להטות אוזן קשבת לחייל. לעיתים החיילים מגיעים עם בעיות. מניסיוני אני יודע כיצד להקשיב, כיצד לחבר אותם עם המפקד, כדי שיצליחו לסיים את השירות ולעשות אותו משמעותי.”


מה במכלול התפקיד זיכה אותך לדעתך באות ההצטיינות?

“העבודה לאורך השנים והיכולת לקחת משהו ולהתמיד בו. אני חושב שהמתכון להצלחה והצטיינות הוא הטיפול בחיילים, להיות להם מורה דרך, יום ועוד יום, ולהתמיד בכך.”


איך נראה יום שלך בצבא?

“היום שלי מתחיל בהשכמה בשש וחצי בבוקר, שבע וחצי מסדר עם החיילים, שמונה בבוקר אימון פגישה עם חייליי במשרד וחלוקת העבודות. לאחר מכן אני נוסע לפלוגות בגדוד, פוגש רס”פים וחיילים וממשיך. היום שלי יכול להתחיל בבוקר ואיני יודע מתי הוא מסתיים. שתים-עשרה בלילה, שתיים לפנות בוקר, אי אפשר לדעת.”


בנית לעצמך את התפקיד או שזה מקובל היום?

“אני חושב שכל רס”ר בונה את תפקידו. אני הרחבתי יותר את עניין החינוך, כי ככה אני בונה לא רק חייל טוב. אני רואה איך הוא מסיים שלוש שנים, הופך לאזרח טוב וגם מקים משפחה בהמשך.”

אני יודעת איך מחנכים ילדים פחות או יותר, אבל לחנך חיילים, זה אפשר?

“דבר ראשון לשמש להם דוגמה ואוזן קשבת. אם צריך להקשיב מקשיבים, אם צריך ביקורי בית, אני מגיע. אני מנסה לעזור להם למצוא פתרונות, שלא יתייאשו מהר. אנחנו מכניסים מוטיבציה דרך הרבה חינוך, הכרת הארץ בסיורים, מורשת קרב, ומראים להם כמה הצבא עוזר ומקנה כלים לאזרחות. כשאתה מגיע לצבא בגיל שמונה עשרה אתה לא יודע למה אתה מסוגל, לא מבין שאתה יכול לעמוד בלחץ שיש בצבא, בקשיים. אני עוזר להם אישית להבין שהם כן יכולים לעמוד בלחץ, כן יכולים לתפקד בשטח, והם מקבלים תחושת סיפוק שהם מצליחים.

קרה פעם שנתתי לחייל מקא”ם, שהיה חייל טוב, ציון של מצטיין פלוגת מפקדה בגדוד. הוא לקח את התעודה הממוסגרת, עטף אותה בזהירות ואמר לי: ‘הרס”ר, זו פעם ראשונה בחיים שמישהו אמר לי שאני מצטיין’. הוא אמר לי שכל הזמן זרקו בפניו שהוא כישלון. בית ספר הוא לא סיים, הוריו לא האמינו בי, את לא מאמינה איך עטף את התעודה כדי להראות למשפחה. לי זה עשה את הכל.”


אתה חייל קרבי כבר עשרים שנה, יש לזה מחיר, לא?

“התגייסתי כלוחם בשריון, נשארתי בגדוד והמשפחה משלמת מחיר יקר מאד, נכון. אנחנו מתראים פעם בשבוע ובסופי שבוע אני אבא במשרה מלאה. נמצא עם הילדים, מטייל איתם, מביא אותם לגנים ולבתי הספר, וכנ”ל בבית עם האשה רונית, שמשלמת את המחיר היקר ונמצאת לבד עם חינוך הילדים.”


אולי היא צריכה לקבל את התואר?

“אמרתי שהיא צריכה לקבל אותו. הרי ידוע: במקום שיש בעל מצליח יש אשה חזקה. בלי האשה והילדים לא הייתי מקבל את המצטיין.”


מה עם לימודים?

“באמצעות הצבא למדתי טכנאי תעשיה וניהול ואני רוצה ללמוד קרימינולוגיה. כרגע לא מסתמנים לימודים נוספים, אך בהמשך הדרך כן ארצה לעשות תואר ראשון ואני מטפל בזה מול צה”ל.”

עד מתי אתה מתכוון להישאר בצה”ל?

“אני כרגע בגדוד, לא רואה את עצמי עוזב אותו, זה הבית שלי, שם גדלתי. הגעתי לגולן בגללו, התאהבתי בגולן לאחר הליכות ממושכות ברגל והחלטתי להקים את ביתי כאן. לפני שהתחתנתי שאלתי את רונית אם תרצה לבוא לגור איתי, לאחר שראתה את כנף ואמרה כן, לא לקח זמן רב והיינו שם.”

יש לך איזשהו קמצוץ של זמן פנוי גם לעצמך?

“זה הזמן עם הילדים והאשה, זה הכי חשוב. אם יש עוד טיפה זמן – גם לסוסים. יש לי סוס משלי, לפני שלוש שנים עברתי פציעה גדולה איתו, כמעט שנה הייתי מחוץ לצבא וכרגע אני מעט פחות איתו. בקרוב ארצה לחזור אליו – לקראת הקיץ.

כמו כן, בזמן שאני מגיע בסופי שבוע אני מתנדב בוועדת חיילים במושב. במסגרת זו אנחנו מעלים רעיונות איך לעזור לחיילי המושב המשרתים בצה”ל, מארגנים טיולים לחיילים ומשתחררים, אוזן קשבת לחיילים בשירות, איפה יש רופא, מה תפקידם וכו'”.

מזל טוב ענק לך, רס”ב חיים סימנה והצדעה גדולה, ענקית, לחיילת הקבע שלצידו – רונית.

חג שמח!

אירועים שיתקיימו ב 27th מאי
אירועים שיתקיימו ב 28th מאי
אירועים שיתקיימו ב 1st יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 2nd יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th יוני
אירועים שיתקיימו ב 6th יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th יוני
No Events









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?