כותבים
במפעל “נורדסון מדיקל” בקצרין עסוקים בעיקר בהתרחבות וצמיחה. מודעות לגיוס עובדים מאסיבי מתפרסמות מטעם המפעל ומבטיחות תנאים טובים מאוד. סיפור הצלחה
אביטל גונן
בישראל מאוד אוהבים סיפורי הצלחה שמתחילים בפריפריה. סיפורים שיש בהם ניחוח עז של ציונות והגשמה, שמשלבים קליטת עלייה, ישראלים מכל התפוצות והעדות וגם נשים מרשימות בתפקידי מפתח. סיפורים על אנשים צעירים ומוכשרים ש”עשו את זה”, בעזרת היוזמה והיצירתיות הישראלית, עד שהגיעו כמה אנשי עסקים מאמריקה הגדולה, פתחו את הארנק ואמרו “את זה אנחנו חייבים לקנות”.
הנה, בבירת הגולן, קצרין, מתרחש סיפור בדיוק כזה. למפעל הקטן קוראים “נורדסון מדיקל” והוא נחבא בינות למפעלים אחרים, באזור התעשייה המקומי. אני אומר “קטן”, אבל כל הסימנים מראים שבתוך זמן קצר, זה הקטן – גדול יהיה. ממש כפי שכתוב בכותרת, אנשי “נורדסון מדיקל” נמצאים במסלול המראה שמכוון גבוה מאוד.
אבל בואו לא נקדים את המאוחר. הסיפור של “נורדסון מדיקל” בישראל מתחיל לפני כמעט שני עשורים, במפעל שאז נקרא “ליתוטק מדיקל”. קבוצה של מפתחים, רובם עולים חדשים ממדינות בריה”מ לשעבר, מתחילים בפיתוח וייצור כלים למכשור רפואי זעיר-פולשני. בבסיס הרעיון, נמצאת מתכת הנקראת “ניטינול”, שהיא סגסוגת של ניקל וטיטניום, המצטיינת באלסטיות רבה ובזיכרון צורה, לאחר שעברה טיפול בחום גבוה. הניטינול הוא גם ביו-קומפטבילי, כלומר ניתן להכניסו ללא חשש לגוף האדם ולכן הוא נדרש מאוד בתחום הרפואה.
בעזרת הניטינול, מפתחים במפעל את ה”סלים האורולוגיים”, מעין צינורות דקים וארוכים, שבתוכם שזורים חוטי ניטינול שיוצרים בקצהו מעין סל המאפשר לרופא או למנתח ללכוד אבנים בכליות ובדרכי השתן ולהוציאן בקלות מגוף האדם. מכשור אחר שמיוצר במקום מסייע לרופאים בתחום הקרדיולוגיה בהצבת סטנטים, לפתיחת עורקים המזרימים דם ללב. כיום, מייצר המפעל עשרות מוצרים שונים, שחלקם פותחו בקצרין וכן מוצרים נוספים עבור חברות אחרות בתחום המכשור הרפואי. פיתוחי החברה נחשבים לחוד החנית בתחום ומהווים חלק מיחידת הרכיבים המתקדמים של חברת “נורדסון מדיקל”, דבר המאפשר גיוס כוח אדם איכותי ויקר.
המנכ”ל, ניצן שחם: “המכירה ל’נורדסון מדיקל’ לא רק מייצרת יציבות, אלא גם פתחה עבורנו אופק רחב לצמיחה ולגיוס עובדים מאסיבי. האמריקנים רואים במפעל בגולן מהלך אסטרטגי שלהם. הם גם מודעים היטב למה שמתרחש סביבנו”
אופק רחב לצמיחה
ההצלחה של “ליתוטק מדיקל” בעבודה עם הניטינול הפכה עד מהרה לשם דבר בתחום ובשנת 2016, נרכשה החברה על ידי ענקית המכשור הרפואי האמריקנית “נורדסון מדיקל”, שבבעלותה לא פחות מ-16 חברות, בכל רחבי העולם. החברה מעסיקה בקצרין מעל ל-130 עובדים – אנשי ייצור, לוגיסטיקה, איכות, הנדסה ופיתוח. החברה מייצרת ומייצאת מוצרים במחזורי מכירות של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
רכישת המפעל על ידי “האמריקנים”, כפי שהם מכונים בקצרין, הכניסה את המקום לתזזית של פיתוח והרחבה.
“מאז המכירה, גדל מספר העובדים ב-20 אחוזים”, אומר המנכ”ל, ניצן שחם, “ובשנה הקרובה עומד צפי הגידול של המפעל על 40 עובדים נוספים. המכירה ל’נורדסון מדיקל’ לא רק מייצרת יציבות, אלא גם פתחה עבורנו אופק רחב לצמיחה ולגיוס עובדים מאסיבי. האמריקנים רואים במפעל בגולן, ובפעילות בישראל, מהלך אסטרטגי שלהם. הם גם מודעים היטב למה שמתרחש סביבנו. לא מזמן, ביקר כאן סגן מנהל ‘נורדסון’ העולמית, שנהנה מאוד מטיול ג’יפים ומורשת בגולן”.
שחם, בן 46, נשוי ואב לארבעה, המתגורר בשדה נחמיה, עובד במפעל כעשר שנים, בשנתיים האחרונות כמנכ”ל. בשיחה, הוא מדגיש את הרצון של “נורדסון מדיקל” למשוך אליה עובדים מכל רחבי האזור.
“אנו מפעילים הסעות מטבריה, צפת, חצור הגלילית וקריית שמונה”, הוא אומר. “אנחנו בפירוש קוראים לאנשים להגיע אלינו ומציעים להם תנאים טובים ושכר גבוה”.
העובדים מרוצים
“קליטת העובדים, התנאים והטיפול בהם הוא אחד מאבני היסוד להצלחה של ‘נורדסון מדיקל'”, אומרת אבישג דניאלי, מנהלת משאבי האנוש ושרשרת האספקה במפעל, המתגוררת במושב כנף שבגולן. “יש כאן אווירה משפחתית, כולם מכירים את כולם ואנחנו מעורבים מאוד בחיי העובדים שלנו”.
בחדר האוכל הקטן, האווירה ידידותית ובלתי פורמלית. העובדים מדברים עדיין על מערכות הבחירות הצמודות שהיו בקצרין ובמועצה האזורית גולן, אבל בעיקר על החופשה המשותפת באילת, ממנה חזרו לא מזמן.
“אנחנו משקיעים המון ברווחת העובדים ולא רק בהיבט של רמת השכר, שהיא בפירוש גבוהה”, מוסיפה אבישג, “החופשות המשותפות הן משהו שהעובדים אוהבים מאוד ומצפים לו”.
גם טטיאנה סלימוב ואולגה ריביצקי מקצרין, שתיים מעובדות הייצור ב”נורדסון” מחייכות מיד כשאני שואל על החופשה באילת.
“האווירה כאן מאוד טובה, המנהלים חושבים על טובת העובדים ותמיד יש עבודה”, אומרת טטיאנה, שהגיעה לישראל לפני 16 שנים ועובדת במקום כעשר מהן. “אני אחות במקצועי ועברתי בלא מעט עבודות, עד שהגעתי לכאן. מקום כמו זה עוד לא מצאתי”.
גם אולגה, רק שנה וחצי בארץ, מאוד אוהבת את העבודה ב”נורדסון”. העברית עדיין לא לגמרי שגורה בפיה ובעזרת טטיאנה היא מספרת ששמעה על המקום מחברות באולפן. “באוקראינה הייתי קופאית”, היא מספרת, “לימוד העבודה היה לא קל, אבל מאז שנכנסתי לעניין, אני מאוד מרוצה”.
קליטת עובד ב”נורדסון מדיקל” נמשכת כחודש. לאחר מבחן ראשוני, שבודק יכולת להתמודד עם עבודה הדורשת ראייה תקינה, מוטוריקה עדינה והקפדה על פרטים, נכנס העובד לאולם ההדרכה, שם הוא מקבל ליווי צמוד.
אבישג: “זאת עבודה שכל אחד יכול ללמוד אותה, אבל לא לכולם היא מתאימה. צריך כאן לא מעט סבלנות, אבל גם לנו יש סבלנות ללמד את המתאימים ולתת להם את כל התנאים להצליח. למפעל הייתה פעם תדמית של מי שמעסיק בעיקר עולות מחבר העמים, אבל זה כבר מזמן לא המצב. כיום, עובדים כאן ישראלים מכל הגוונים וגם יותר ויותר גברים”. בין ספסלי ההדרכה מחייכים אלי שניים מעולי שבט המנשה בישראל, שהחלו לא מזמן את ההדרכה ולומדים עכשיו את העבודה: “לפעמים, יש קצת קשיים בתקשורת, אבל בסוף אנחנו מבינים היטב אחד את השני”.
מתכוננים לעתיד
אני פוגש גם את עינב אבוחצירא, מקצרין, המשמשת כבר ארבע שנים כראש צוות באחד משלושת הצוותים, במערך הייצור.
עינב: “לכל עובד יש פינת עבודה אישית ובה הוא גם יכול להאזין למוזיקה ולעבוד בקצב שלו. התפקיד שלי הוא לסייע לו בכל בעיה: למשוך עבורו חומרי גלם מהמחסן, לעזור בכל בעיה שמתעוררת במהלך העבודה, אבל גם לשמוע אם יש איזו בעיה בבית. לא פעם, אני משמשת כאשת קשר בין העובדים לאנשי ההנהלה”.
ניצן: “בחברה, יש לא מעט אנשים שעלו מתוך אולמות הייצור אל תפקידי הניהול, לרבות נשים, שמחזיקות כאן בהמון תפקידים מרכזיים – בתחומי הכספים, מערכות המידע, לוגיסטיקה, הרכש ובתחומים נוספים. בכל זאת, רבים מעדיפים את התמריצים שאנו מעניקים בייצור על הספקים גבוהים ושעות נוספות.
“אנו עושים היום הרבה שינויים והתאמות כדי להיות מוכנים לעתיד. הדרישות בעולם הרפואה רק הולכות ונהיות גבוהות יותר, אבל המקצועיות והניסיון שלנו מדברים בעד עצמם. לא אתפלא עם בעוד כמה שנים, נעסיק מאות עובדים, כשאנו נשענים על מנועי הצמיחה שלנו, שהם היכולות שפיתחנו והעבודה מתוך ‘נורדסון’ העולמית. אני בטוח שבקרוב נפרוץ לתחומים ולשווקים נוספים”.
צילומים: רועי חן
