הרבעון הרביעי

מדינת ישראל נכנסה השנה לרבעון הרביעי של המאה הראשונה לקיומה. האם רובצת עלינו הקללה של שני הניסיונות הקודמים, או שמא נצלח את הרבעון הזה ונגיע בבטחה ובשגשוג למאה השנייה? 

“מדינת מופת יהודית ודמוקרטית, ליברלית ומסורתית, שמבטיחה את הביטחון לאזרחיה, משגשגת בצורה יוצאת דופן כלכלית, חברתית ותרבותית ומהווה מקור לגאווה והשתייכות לכלל אזרחי המדינה והעם היהודי כולו”. זוהי הברית הישראלית שאותה מציעה תנועת “הרבעון הרביעי”. 

מהו הרבעון הרביעי?

בהיסטוריה, מדינת ישראל היא הריבונות השלישית של עם ישראל בארץ ישראל. בפעמיים הקודמות – בתקופת בית ראשון, הממלכה התפלגה ובתקופת בית שני, ממלכת החשמונאים התפוררה, כל אחת – בטרם השלימה את מאה השנים הראשונות לקיומה, ברבעון הרביעי של המאה הראשונה. אותה תסמונת הייתה גם במדינות אחרות. ארה”ב, למשל, נקלעה ברבעון הרביעי של המאה הראשונה לקיומה למלחמת האזרחים העקובה מדם, שבה נהרגו 620,000 איש. ארה”ב נחלצה בעור שיניה ממלחמת האזרחים והפכה לימים למעצמת-העל החזקה בעולם, אך האיום על המשך קיומה היה ממשי. 

מדינת ישראל נכנסה השנה לרבעון הרביעי של המאה הראשונה לקיומה. האם רובצת עלינו הקללה של שני הניסיונות הקודמים, או שמא נצלח את הרבעון הזה ונגיע בבטחה ובשגשוג למאה השנייה? גם אופטימיסט חשוך מרפא כמוני יתקשה להכחיש את העובדה שישראל נמצאת במשבר קשה ביותר. הקרע בעם, שהגיע לשיאו בעקבות המהפכה המשטרית, כמעט שהידרדר למלחמת אחים קרה. ההידרדרות נעצרה בעקבות טבח השבעה באוקטובר, שעורר חשש קיומי, גם במובן הביטחוני. אם בתחילת המלחמה, העם התלכד סביב הקריאה “יחד ננצח”, שמשמעותה – אם לא נהיה יחד, לא ננצח, הרי שבחלוף ארבעה חודשים, הכוחות הצנטריפוגליים חזרו לפעול במלוא הקיטור ולנסות להחזיר אותנו לשיח הקרע של השישה באוקטובר, בין אם הם אלה הקוראים לכניעה, או אלה המטיפים לטרנספר וכל הממשיכים את מלחמת הזהויות השבטית, כאילו לא ארע דבר. 

כמו בסעודת שבת

האיום על היכולת לחצות בשלום את הרבעון הרביעי, הוליך את ההיסטוריון, ד”ר יואב הלר, להקים את תנועת “הרבעון הרביעי”, שתנסה לקדם דרך חלופית למשטר המחנות והשבטים שמסכן את קיומנו. דרך של המרה של פוליטיקת ההכנעה, המאפיינת את הפוליטיקה הישראלית היום, בפוליטיקה של הסכמות, או בז’רגון של התנועה “פוליטיקה של הכנסת אורחים” – כפי שהמשפחה מתלכדת לסעודת שבת משותפת, גם אם דעותיהם והשקפות העולם של בני המשפחה שונות ומנוגדות, כי אחדות המשפחה גדולה יותר מהמחלוקות. כדי להגיע לכך, יש לעצב מחדש את הסיפור הישראלי, וליצור סיפור משותף לכל חלקי החברה, על המחלוקות שבתוכה. 

באשר למחלוקות, הדרך הראויה היא לגבש הסכמות רחבות בנושאים השונים, שתהיינה מקובלות על רוב גדול בציבור ושכל חלקי העם יוכלו לכל הפחות לחיות עמן ולא לראות בהן איום קיומי. הפעילות הרעיונית עוסקת בגיבוש ההסכמות הללו בנושאי הליבה של החברה הישראלית ושל העם היהודי. 

תנועת המונים

אני חבר ב”רבעון הרביעי”, כבר יותר משלושים שנה. זה קצת מוזר, כי התנועה קיימת פחות משנתיים ואני נחשפתי אליה לראשונה, לפני כשנה וחצי. אך התנועה מיישמת את הרעיונות שאני מאמין בהם ומטיף להם ופועל לקדם אותם, כבר עשרות שנים. בכל תפקידיי הציבוריים, בגולן ומחוץ לגולן, ובכל עשייתי וכתיבתי, הרעיונות הללו היו ונשארו המצפן שלי.

לפני כשנה וחצי, שמעתי על התנועה מפיהם של חבריי, שרון פז אגאי ומיכל רייקין ובאתי לשמוע את יואב הלר, בכפר האמנים באניעם. האזנתי לדבריו וממש חשתי שהוא מדבר מגרוני. הרי הוא ממש מדבר את החלום שלי. מצד שני, הייתה בי ספקנות. הרי לאורך כל השנים, אני שותף ליוזמות שונות ברוח זו. “הרבעון הרביעי” קם עוד לפני המהפכה המשטרית, אך אני הצטרפתי ליוזמות חדשות ברוח זו גם בשנת המהפכה המשטרית וגם לאחרונה, במהלך המלחמה (על התארגנות שאני פעיל בה מאוד, הציונות הממלכתית, אכתוב בנפרד). למרות התלהבותי מדבריו של יואב, הייתה בי ספקנות, שהנה, זו עוד יוזמה מני רבות.  

בכל זאת, נרשמתי לסמינר של התנועה, אך שלוש פעמים ביטלתי ברגע האחרון את ההרשמה. הסיבה לביטול הייתה חוסר פניוּת, אך סביר להניח שאילו התלהבתי, הייתי יוצר את הזמן. שבועות אחדים לאחר פרוץ המהפכה המשטרית, הלכתי סוף סוף לסמינר. שם נפל לי האסימון – מדובר במשהו אחר.

המשהו האחר, הוא שאין זו עוד קבוצה שמנסה לגשר ולהוציא מניפסט של הסכמה לאומית, ולא עוד קבוצה של משפיענים שמנסה להשפיע על מקבלי ההחלטות (כמו “יוזמת אחדות לאומית”, שהייתי שותף לה והיה לה תפקיד משמעותי בהקמת ממשלת האחדות בקורונה), וגם לא עוד קבוצה של הידברות ולימוד משותף של חילונים ודתיים וכל אותם דברים יפים ונפלאים שאני שותף להם. 

הפעם מדובר בתנועת המונים. ואף שגם במפגש באניעם יואב דיבר על תנועת המונים, רק בסמינר הבנתי שאין אלה דברים בעלמא. כמי שהיה שותף להקמת תנועות ומפלגות, הפעם ראיתי איך הדבר קורם עור וגידים, באמצעות ארגון מעולה וכושר ביצוע יוצא דופן. 

מאז, הגברתי את הפעילות ואני מתפעל בכל פעם מחדש, כשאני רואה איך הרעיון מתגשם בקצב מהיר. השתתפתי במשך יומיים בסמינר רעיוני, שעסק בגיבוש הרעיונות של התנועה, בוועידת התנועה, בכנס פעילים בצפון וימים אחדים טרם פרוץ המלחמה, בכנס יסוד של התנועה בגולן. כמו כן, אני שותף להתארגנות של חקלאים, המבקשים למנף באמצעות “הרבעון הרביעי” את קידום החקלאות הישראלית ואת חזרתה למעמד הראוי לה בחברה הישראלית.

משימת דורנו

תנועת “הרבעון הרביעי” נוסדה, כאמור, עוד טרם המהפכה המשטרית. בתקופת המהפכה, היא הגבירה והאיצה את הפעילות וניסתה לקדם רפורמה משפטית בהסכמה רחבה. עם פרוץ המלחמה, לאחר הטבח בנגב המערבי, קראה התנועה להקמת ממשלת חירום. כבר ביום הטבח, התארגנו פעילי התנועה, לצד ארגונים רבים בחברה הישראלית, לפעילות התנדבותית ענפה למען המאמץ המלחמתי ולנוכח קריסת מוסדות המדינה. הפעילות הזאת היא התגלמות הרוח הישראלית, שאותה יש לשקם ולרומם, כאנטיתזה למגמות הפירוק וההתפוררות.

לצד הפעילות ההתנדבותית, חזרה התנועה גם לפעולתה הרעיונית והציבורית, לעיצוב עתידה של מדינת ישראל. עם ישראל ידע לצמוח ממשברים. העלייה הראשונה קמה מתוך גל הפוגרומים “סופות שבנגב”. העלייה השניה צמחה מתוך הפוגרום בקישינב. מדינת ישראל קמה שלוש שנים אחרי השואה. “בדמייך חיי” הוא מרכיב משמעותי באתוס היהודי. גם המשבר הנוכחי, בעקבות טבח השבעה באוקטובר, עשוי להיות מנוף לא רק לתקומה רבתי של הנגב המערבי, אלא לתקומתה של מדינת ישראל כולה. זו משימת דורנו, ותנועת “הרבעון הרביעי” מתכוונת ליטול חלק מוביל במהלך ההיסטורי הגדול הזה.

האם תנועת “הרבעון הרביעי” תישאר תנועת המונים חוץ-פרלמנטרית, או תהפוך למפלגה פוליטית? “הרבעון הרביעי” היא תנועה דמוקרטית. הסוגיה הזאת תוכרע, בבוא העת, בהצבעה דמוקרטית של כל חברי התנועה. 

בדרך לתיקון

שבועיים וחצי לפני פרוץ המלחמה, נערך בקדמת צבי הכנס הראשון של סניף “הרבעון הרביעי” בגולן. אנו נשמח להצטרפות המונית של תושבי הגולן. המעוניינים להצטרף מוזמנים לשלוח מסרון בווטסאפ, לרבקה דמביץ, מחיספין, 050-7540521. אתם מוזמנים להצטרף לסמינר של התנועה בטבריה ב-5 במרץ (אני אשתתף בו כמנחה). 

יחד נתקן את החברה הישראלית!

SU
MO
TU
WE
TH
FR
SA
25
26
27
28
29
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
1
2
3
4
5
6
אירועים שיתקיימו ב 27th פברואר
אירועים שיתקיימו ב 29th פברואר
אירועים שיתקיימו ב 1st מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 2nd מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 5th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 6th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 8th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 9th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 10th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 11th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 12th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 13th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 14th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 15th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 16th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 17th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 18th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 19th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 20th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 21st מרץ
אירועים שיתקיימו ב 22nd מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 23rd מרץ
אירועים שיתקיימו ב 24th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 25th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 26th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 27th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 28th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 29th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 30th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 31st מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd אפריל









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?