בשבת האחרונה, התארחנו בצפת, ב"מרכז אסנט", איפה שהאיש עובד. פגשנו בסמטאות מגוון רחב של אנשים. הרגשתי שכולם נהנים מהקסם העוטף את העיר
בשבת האחרונה, התארחנו בצפת. כלומר, אני התארחתי. האיש יותר עבד. הוא עובד ב"מרכז אסנט", בצפת, מקום של תוכן וחוויה יהודית, עם אירוח, במבנה עתיק ויפהפה, בעיר העתיקה בצפת. המקום מנוהל על ידי אנשי חב"ד והרעיון הוא קירוב לבבות וחוויות תוכן יהודיות וערכיות. במקום, התארחו גם חיילים, שהגיעו לטעום ולחוות שבת עם תפילות ושירים ואווירה, במסגרת שבוע חינוך. רק מלהסתכל עליהם, נהנים ומתחברים לתכנים, התרגשתי והרגשתי תחושה של מעין עולם הבא…
התחושה הזאת התווספה לשהות במלון, שעבר שיפוץ לאחרונה. החדרים נעימים, המיטות היו נוחות ממש, האוכל מעולה והאווירה המיוחדת של צפת תמיד עושה לי את זה. בערב שבת, יצאנו להתפלל בישיבת ההסדר, בעיר העתיקה. בדרכנו בסמטאות, פגשנו מגוון רחב של אנשים, אורחים ותושבים וגם החיילים במדים. הרגשתי שכולם נהנים מהקסם העוטף את העיר ומחפשים מניין, להתפלל ולחוות.
אנחנו זכינו לתפילה מיוחדת ועוצמתית. הבחורים מהישיבה רקדו ושרו בדבקות ובהתלהבות ואי אפשר היה שלא להידבק בשמחה שלהם, שתרמה גם היא לחוויית השבת בצפת, יחד עם זיכרונות הילדות. בשבת בבוקר, יצאנו לבקר את הוריי, שגרים מרחק חצי שעה משם. הדרך הלוך הייתה נהדרת, מזג אוויר חורפי, אבל נעים להליכה. ההורים שמחו על הביקור. התכבדנו בתה צמחים חם ועוגת שמרים אליפות של אימא שלי והמון שוקולדים, סוכריות, פיצוחים ועוד נשנושים. אני בדרך כלל שונאת עליות, אבל הפעם שמחתי שיש לנו חצי שעה של הליכה בעלייה, בדרך חזרה, שירדו כמה קלוריות.
לא בת 16?
בדיוק כשיצאנו, התחיל לרדת גשם והלכנו די מהר וזה היה מעולה בשביל הכושר והגזרה והגענו בשלום ובשמחה. ביום ראשון בבוקר, התעוררתי עם שרירים תפוסים לגמרי ברגליים, ממש התהלכתי בצליעה. ביני לבין עצמי, תהיתי אם זה הגיל והעובדה שאני לא ממש בכושר והלכתי די מהר, או שזה בגלל שהייתי עם מגפיים ולא עם נעלי ספורט נוחות. פתאום מרגיש לי שהגיל נותן אותותיו. השרירים נתפסים מהר יותר, אני כבר לא יכולה להסתובב בלי משקפי קריאה, קשה לי לגזוז ציפורניים ברגליים ואפילו לגרוב גרביים זה קצת כואב לי. בינתיים, בעת כתיבת הטור, השרירים השתחררו להם, בזכות הרבה עיסויים שהמתבגרת עשתה לי וכל מיני משחות משחררות. ההליכה התייצבה והכאבים נעלמו.
המחשבות על הגיל? אני סתם מקטרת, אני עוד מרגישה ילדה ונראה לי שהשרירים נתפסו בגלל המגפיים וגם בגלל שהפסקתי לאחרונה ללכת, כי נעשה קר בערבים ובכל פעם, היה לי תירוץ אחר. אז בשבת האחרונה בצפת, שהייתה חורפית ויפה ומיוחדת ומלאת קדושה והתרחבות הלב, החלטתי לחזור להליכות וסיכמתי את אירועי יום ההולדת בתזכורת חשוב: שחשוב ליהנות ולהתרגש מהדברים הקטנים ומהחוויות הטובות שהחיים מזמנים לנו.
