דפנה מאיר, מוזיאון עתיקות הגולןבאווירת פורים המתקרב, נזכיר את ה”פרסי הרשע” של הגולן. מדובר בבעל החווה הבהאית, ששכנה במקום שבו נמצא היום קיבוץ עין גב. איש פרסי, כבד לב ואכזר… מזכיר משהו למישהו?
פורים בפתח וכבכל שנה ניזכר במזימה שטווה המן הרשע ובהצלה שבאה ליהודים. סיפור המגילה התרחש בפרס הרחוקה (איראן של היום), אולם גם לנו, פה ברמת הגולן, היה “פרסי רשע”…
בשלהי המאה ה-19, הקימה קבוצת חלוצים יוצאי צפת את המושבה בני יהודה, בתוככי הכפר הערבי ביר א-שגום. לשם כך, רכשה הקבוצה חלק מאדמות הכפר, ככל שהשיגה ידה והתיישבה במקום. בקרבת הכפר, סמוך לקיבוץ עין גב, הייתה חווה חקלאית השייכת לבני הכת הבהאית, דת שנוסדה בפרס בידי מירזא מוחמד עלי, הלוא הוא ה”באב”.
מייסד הכת נרדף והוצא להורג, בשל אמונתו ועצמותיו הועברו לקבורה בגן הבהאי בחיפה, שהנו המרכז העולמי של הבהאים. בעל החווה הבהאית, שנודע כאיש כבד לב ואכזר, חפץ לרכוש חלקת אדמה מערביי הכפר ביר א- שגום, אולם התושבים היהודים סירבו בכל תוקף להפוך לשכניו של אותו “פרסי רשע”. הם השיגו, במאמץ עילאי, סכום כסף לקניית האדמה המבוקשת. על פי “חוק המצרנות”, אשר נהג במשפט העות’מאני, לשכן ישנה זכות קדימה על פני אדם זר, בבואו לקנות קרקע, (דרך אגב, מקורו של החוק בתלמוד והוא אומץ אל חיק המשפט התורכי).
כך רכשו המתיישבים שטח נוסף לטובת המושבה ונמנעו משכנותו של אותו פרסי. החווה הבהאית התקיימה עד קום המדינה, אז נמכרו אדמותיה לחברת “קדמת כנרת” ובהמשך, הוקם במקום קיבוץ עין גב. כיום, כל שנותר מן החווה הוא בית הקברות הבהאי, השוכן למרגלות הסוסיתא. מימי המן ועד הנשיא אחמדיניג’ד, לכל דור ודור – “פרסי רשע” משלו…
