מערכת שישי בגולןבעוד הלחימה מעבר לגבול הסורי נמשכת, החקלאים והתיירנים באזור שומרים על שגרה, אך עוקבים בדאגה אחר התמקמותם של ארגוני הטרור לאורך הגבול. כיצד נערכות הרשויות ליום שבו יחליטו אותם גורמים להפנות את נשקם כלפי הגולן וישראל?
בשבועות האחרונים חשים התושבים ביישובים סמוכי הגבול עם סוריה את האיום ההולך ומתהווה מעברו של הגבול. הקרבות בין המורדים לצבא הסורי גורמים לזליגות שאף גרמו לנפילה של פגז טנק בתוך יישוב ולפגיעה ביקב, החקלאים ששטחיהם סמוכים לגדר באזורים בהם מתקיימת לחימה בצד השני של הגבול נאלצים להמתין עד שוך הקרבות ומפסידים ימי עבודה וקטיף, והתיירנים בצפון הגולן מנסים לשדר עסקים כרגיל, אך חוששים פן המשך הקרבות בסוריה יפגע בתיירות בחגים. תמונת המצב שנרקמת מעברו השני של הגבול היא של ארגוני טרור שונים שמתמקמים לאורך הגבול עם ישראל, כאשר החשש העתידי הוא מהיום בו יחליטו להפנות את נשקם כלפי הגולן וישראל.
ראש המועצה, אלי מלכה: “ישנה הסלמה לאורך הגבול, ולא מדובר רק בזליגות שמקורן במלחמות פנימיות בין המורדים לצבא הסורי, אלא בעיקר בעובדה שאין יותר גוף ריבוני ששולט באזור הגבול וארגוני טרור שונים כמו אל-נוסרה ואל קאעידה כובשים כפרים ועמדות ומתבססים שם. הצבא נערך בצורה מקצועית ורצינית בהיבט הביטחוני לשינויים שמתהווים לאורך הגבול והמועצה נערכת בכל ההיבטים האזרחיים על מנת לספק ביטחון לתושבי הגולן, אבל הממשלה חייבת לתת את הדעת כבר עכשיו למה שמתרחש מעבר לגבול ולגבש מענים מדיניים אסטרטגיים כל עוד האיום לא התממש, ולא לחכות שהאיום יתעצם ואנו וגם תושבי הגליל ניאלץ להתמודד עם ארגוני טרור בגבול המזרחי של מדינת ישראל. בהיבט הזה אנו משקיעים כעת מאמץ מול הממשלה וחשיבה לטווח ארוך. יחד עם זאת, באנו לגור באזור סמוך גבול, זכינו לארבעים שנות שקט, וכעת גם אנו צריכים לדעת להתמודד עם מה שגבולות אחרים במדינה התמודדו ומתמודדים לאורך השנים. יש לנו אוכלוסייה חזקה ובעלת חוסן, יש לנו יישובים מאורגנים ועם הנהגות טובות שיודעות לחזק את החוסן הקהילתי. אני מבקר ביישובים ומשוחח עם התושבים ורואה את ההתמודדות הטובה עם השינוי במצב, אבל חשוב להביט סביב ולראות אם ישנם תושבים שהמצב גורם להם או לילדיהם לחששות ולדאוג שיקבלו את המענה הטיפולי הנכון. כפי שהיה עד כה, נמשיך לחיות חיי שגרה ולקדם את התיירות, החקלאות, החינוך, ההתיישבות והיזמות. השבוע פתחנו את שנת הלימודים בצורה מצוינת, ואנו משקיעים ונמשיך להשקיע מאמצים ומשאבים כדי ליצור כאן מערכת חינוך מובילה וייחודית למען ילדינו”.
אחד היישובים שחשים את ההסלמה לאורך הגבול הוא עין זיוון. היישוב, שמתפרנס מחקלאות ותיירות, נאלץ כעת להתמודד עם הזליגות בשל הלחימה של המורדים בצבא הסורי באזור מעבר קוניטרה. עמי ודר, מנהל קהילת עין זיוון: “בימים האחרונים חווינו את ההשלכות של הלחימה הפנימית בסוריה על היישוב. יש לזה השפעה קהילתית ועל כן נפגשנו עם מיט”ר ומרכז החוסן של המועצה כדי ללמוד איך להתייחס לכך בצורה נכונה ומקצועית. החלטנו לקיים ערב קהילתי שבו נקיים מפגש עם אנשי המועצה והצבא לטובת עדכון, אבל בעיקר כדי להתעמק יותר בנושא החוסן הקהילתי. אנחנו מזהים אוכלוסיות שמעלות קושי עקב המצב ודואגים לתת להן מענה מתאים. בעקבות האירוע שבו נפל פגז של טנק במרחב היישוב, יש יותר דריכות וערנות בקרב התושבים ובעצם יש חשיבה אחרת עם מודעות גדולה יותר למצב”.
גם במרום גולן שבסמוך אליו נפלו חמש רקטות בזמן מבצע צוק איתן, יש חששות. מנהל התיירות שפי מור: “זה לא רק ברמה של ביטולים נקודתיים בשל יום של קרבות בסוריה. השינוי יכול להיות יותר עמוק שנהפוך להיות מזוהים כאזור לא שקט ולא בטוח ונכון לרגע זה, למרות הרעשים שאנחנו שומעים כבר שלוש שנים, לא מדובר באיום כנגד מדינת ישראל אלא במלחמה פנימית שלהם בתוך סוריה שאנחנו בעיקר שומעים אותה. זה לא שיורים עלינו כמו בעזה ובעניין הזה יש מן דילמה שהיא מצד אחד בעייתית – אין איום ישיר ממשי על ישראל, זה משהו שקורה ביניהם שלוש שנים ואנחנו פשוט סופגים את הריקושטים שעפים עלינו. עד היום השגרה לא נפגעה באופן מעשי כמעט בשום היבט. כרגע יש הזמנות לתיירות בחגים. אנשים שואלים שאלות האם בטוח לבוא אבל אין ביטולים משמעותיים, אבל השינויים הם יום-יומיים וקשה לתת הערכת מצב מדויקת”.
אלי מלכה: “מונח לפנינו אתגר משמעותי והמועצה פועלת בכל המישורים בהקשר לשינויים שמתרחשים מעבר לגבול. אבל האחריות שלנו ושל התושבים היא לצד השינויים להמשיך לשמור על שגרת החיים, ולפעול כל הזמן לקדם ולפתח את האזור, כפי שעשינו עד כה וכפי שנעשה גם בהמשך”.
