יעלי אליה מדיאחרי ש”גנבו” לנו את יום האם והפכו אותו ליום המשפחה, נזכרתי במשפחה הגרעינית, איפה גדלנו ועם מי. משפחה אמנם לא בוחרים, אבל היא הנכס הכי יקר שיש לנו בחיים
יום שישי, שבת נכנסת מאוחר, הבית נקי, ריחות של בישולים לשבת שאימא שלי שהתעוררה לפני ארבע בבוקר התחילה לבשל, חמין חיטה מבעבע תכף יונח על הפלטה לאחר כבוד, החלות מעשה ידיה על השיש, עוגת טורט שאחת האחיות אפתה יצאה מהתנור.
במהלך השבוע, אימא הייתה אופה עוגיות, שטרודל תפוחים, או תמרים ואגוזים, כעכות של טוניסאים, או שושנים. הרבה שנים היא כבר לא אפתה את השושנים האלו עם הקצף-ביצים. עכשיו, כשאני כותבת עליהן, ממש מתחשק לי לשחזר אותן. ביום שישי הייתה אוהבת שאנחנו אופות את העוגה והאהובה עליה היא עוגת טורט שיוצאת חמה וריחנית מהתנור. היא אוהבת אותה ספוגית ובהירה.
זוכרת אותנו בימי שישי, כשהשבת נכנסה מאוחר, היינו מתכנסים בסלון לראות סרט ערבי, מסורת של יום שישי. אימא, שתמיד בלחץ ביום שישי במטבח, עד הרגע האחרון, למרות שהתעוררה באמצע הלילה להתחיל לבשל, בשביל הסרט הערבי, היא הייתה מפקירה את המטבח ומתגנבת אלינו לראות את הסרט. היה לנו מנהג לאכול ארטישוק מבושל יחד עם הצפייה בסרט הערבי, ארטישוקים בקערה גדולה, מלח ופלפל שחור בצלוחית ליד ואנחנו יושבים בסלון, טובלים את עלי הארטישוק במלח ופלפל וצופים במתח בסרט הערבי. לא היה יום שישי של קיץ בלי סרט.
לקראת כניסת השבת, היינו שותים תה, או קפה שחור, עם העוגיות של אימא ואז היא הדליקה נרות שבת של שמן, אחרי שהתקלחה בדקה התשעים. ככה אני זוכרת את ימי שישי של שעון הקיץ, אצלנו בבית. זה אחד הסיפורים של המשפחה שלי, שנזכרתי בו השבוע, כשהבן ביקש שאקנא לו ארטישוק, כמו שאוכלים אצל סבא וסבתא. רגע אחרי שביקש, שמתי לב שבאותו יום חל יום המשפחה, שמישהו החליט לגנוב אותו מיום האם.
מה הפריע להם שהיה לנו יום משלנו? האיש הקפיד לקנות לי ביום הזה זר פרחים וכשהילדים היו בגן, או במעון, הם תמיד הביאו לי מתנה, או ברכה לאימא. תכל’ס, מגיע לאימא יום שכזה. פתאום, זה הפך ליום המשפחה, שאימא אמורה להיות אחראית לחגוג אותו, במקום שיחגגו לה יום מפנק. אבל אחרי שהתרעמתי שלקחו לנו את היום, חשבתי שלא פחות חשוב לחגוג את המשפחה. ברשת, העלו תמונות של משפחות יפות עם ילדים וגם תמונות של משפחות מורחבות, כי מה יותר יפה מתמונות של משפחה שמחה.
המשפחה היא בעצם הסיפור שלנו, אבא ואימא, שכל אחד הביא אתו סיפור משלו וגם אנחנו, שגדלנו ובנינו משפחה משלנו ולקחנו אלינו מנהגים ומסורות מהמשפחה שגדלנו בה. עם כל אלו, הרכבנו את הסיפור המיוחד שלנו, עם המאכלים המיוחדים, עם ההווי והחוויות
יום המשפחה והארטישוק שהילד רצה גרמו לכל מיני זיכרונות ילדות לצוף לי פתאום. המשפחה היא בעצם הסיפור שלנו, אבא ואימא, שכל אחד הביא אתו סיפור משלו וגם אנחנו, שגדלנו ובנינו משפחה משלנו ולקחנו אלינו מנהגים ומסורות מהמשפחה שגדלנו בה. עם כל אלו, הרכבנו את הסיפור המיוחד שלנו, עם המאכלים המיוחדים, עם ההווי והחוויות. כל שבת וחג, אנחנו חוגגים את המשפחתיות שלנו, אבל יש יום שבו אנחנו מזכירים לעצמנו שאחרי כל המירוצים של החיים, אחרי קריירה ופרנסה ולימודים, הסיפור הכי יפה מרתק וחשוב הוא הסיפור המשפחתי וחשוב להוקיר אותו ולחגוג אותו. משפחה אמנם לא בוחרים, אבל משפחה היא הנכס הכי יקר שיש לנו בחיים. חשוב לשמר אותה, לטפח, לחגוג ולנצור את הרגעים המשפחתיים באהבה, בשמחה ובאחדות. היום, אנחנו כבר לא רואים סרט ערבי ביום שישי, אבל אנחנו מקפידים על התה-קפה-ועוגיות-של-לפני-שבת, בדיוק כמו שחוויתי אני במשפחה שלי וככה, אנחנו משתדלים לשמר ולספר את הסיפור של החיים שלנו.
חודש אדר שמח, מבורך ומשפחתי.
