שלמה אלחרר, אב של לא פחות מ-18 ילדים, הוא אחד מאותם מתנדבים שאפילו אחרי תקופת המילואים רוצים להמשיך ולתרום. קוראים להם "מתנדבי צה"ל". לכבוד חודש ההוקרה למערך המילואים, ראיון עם שלמה, הבוחר להתנדב ומרגיש כמו אבא גם בצה"ל
שלמה אלחרר תושב קריית שמונה, מתנדב כבר עשור בצה"ל לאחר ששירת כחובש בגולני ובמג"ב. "בזמן השירות היינו עושים מארבים לאויב מסביב לכנרת, נכנסנו גם ללבנון. השתתפתי בקרבות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים ושירתתי בקבע שנים רבות", הוא מספר. כיום הוא טבח בפלוגת מסלול בגדוד 202 ומבשל להם באופן קבוע בנאמנות ובאהבה. "שניים מבניי שירתו בגדוד הזה, ומאז גם אני שם, כולם מכירים אותי. אני בא איתם לאן שהם צריכים אותי, לחברון, לרמת הגולן, לאילת, ואני גם עושה איתם אימוני נשק, המג"ד רואה אותי ונהיה מבסוט," צוחק שלמה. כשנשאל מדוע בחר להתנדב לאחר שנים רבות של שירות בקבע, הוא ענה, "לא רציתי לקבל פנסיה מהצבא בלי לתת דבר בחזרה, ולכן בחרתי להתנדב. רק לפני מספר שבועות חזרתי מצאלים. בגלל גילי אני מתנדב במטבח ומכין לחיילים אוכל מכל הלב, אבל בלב תמיד אשאר לוחם. הכיף בשבילי הוא לתת מעצמי למדינה".
החיילים שמכירים את שלמה אוהבים להיות בחברתו ונעזרים בו במקרים רבים. "אני חי בחברת הצעירים, הם מספרים לי את כל הבעיות שלהם ואני מקשיב, נותן עצות, מסביר להם על החיים ומלמד אותם דרך ארץ. אני מרגיש שהם אוהבים אותי מאוד, כל הפלוגות נהנות לעבוד איתי. כל החבר'ה הצעירים איכשהו עוברים דרכי מכל חטיבה, מהשייטת, מהנח"ל מגבעתי ועוד ועוד. לא עזבתי כי טוב לי, אני חי עם החיילים.
"אצל בני שמשרת במילואים היה חייל שסיפר לו ששירת בגדוד 202, אז מיד בני שאל אותו אם הוא מכיר אותי והחייל היה מופתע לגמרי כי הוא ידע מי אני וסיפר שהיה יושב איתי בלילות ומדבר איתי. אמנם יש לי מספיק ילדים משלי, תשעה בנים ותשע בנות, אבל אני מרגיש גם כמו האבא של כל החיילים האלה".
לשלמה חשוב להדגיש שהדבר הכי חשוב בעיניו הוא אהבת הארץ. "אנחנו כחברה צריכים לתת מעצמנו בכל מקום שצריכים אותנו, כי אין לנו ארץ אחרת. יכולתי לא לצאת להתנדב, אבל בחרתי בעשייה". בנו, דוד, מספר על אביו בגאווה: "המבוגרים הם אלה שייסדו את המדינה שלנו, מערך המילואים הוא חלק גדול מהאפשרות לתת להם להמשיך ולתרום מעצמם. אבי בא לתת כתף כל עוד כוחו במותניו ואנחנו שותפים לזה ועוזרים לקחת אותו לאן שצריך. הבית שבו גדלנו הוא בית שמקבלים בו מוסר לציונות, והחינוך עובר אצל כולם עד הנכדים. אבי איש דתי שומר מצוות, אבל החיבור שלו הוא לכל אדם, כולם שווים. אין אדם שלא יכול למצוא שיחה עם אבי. אם תכירו את אבא שלי תבינו שהוא איש שיחה וכתף לכל, ברגעים הקשים הוא זה שמחזיק אותנו".
