יעל מדי
תמיד הייתה גננת וגם כשפרשה, עולם הילדים קוסם לה. היא מדריכת הורים ויועצת משפחתית ועכשיו יש לה זמן לגינה ולצייר, בעיקר ציפורים. האורחת שלי לשבת היא אוריה שלוי
קצת על עצמך, משפחה, ילדים
“אוריה שלוי, נשואה לצלי, הגענו ליונתן מקיבוץ טירת צבי, לפני 38 שנים. הגענו זוג עם ילד והיום אנחנו “שבט”: חמישה ילדים, חתן, ארבע כלות וכמה וכמה נכדים. כולם נפלאים וממלאים אותנו בשמחה, ברוך השם.
“שני הבוגרים בנו את ביתם ביונתן, כך שאני זוכה לראות נכדים מדי יום ולשמוע ‘סבתא’ מעבר לכל גדר של גן, או פעוטון. גם את הנכדה שגרה בנוב פוגשת לעתים קרובות. שני הבנים הצעירים מתגוררים בעופרה ובבית נקופה. כולנו מתגברים על המרחק, נפגשים בשמחה ואין תלונות”.
מגורים
“יונתן”.
איפה נולדת וגדלת?
“אמי נולדה בירושלים ושם, בחנות לצמחונים, פגשה באבי, עולה חדש מארגנטינה. גם אני נולדתי בירושלים. הוריי בחרו לגור במושב אמירים, בקהילה צמחונית. אהבתי מאוד את החיים במושב, בטבע, לשחק בין העצים, לטייל, לקטוף בחורף פטריות ולשחק עם החברות שגדלו עמי במושב היפהפה הזה”.
עיסוק
“מדריכת הורים ויועצת משפחתית על פי שיטתי ‘גבולות מתוקים’, עיסוק שהוא מבחינתי כעין המשך לעבודתי הקודמת.
“מאז שאני זוכרת את עצמי, אני עם ילדים. כל שנותיי הבוגרות הייתי גננת וזו הייתה ועודנה מהות חיי! אני אוהבת ילדים וחושבת שאני מיטיבה להבין את עולמם. ב-20 השנים האחרונות, היה לי גן מקסים בחיספין ומאז שפרשתי, לפני שנתיים, אני עדיין חולמת, מתגעגעת ונזכרת”
“מאז שאני זוכרת את עצמי, אני עם ילדים. כל שנותיי הבוגרות הייתי גננת וזו הייתה ועודנה מהות חיי! אני אוהבת ילדים וחושבת שאני מיטיבה להבין את עולמם. ב-20 השנים האחרונות, היה לי גן מקסים בחיספין ומאז שפרשתי, לפני שנתיים, מהעבודה הפיזית שלא יכולתי לעמוד בה יותר, אני עדיין חולמת, מתגעגעת ונזכרת בגן ובעבודה שמילאה אותי בשמחת חיים”.
מה את עושה בשעות הפנאי?
“עתה יש לי פנאי לקרוא, לעבוד בגינה, משתדלת לעזור עם הנכדים ומנצלת כמעט כל אפשרות להשתתף בפעילויות הנפלאות של ותיקי יונתן: טיולים, הרצאות, סדנאות ושבתות משותפות. כמו כן, יש לי פנאי לצייר. מוטיב חוזר בציוריי הוא הציפורים. זהו עולם נפלא! מנפלאות הבריאה! מכירה המוני ציפורים ונהנית לצפות בהן ולזהותן”.
איך נראה יום השישי שלך?
“במשך כל שנות עבודתי, יום השישי המשמעותי שלי החל בגן: הכנת חלות, קבלת שבת, פרשת השבוע, שירי שבת. כל האווירה הנפלאה הזו הביאה אותי להדלקת נרות השבת טעונה באנרגיות של שבת. עכשיו, ההכנות לשבת מתנהלות בלי לחץ, בניחותא, יש זמן לקנות חלות, להקשיב לרדיו ולהגיע לשבת עם אוויר”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“בסך הכול, אוכלים כמעט כמו כולם, אלא שבצקים, אטריות ושאר מאכלי קמח לא תמצאו על השולחן שלנו, כיוון ששני ילדים שלנו נאלצים להימנע מגלוטן. לעומת זאת: ירקות מכל הצבעים והסוגים ניתן למצוא על שולחננו, בתוך תבשילים ושלל סלטים, יש גם קינואה, כוסמת וקטניות. כך שגם צמחונים כמוני יוכלו להצטרף אלינו לשולחן ולצאת שבעים”.
איך נראה שולחן השבת שלכם?
“שולחן השבת שלנו בדרך כלל פתוח וארוך. סביבו יושבים בני המשפחה. לילדים יש ‘גביעים של חמודים’, ‘צלחות (שציירתי עליהן) של חמודים’, ‘סכו”ם של חמודים’ ו’כיסאות של חמודים’. מהר מאוד הדור הצעיר עובר לסלון לבנות בלגו ולשחק ואנחנו המבוגרים נהנים לשוחח”.
זיכרון ילדות משבת?
“כיוון שבתי אמירים בנויים על צלע ההר ואנו גרנו בחלק הנמוך של המושב, אני זוכרת שבכל יום שישי, הייתי עולה עם אמי עלייה קשה על מנת להגיע לטלפון הציבורי, כדי לשוחח עם סבתי ולברך אותה ב’שבת שלום’ ולמחרת, בשבת, עלינו באותה עלייה בדרכנו אל בית הכנסת”.
ספרים/עיתונים בשבת?
“מתחילה עם ‘שישי בגולן’ ועוברת ל’מקור ראשון’. לעתים, עלוני בית הכנסת ועיתון ‘בשבע’. אך אם התחלתי ספר קריא וטוב, אז מתמקדת בו. אם הנכדים בבית, אני קוראת, או נכון יותר, מקריאה להם מספרי הילדים”.
מה הכי כיפי בשבת שלך?
“לכבות את הנייד, להדליק נרות שבת ולהיכנס לקצב אחר ונינוח”.
מאכל אהוב?
“רק לא בשר!”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן השבת?
“פעם התארחה אצלנו משפחתו של יונתן רזאל וכל הארוחה נהנינו לשיר אתו ולהאזין לו. הייתי שמחה לארח אחת לכמה שבתות אנשים כמותו, כיוון שאנחנו אוהבים לשיר”.
מה לא יודעים עלייך?
“מה שאני גם לא ידעתי שיקרה: הרבה בנות שירות לאומי שהתארחו אצלנו לאורך השנים, נישאו והקימו את משפחותיהן. שמרנו אתן על קשר והסתבר שכולן ילדו תאומים! אחת מהן ששהתה אצלנו במשך שנתיים בורכה בשני זוגות תאומים!”.
שיר אהוב?
“אין אחד כזה… אוהבת שירי ארץ ישראל הישנה, שירי הגבעטרון, שירים חסידיים וגם מוזיקה קלאסית ופולקלור דרום-אמריקני. בכלל, מוזיקה עושה טוב לנשמה!”.
מהו המוטו שלך לחיים?
“שכל מה שעושה הקדוש-ברוך-הוא, הכול לטובה! גם אם לא ראינו והבנו, בעתיד, יתברר שהכול היה לטובה”.
מהו החלום שלך?
“להתגורר עם בעלי שנה אחת בירושלים, עיר הקודש”.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“את מושב יונתן. ולנהוג במרחבי הגולן הפתוחים, במיוחד בחורף ובאביב”.
מה את מאחלת לעצמך?
“להיות בריאה. להמשיך לרוות נחת ממשפחתי המקסימה ולסייע להורים להוביל את עצמם ואת ילדיהם ממש בדיוק למקום שהיו רוצים להיות בו”.
