בעקבות חיספין האבודה

בשבוע הקרוב, נפתחת שנה חדשה ב’חופרים לעומק’, כאשר הסיור הראשון יתקיים ביום שישי הבא, 16/10, ויוקדש לתופעות וולקניות בצפון הגולן. לכבוד האירוע, השלמת חוב קטן מהשנה שעברה: היכן נמצאת חיספין העתיקה? שאלה לא פשוטה, כך מסתבר


חנניה, מדרשת הגולן- 9.10.15


גם במסגרת ‘חופרים לעומק’ מתחילים שנה חדשה, והנה חוב קטן מהשנה שעברה, היכן נמצאת חיספין העתיקה.

בימים אלו שבהם, חלקינו אולי מודים שתפסה אותם עייפות בלתי מוסברת, ואיזה פיק ברכיים לא מובן, זה הזמן להכריז שאחרי החגים כבר כאן, והנה מתחדש הכל, באים ושבים ימי החול, ולקול החלילים ברוח החופשית נכריז שאנחנו פותחים עוד שנה ומתחילים מבראשית. שנת סיורים חדשה במסגרת ‘חופרים לעומק’ מטעם מדרשת הגולן יוצאת לדרך. והנה לפני שהיא מתחילה, נשאר לנו חוב קטן להשלים מהשנה שעברה:

מאין באנו?

“מאין באנו” זהו ספרו של חוקר התנ”ך, פרו’ ישראל קנוהל, שיצא לפני כמה שנים, והמנסה לשרטט את ראשיתו של עם-ישראל. כאן, בחלקה הקטנה בעיתון, ננסה להתעסק בשאלה קטנה יותר, שמות המקומות בדרום הגולן, מאיפה הם?

אז ככה, אי שם עוד לפני הקיץ החם שעברנו, יצאנו לטיול בהדרכת ערן מאיר, בעקבות חיספין האבודה. ספר מקבים א’ (פרק ה’), מספר שיהודה המכבי (נגיד סביב 165 לפנה”ס) הושיע יהודים שהיו בצרות באזור הגלעד בכמה מקומות, שאחד מהם נקרא: כספו, אולי האזכור הראשון לחיספין. ספק גדול, כי כנראה מדובר על מקום שנמצא הרבה דרומה לנו, בתוך מדינת ירדן. בהמשך מגיעה “ברייתת התחומין” המפורסמת, מקור תנאי = מימי המשנה (סביב 200 לספירה), מקור זה מתעסק בהגדרת תחומי וגבולות ארץ-ישראל, להגדרות יש אלו יש השלכות הלכתיות מעשיות: לשנת שמיטה, תרומות ומעשרות ועוד. מקור זה מביא שמות של עיירות יהודיות שנמצאות בתחום סוסיתא = דרום הגולן, וביניהו: כפר יחריב (על שמה כפר חרוב), נוב (על שמה נוב), וחספייה (על שמה חיספין). לימים, מקור תנאי זה, “בריית התחומין” התפרסם כשגילו אותו כתוב גם על רצפת פסיפס ביה”כ העתיק של העיר רחוב, ליד קיבוץ עין-הנציב היום.

נו, את השם במקורות מצאנו, נשאר למצוא את שרידי המקום בשטח. לכאורה העסק פשוט, כ-2 ק”מ צפון-מזרחית לרמת מגשימים נמצאים חורבות הכפר הסורי חספין, שיושב על כפר קדום, גם פה נמצא מגדל מים, מבין כמה מגדלי מים ברחבי הגולן, מגדלים שהסורים הציבו לרווחת תושבי הכפרים בשנות ה-60′. הסקרים והחפירות הארכיאולוגיות מראים שמוקדם יותר היה במקום חאן (מקום חניה לעוברי דרך) בתקופה הממלוכית (סביב 1,300 לספירה), ולפניו היה כפר נוצרי בתקופה הביזנטית (סביב 500-600 לספירה). במהלך הסקר דני אורמן גילה בית עם כתובות וכותרות עמודים, חפרו שם, וגילו כנסייה, ובהמשך בכפר ובסביבתו בסה”כ 4 כנסיות. אחד מיושבי הכפר היה מקסימוס קונפסור, באותם הימים ניטש ויכוח תיאולוגי מר ונוקב בתוך הנצרות על הגדרת השילוש הקדוש, ומקסימוס זוכה להשמצות רבות מיריביו נוצריים: “מקסימוס הרשע מארץ ישראל, אשר חילל את שם יוצרו ולשונו נכרתה, נבל, כלי המסוגל לספוג את כל הפסולת הנאלחת של חילול שם האל, איש מלא דברים שנואים, גאווה יתרה, חלאה, המשקר בפומבי,” ועוד. עוד שריד מעניין שיש במקום, מכונה “בור המים”, בשנים קודמות אכן הוא היה מתמלא במים בחורף, חברי רמג”ש עוד זוכרים את הטבילה במי הבור, אלא שזה לא בדיוק בור, בהתאם לבזלת לא חצבו בור, אלא חפרו והעמיקו שטח מסוים, תחמו אותו בקירות בנויים שדאגו לטייח אותם והוסיפו תקרה. האם ניתן לומר שבעצם אלו המאגרים המקומיים של חברת “מי-גולן” הביזנטית? אגב, בפעם הבאה שאתם נוסעים בכביש 98, שימו לב שעל השלטים לא כתוב: חיספין, אלא חספין (בלי יו”ד), ובאנגלית בכלל הכיתוב הוא: haspin, מה נסגר עם מע”צ, מה הם לא יודעים מה השם של היישוב? ננסה לעשות סדר: במקור התנאי מימי המשנה (בריית התחומין) מופיע השם הארמי: חספייה, ואילו שם הכפר הסורי היה: חֲספין haspin, והיום מקובל לומר חִיספין. יהו מעללי הביזנטים אשר יהו, ותהא הגיית שם המקום אשר תהא, אנחנו מחפשים את הכפר שממנו הגיע השם, ולכאורה מצאנו: הכפר הביזנטי, אלא שמהחפירות שנערכו עד היום, נמצאו שרידים רק החל מסביב שנת 500 לספירה, ואנחנו מחפשים שרידים שהם קדומים לשנת 200 לספירה, ונותרנו בבעיה.

בשל בעיה זו, צריך להמשיך לנסות ולחפש בסביבה הקרובה. אורן זינגבוים מרשות העתיקות, דואג לחפירות ביחד עם בתי-הספר באתרים נוספים בסביבה, אחד מהם הוא האתר תל סופיירא, שנמצא בתוך היישוב חיספין, ממש צמוד לביה”ס גולן. באתר הזה, יש שרידים מהתקופה הרומית שיכולים להתאים לאותו המקור מימי המשנה (סביב 200 לספירה), וההנחה של אורן היא, שאנחנו בתוך אותו מרחב קטן, ושם המקום יכול לנדוד קילומטרים בודדים מזרחה ואח”כ לחזור מערבה.

המקורות לחגיגה בסנוקר?

מאתר חיספין נסענו למוזיאון עתיקות הגולן בקצרין. אחרי ששת-הימים, העתיקות מהגולן רוכזו במחסן בעיר קונייטרה שהייתה אז בידי ישראל, ולאחר מל’ יוה”כ הן הועברו למרום גולן ומשם למוזיאון בקצרין. המוזיאון עשיר בממצאים מתקופות שונות, החל מימי הפרה-היסטוריה עם העתקים של שרידי הפיל שנמצאו באתר ליד גשר בנות-יעקב של היום, שרידים המתוארכים ללפני 780,000 שנים, ובהם העדות הכי קדומה בעולם! לכך שהאדם כבר ידע לביית את האש, האבן שאולי היא הצלמית הכי קדומה בכל העולם, שנמצאה ליד ברכת רם, דרך ממצאים מהתקופה הכלכוליתית (5,000 לפנה”ס), עם “קנקני האף” – קנקנים מבזלת, שמסותתים עליהם פנים עם אף ארוך יותר משל פינוקיו, ועוד ועוד. מימי המשנה והתלמוד, נמצאת הכתובת המפורסמת שמקורה ליד הג’ילבון: זה בית מדרשו של רבי אלעזר הקפר. את עיניי שלי צדה הכתובת מבית הכנסת בכנף, המתארת שזכור לטוב יוסה בן חלפו בן חניו שעשה את המשקוף של בית-הכנסת, ומיד עברה לי חשבה בראש האם זוהי הדמות שעל גבה לימים, אריה אליאס זכרו לברכה גילם את חכם חלפון באותה החגיגה על-שם אותו הסנוקר?

ובשבוע הקרוב, נפתחת שנה חדשה ב’חופרים לעומק’. הסיור הראשון יהיה ביום שישי הבא, ג’ מרחשוון, 16/10, בהדרכת דפנה מאיר: תופעות וולקניות בצפון הגולן: ראש הבנטל, פארק וולקני אביטל, אתר “בזלת חבלים” ועוד. לפרטים והרשמה במדרשה: 04-6678888.

אירועים שיתקיימו ב 27th מאי
אירועים שיתקיימו ב 28th מאי
אירועים שיתקיימו ב 1st יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 2nd יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th יוני
אירועים שיתקיימו ב 6th יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th יוני
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th יוני
No Events









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?