בין פרחים ובין הרס

המציאות שקדמה לשחרור הגולן, הימים שבהם הסורים שלטו בגולן, ההר שהיה כמפלצת, מתוארת בשיר הערש שכתבה תרצה ברגל, משער הגולן. בשבוע שעבר, הלכה לעולמה

כל הרצאה שלי על סיפור ההתיישבות בגולן (ויש כאלו למכביר), אני פותח בסקירה על המציאות שקדמה לשחרור הגולן, הימים שבהם הסורים שלטו בגולן, ההר שהיה כמפלצת. הסקירה ההיסטורית נפתחת בקביעת הגבול הבין-לאומי לאחר מלחמת העולם הראשונה, נמשכת בפלישה הסורית לישראל, למחרת הקמתה ובהסכמי שביתת הנשק, בסופה ואני מרחיב על אודות מציאות החיים הבלתי אפשרית בגליל העליון ובעמק הירדן, באותם ימים קשים.
המציאות הזו הביאה את תושבי האזורים האלה להפעלת הלחץ על הממשלה, במלחמת ששת הימים, לשחרר את הגולן ולשחרר אותם מן הסיוט הסורי והיא שהביאה אותם ליזום את ההתיישבות בגולן, כדי להבטיח שהסיוט לא יחזור. אני ממחיש את המציאות הזאת באמצעות הקראת השיר “שיר ערש לילדים במקלט”, אותו כתבה באותם ימים חברת קיבוץ שער הגולן, תרצה ברגל. השיר הולחן בידי חבר הקיבוץ חיים ברקני (שהלחין גם את “ביתי אל מול גולן”, “החיטה צומחת שוב”, “את תלכי בשדה”, “ילדי איננו ילד” ועוד) ויפה ירקוני הקליטה אותו.

כבר 52 שנים וחצי, מאז שחרור הגולן, מחייך הכוכב על הרי הגולן אל חדרי הילדים בגליל ובעמקים. למרבה הצער, גם היום, ילדים ישראלים רבים חווים חוויה דומה. גם היום, אימהות ישראליות נדרשות לשיר לילדיהם “הממ”ד הוא ביתך”. נאחל להם שגם כוכבם יזרח, במהרה בימינו

נומי ילדה
נומי, נומי ילדה,
עוד הלילה נושק עפעפייך.
איך קרעו חלומך
ונשאוך עם צרורך
בוכייה למקלט – עד ייבשו
דמעותייך,
בוכייה עד ייבשו דמעותייך.
נומי ילדה,
נומי, נומי ילדה,
שאגת מטוסים לך שיר ערש,
כי נולדת בספר
מול תותח על ההר,
כי צמחת בין פרחים, בין פרחים
ובין הרס, כי צמחת בין פרחים ובין הרס.
נומי ילדה,
נומי, נומי ילדה,
בובתך נרדמה כבר מזמן.
תערב לך שנתך,
המקלט – הוא ביתך,
המקלט – הוא ביתך 
כאן אל מול הגולן -
עוד שנתך תערב
בחדרך מול כוכב
המחייך על הרי הגולן.

שיר מצמרר. “המקלט הוא ביתך” – איזו מציאות נוראה, שבה כך צריכה אם לשיר לבתה. אך השיר אופטימי. הוא מסתיים בנבואה ש”עוד שנתך תערב, בחדרך מול כוכב, המחייך על הרי הגולן”. אכן, כך קרה, וכבר 52 שנים וחצי, מאז שחרור הגולן וההתיישבות בו, מחייך הכוכב על הרי הגולן אל חדרי הילדים בגליל ובעמקים.
למרבה הצער, גם היום, ילדים ישראלים רבים חווים חוויה דומה. גם היום, אימהות ישראליות נדרשות לשיר לילדיהם “הממ”ד הוא ביתך”. נאחל להם שגם כוכבם יזרח, במהרה בימינו.

****

בשבוע שעבר, הלכה לעולמה בשיבה טובה, מחברת השיר, המשוררת תרצה ברגל. בת 94 הייתה במותה. עד ימיה האחרונים, הייתה צלולה וכתבה שירים.
יהי זכרה ברוך!