הזמנה לתערוכת הציורים והאמנות של הגב׳ הניה דוידוביץ, קצרין – 43 שנים חיה הניה דוידוביץ בקצרין. אומנית רב–תחומית – סריגה, חריזה, קליעה, תכשיטנות, מלאכות יד, רקמת עמים. ביקור של עדה סימוניץ בביתה גילה כי הניה היא גם ציירת נהדרת. עכשיו – התערוכה
מאת: אהובה מוניץ
בשבוע הבא, 29.5.23 תפתח בלובי אולם התרבות בקצרין, תערוכתה של הניה דוידוביץ, תושבת קצרין 43 שנה, שאחרי שנים רבות של יצירה, הסכימה שזה הזמן לצאת ולחשוף את יצירות האמנות שעבדה עליהן במשך שנים ולעשות תערוכה משלה.
זה קרה הרבה בזכות עדה בארי סימוניץ, רכזת התרבות המדהימה במתנ“ס קצרין, שהיא גם אוצרת את התערוכות המתחלפות, המוצגות אחת לחודש באולם התרבות ומחברת את האמנים, האמנות והמקום.
“הרבה זמן אני עושה את התערוכות המתחלפות שלנו, בהרבה נושאים“, אומרת עדה, “והפעם אני מרגישה פרפרים בבטן, גם כי אני מכירה את הניה מאז ילדותי וגם מחוג הציור, במתנ“ס בהדרכתה של אולגה קושניר, שציירה אז רק נופים.
עדה: “הגעתי להניה לביתה בקצרין, מתוך הנחה שאני עומדת לראות תמונות נוף והופ, ראיתי תמונות אחרות לגמרי, דמויות של אנשים, נשים שמחות וססגוניות שמילאו את החלל בכל מיני גדלים והניה היא הפתעה גדולה“. ואז חשבתי: את זה אני רוצה להציג בתערוכה. זה כל כך יפה“.
קפצה למים
הניה, אישה צנועה ושקטה, שהתחילה לצייר עם יציאתה לפנסיה, עברה עם עדה בין כל החדרים בבית והציגה מיצירותיה במגוון תחומים. בזמנו, למדה ציור אופנה, אבל תמיד אהבה גם סריגה, חריזה, קליעה, תכשיטנות ומלאכות יד, היא גם למדה במכללת עמק הירדן רקמת עמים.
אז מתי את מציירת?
הניה: “אין לי זמנים מיוחדים, יש לי סטודיו בבית ואני מציירת כשאני רואה משהו שמדליק אותי. הציור ממלא אותי ברגיעה, נינוחות ותחושות טובות“.
היא עובדת בסטודיו על שתי תמונות במקביל: “מאחר שאלה צבעי שמן, צריך לחכות שיתייבשו, אז אני עובדת פשוט על שתיים ביחד. אין לי סגנון מיוחד, אני מציירת מתוך החיים וממה שאני רואה ומרגש אותי. אני חושבת על משהו ומציירת אותו ויוצא נפלא. המשפחה? הם חוטפים את הציורים שלי“.
הניה, אם לשלושה וסבתא לתשעה נכדים, מספרת כי הילדים תולים את התמונות בביתם ועכשיו הם התבקשו להחזיר כמה מהתמונות, כדי שיוצגו בתערוכה.
איך את מחברת את הביישנות והצניעות עם הרצון להציג בקהילה?
“בגלל זה היו לי הרבה התלבטויות – האם לצאת עם זה, מה יגידו? איך ישפטו? האם ימצא חן בעיניהם? והחלטתי לקפוץ למים. אני חושבת שזה יפה ומקווה שימצא חן בעיניהם“.
שנים אנחנו מכירים את הניה, צועדת אם ארנסט בעלה, בשבילי קצרין, אחר הצהריים ולא ידענו שבתוך הבית יש עולם ומלואו של כישרון, אהבת האמנות והאומנות, צבעים ושמחה.
הם גם מתעמלים פעמיים בשבוע במתנ“ס בשיטת פלדנקרייז, היא מתנדבת בחנות יד–שנייה וגם מתנדבת בארכיון “מכון שמיר למחקר” באיסוף חומר ומיונו.
מתוך עשרות רבות של ציורים, בחרה עדה עשרים תמונות וגם עבודות יד, רקמה תכשיטים ודברים יפים שיוצגו בתערוכה בלובי המתנ“ס, בקצרין. התערוכה תפתח ביום שני 29.5.והיא תוצג באולם התרבות בקצרין. כולם מוזמנים לבוא ולהתרשם מעבודתה של אמנית משלנו, משכמה ומעלה.
האמנות היא לכולם
ראיון עם עדה סימוניץ, מנהלת התרבות במתנ“ס ואוצרת התערוכות המתחלפות בהיכל התרבות קצרין
יש הרבה אומנים בעיר?
עדה: “יש הרבה מאוד יוצרים ואמנים, כאלו בעלי השכלה בתחומים שונים וכאלו שרכשו מיומנות בתחום האמנות והתחילו כתחביב וכעת, מרימים עבודות גדולות ומרשימות. קצרין היא עיר של טבע והשלווה מעודדת יצירתיות.
“תערוכות בקצרין מתחלפות בתוך חודש, או חודשיים. ישנן תערוכות שמוצגות רק בגלריה בלובי וישנן כאלו שנדדו למקומות שונים, למשל תערוכתו של הצלם מיכאל גלעדי, ‘הגיבורים שבינינו‘, הוצגה באולם הספורט בטקס יום השואה ועברה ל‘מרכז צעירים‘, לכמה שבועות. הייתה תערוכה שאצרתי שנפתחה בגלריה בהיכל התרבות והועברה לבית המשפט העליון בירושלים ואחר כך, הועברה לבית הספר התיכון בכפר בלום“.
איך אתם מאתרים את האומנים?
“יש אמנים שיש להם סדנאות וקל להגיע אליהם ויש שאני מאתרת במפתיע. למשל בנסיעה באזור התעשייה, ראיתי אדם מגלף בעץ עצרתי וביקשתי לשמוע את הסיפור שלו והסתבר שהוא מציג יודאיקה בירושלים ואמן נחשב בעולם. הצגנו תערוכה שלו, ארונות קודש, בגלריה בהיכל התרבות ואף הפגשנו אותו עם תלמידי אמנות, מבית הספר ‘דרכי נועם‘.
יש אמנים שמגיעים אליי למתנ“ס ומשתפים באמנות שלהם. לדוגמה, ביולי תיפתח תערוכה לתושב קצרין שמפתח שפה ציורית/גרפית. יש כאלו שנחבאים אל הכלים. האתגר הוא לפרגן לכולם, לאתר אותם ולתת הזדמנות“.
מי הקהל שמגיע לתערוכות בקצרין?
“היתרון של הגלריה הזאת, שהיא ממוקמת בהיכל התרבות וישנם אירועים בהיכל כמו הצגות, מופעי מוזיקה, סרטים, הרצאות ועוד. הקהל מגוון ונמשך לכיוון הגלריה“. ויש הרבה שמגיעים במיוחד.
האם גם עולים חדשים?
“אמנות היא לכולם“.
מהו תפקידך כאוצרת בתערוכות?
“להתחבר לאמנים, לתת להם ביטחון. במקום קטן כמו קצרין, לאפשר חשיפה לתושבים ולהציג פן נוסף שלא
הכירו בהם“.
איך את מרגישה כשתערוכה נפתחת?
“כל פתיחה היא שונה ממש כמו השוני בין האמנים. אני מרגישה גאווה גדולה בעובדה שיש ביקוש להציג בגלריה ואנחנו סגורים עד דצמבר. פתחנו גם עוד מקומות תצוגה ואפשרות על קוליסות, בנוסף לקירות“.
מהי לדעתך התרומה של התערוכה לחיי הקהילה?
“כל תערוכה יוצרת עניין לשיחה. מבקרים בתערוכה, בין אם הגיעו במכוון, או שהזדמנו במקרה, נחשפים ליצירה מקומית ולומדים לא מעט עליה ועל היוצרים. בנוסף, יש פתיחות שבהן אנחנו משלבים אמני במה מקומיים, בקטעי נגינה ושירה. בפתיחת התערוכה של הניה דוידוביץ, שרה הזמרת ליהיא רוזנפלד, מקצרין וזאת קהילתיות מחבקת ומשתפת.
“תודה גדולה לבוריס מייסטר. בוריס אחראי על תליית הציורים.
“תודה לנורית מאירוביץ, שמגיעה לפרגן באדיקות לאמנים.
“תודה רבה לאמנית ויקטוריה רידמן, מקצרין. לצוות בהיכל התרבות וכמובן, לתושבים שמבקרים בגלריה. כל אמן זקוק לקהל“.
