חשיפת נפלאות הגולן בתקופה הקלאסית

בעוד שתולדותיה של העיר סוסיתא הולכים ונחשפים, הרי תחומה, מבחינה ארכיאולוגית, נותר עם סימני שאלה מרובים. חפירות תחום סוסיתא, סיכום ביניים


מיכאל איזנברג ומיכאל אזבנד
המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה

ארץ גשור המקראית, שכיסתה את שטחו של דרום הגולן, גובלת בחופה המזרחי של הכנרת. הפרויקט הארכיאולוגי של “ארץ גשור”, בראשותו של פרופ’ משה כוכבי המנוח, מטעם אוניברסיטת תל אביב, החל בסוף שנות ה-80′. מטבעו, עסק הפרויקט במחקר התקופה המקראית, בעיקר אתרים בהם נתגלו שכבות יישוב מתקופות הברונזה והברזל, כמו מתחם לוויה, תל הדר ותל סורג.

החל בחפירות גמלא בשנות ה-70′, ובמיוחד בשנים האחרונות, התרחב המחקר הארכיאולוגי בשטח דרום הגולן ועד למרכזה, אך הפעם נחקרות התקופות הקלאסיות ועד לתקופה האסלאמית הקדומה, מן המאה הג’ לפנה”ס ועד למאה השמינית לספירה. מספר חוקרי גולן בולטים חקרו וחוקרים את התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית בגולן במספר אתרי מפתח, שהתפרסמו ומוכרים לרבים מאתנו, עם הרבה סקרים ומעט חפירות, כמו בקצרין, אום אל-קנאטיר, דיר עזיז, כנף, א-תל,  גמלא ועוד.

המקורות הקדומים מציינים שלושה תחומים בשטח הגולן: בצפון – תחומה של העיר פניאס, במרכז – תחום הגולן ובו אין כל עיר ראשה (פוליס) ובדרום – תחומה של העיר סוסיתא. המחקר בעיר סוסיתא החל בשנת 2000, מטעם משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה שבאוניברסיטת חיפה, בראשותם של פרופ’ ארתור סג”ל וד”ר מיכאל איזנברג ונמשך ברציפות, כיום, בראשותו של ד”ר איזנברג וארלטה קובלבסקה. סוסיתא העיר נחקרה והתפרסמה ולאחרונה, אף יצא  לאור הכרך המסכם (השני והאחרון) את מפעל החפירות בתריסר שנותיו הראשונות  (2000-2011).

בעוד שתולדותיה של העיר סוסיתא הולכים ונשזרים, הרי תחומה, מבחינה ארכיאולוגית, נותר עם סימני שאלה מרובים . מספר סקרים מפורטים בוצעו בשטח זה, אך רק מעט חפירות נערכו בו ורובן במסגרת חפירות הצלה, בקנה מידה מצומצם. בעיקר חסר מידע על התפרוסת היישובית ואופייה בתקופות ההלניסטית והרומית. הפריחה והשקט של התקופה הרומית לא פסחו גם על יישובי הגולן. רק מאורעות המרד הגדול של שנות ה-60, במאה הראשונה לספירה, העיבו על שגשוג זה, אך היישוב היהודי והנוכרי שוקמו והצמיחה אף התגברה

כבר עתה, ניתן להבחין בהכשרתו של משטח חנייה באוכף של סוסיתא, דרך שהוכשרה לאורך האוכף ודרך מנהלתית מערבית . אף המים החלו זורמים לראשונה על ההר, לאחר הפסקה קלה של כ-1300 שנים

אבל מה ידוע לנו על מארג היחסים בין העיר הראשה סוסיתא לבין היישובים הכפריים בתחומה, בתקופת השיא, במאות הראשונות לספירה, תחת האימפריום הרומי והשלטון הפרובינקיאלי ? מעט למדי וגם זה נשען על מקורות יהודיים בלבד ועדויות חומריות מוגבלות היקף. זו הייתה הסיבה המרכזית שכותבי טורים אלו ראו לנכון לצאת למסע מחקרי בתחום מרכזו ודרומו של הגולן. תקציב המחקר התלת-שנתי, לו זכו מאת האקדמיה הישראלית למדעים, מאפשר מחקר היסטורי ואפיגרפי, ארכיאולוגיה בשדה ובמעבדות וכן סדרת מחקרים אנליטיים העשויים לשפוך אור על מערכות היחסים הכלכליות, התרבותיות-חברתיות ושיטות הבנייה המגוונות בעיר ובכפר.

הכפר מג’דוליה

הכפר הראשון בן התקופה הרומית להיחפר בתחום זה למטרות מחקריות הוא מג’דוליה, ממזרח ליישוב נטור. המקום נבחר בגלל המיקום הגיאוגרפי ובהיותו מתוארך בסקרים בעיקר לתקופה הרומית. הזהות האתנית של התושבים לא הייתה ידועה בראשית החפירה. החל משנת 2014, מנהל ד”ר מיכאל אזבנד, מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, את חפירת שרידי הכפר ומבנה בית כנסת, שפעל בין המאות א’-ג’ לספירה.

אנו משערים כי תחומה הצפוני של סוסיתא כלל את הכפר מג’דוליה וכאן נקרתה בפנינו הזדמנות פז לחקור את מערכות היחסים בשני אתרים ארכיאולוגיים פעילים: סוסיתא, העיר הראשה ומג’דוליה (שמו המקורי של האתר אינו ידוע), כפר בגבולה הצפוני. הימצאותו של בית כנסת בן התקופה הרומית הנה מרתקת, שכן מעט מאוד ידוע לנו על מבנה בתי הכנסת של אחרי חורבן המקדש ובטרם התקופה הביזנטית (מאה ב’-ראשית ד’ לספירה) וזה היחיד מסוג זה שהתגלה בגולן. בכפר, נחפר הכבשן הראשון והיחיד בגולן ליצור כלי חרס וכן בתי בד ומבני מגורים. יש גם גאווה מיוחדת, שכן את כל צוות החפירה מרכיבים  תושבי הגולן.

מאמר על אודות מג’דוליה הופיע בעבר בעתון זה. קצרה היריעה ולו לפרט על חדשות המחקר של שלוש השנים האחרונות ולכן בשורות הבאות בחרנו להתמקד בתגליות ובתובנות המרכזיות מסוסיתא וממג’דוליה ובמחקר האזורי המתחדש בגולן, מטעם אוניברסיטת חיפה.

 העיר הראשה – אנטיוכיה היפוס (סוסיתא)

עונות החפירה המרכזיות נערכות בעיקר על רמתו של הר סוסיתא, שם התפתחה העיר, מוגנת ומוקפת בעטרה של מצוקי בזלת. חשיפת האתר בידי המשלחת מאפשרת כיום לרשות הטבע והגנים לפתח ולהכשיר לציבור הרחב את הגן הלאומי סוסיתא. כבר עתה, ניתן להבחין בהכשרתו של משטח חנייה באוכף של סוסיתא, דרך שהוכשרה לאורך האוכף ודרך מנהלתית לאורך המורדות המערביים  של ההר. אף המים החלו זורמים לראשונה על ההר, לאחר הפסקה קלה של כ-1300 שנים.

הכביש המוליך אל האתר ממזרח הכנרת בסמוך לקיבוץ עין-גב או מדרום הגולן בסמוך לאפיק אסור לתנועה. בקרוב מאוד, כך הובטח, יתחילו בסלילתו והכשרתו של הכביש, באחריות המועצה האזורית גולן. פתיחתו של הכביש, בד בבד עם הנגשת הגן הלאומי סוסיתא לציבור הרחב, יהפכו את האתר לאחד ממוקדי התיירות המרכזיים בצפונה של ישראל.

בשנים האחרונות, יצא המחקר הארכיאולוגי את גבולות חומותיה של העיר ומתמקד באזור האוכף, המחבר את סוסיתא לדרום הגולן. במרכזו של האוכף חצוב חפיר הגנתי ברוחב של 7 מ’, שמטרתו הייתה להשהות את מכונות המצור הכבדות של האויב הבא לצור על העיר ולאפשר למגנים לירות לעברם ממכונות השיגור הכבדות, שהוצבו באזור השער הראשי, במזרח ההר ולאורך החומות. עדות למכונות השיגור שפעלו הם כדורי בליסטרה מבזלת, במשקל מגוון, כאשר הגדולים מגיעים ליותר מ-23 ק”ג. המבקר במוזאון הכט, שבאוניברסיטת חיפה, יזכה לראות כמה מן הכדורים, במסגרת התערוכה שנפתחה בדצמבר 2017 – “לפני שהאדמה רעדה – העיר העתיקה סוסיתא נחשפת לראשונה”. החפיר שימש גם כגבול סמלי וחד בין עיר החיים – הפוליס, לבין עיר המתים – הנקרופוליס. מאזור החנייה ועד לחפיר, הוקמו עשרות מבני קבורה מרשימים ונחצבו מאות שקתות קבורה, הכוללות סרקופגים פשוטים ומעוטרים. זהו אחד משלושה בתי קברות של העיר סוסיתא. תוצאות הסקר של בתי הקברות התפרסמו לאחרונה בידי אורן זינגבוים, ארכיאולוג נפת הגולן, בכרך המסכם של סוסיתא: (http://hippos.haifa.ac.il/index.php/publications).

אחד ממבני הקבורה המפוארים האלו (מאוזוליאום) נחפר לאחרונה עד תומו. המבנה כמעט רבוע, 7.8 מ’ אורך צלעותיו. הוא בנוי באבני גזית בבזלת וקומת הקרקע שרדה כמעט בשלמותה. קמרון, ששרידיו ניכרים היטב בקומת הקרקע, נשא את הקומה השנייה ואולי אף קומה שלישית הכתירה את המבנה. העדויות לקומות הנוספות ולעיטור נתגלו אך לאחרונה; חוליות עמודים מאבן גיר, חלקיו המפוסלים בכישרון רב של אריה כורע נתגלו במבנה לפני כמה שנים ומוצגים בתערוכה במוזאון הכט, אך כעת נתגלה קטע נוסף וקטן, מפסל אריה נוסף, הזהה בעיצובו, אך גדול באופן ניכר מן האריה הראשון. ייתכן שגג המבנה עוטר באריות אלו ו??הנפש??  המפוארת של הקבר נחזתה בידי כל העובר על הדרך הראשית.

התאטרון הרומי האחרון

בצמוד לחפיר ולכיוון העיר, הולך ונחשף מתחם פולחני רומי עשיר, שלא היה ידוע קודם על קיומו. עד כה, נחשף שער מבוא מפואר (פרופילאום) במפתח של למעלה מ-4 מ’, הנתון בין שני מגדלים איתנים. על רצפתו של זה המערבי, נתגלתה לפני שנים מסכת הברונזה המפורסמת, המתארת את האל פאן. הנכנס בשער, שהתנשא ודאי לגובה של כ-6.5 מ’, הגיע אל בית מרחץ ציבורי מפואר שרק מקצתו נחפר. שתי דקות הליכה מבית המרחץ לכיוון מורד ההר, הביאו המבקר אל תאטרון. זהו התאטרון הרומי האחרון שהתגלה בעולם. חפירות מצומצמות בשטחו חשפו קטע מן הקיר החיצוני, מסדרון כניסה (וומיטוריום), קטע ממבנה הבמה וחלק מרצפת האורכסטרה. באופן תמוה, מערכת המושבים פונה לכיוון דרום אל השמש הקופחת. תופעה זו חריגה באזורנו וכנראה שהאילוצים הטופוגרפיים הכתיבו פתרון זה. בהחלט ייתכן, כי המתחם הרומי, שנבנה בראשית המאה הב’ לספירה וקרס במאה הד’, היה מתחם פולחני. האם לאחד מאלי הטבע שסגדו להם לא אחת מחוץ לחומות העיר, דוגמת דיוניסוס, או פאן? או שמא מתחם רפואי לאל הרפואה, אסקלפיוס? אנו מקווים ללמוד על כך בשנים הבאות.

 סחיטה בשיטת הבורג

עד היום, רק אתרים כפריים בודדים מהתקופה הרומית (מאה א’-ג’) זכו לחפירה ארכאולוגית בגולן. השנה, נחשף בבית הכנסת חלק קטן מרצפת פסיפס עם דגם צבעוני. ההשתמרות אינה טובה, אך זהו הפסיפס היחיד מסוגו הידוע מבית כנסת בגולן. עוד ממצא נדיר השנה היה חשיפתה  של מצע כבישה מבית בד, הפועל בשיטת הבורג בלחץ ישיר. זה הקדום מסוג זה שהתגלה בגולן עד היום ומהקדומים בארץ. מצפון למג’דוליה, עוברת הדרך הרומית ומעברה מצוי תחום גולן. סוסיתא היא העיר היחידה הקרובה לאתר, מרחק של כ-20 ק”מ. דרך זו נגמעה בעת העתיקה בהליכה של כ-6 שעות. חישוב זה מבוסס על אלגוריתמים בשימוש במערכות מידע ממוחשבות, הנעשה בידי אדם פאזוט, חוקר ודוקטורנט בחוג ובמכון לארכיאולוגיה בחיפה. התוכנה מבצעת חישוב של הדרך המיטבית בין שני האתרים, תוך התחשבות בדרכים מקומיות, אתרים בני התקופה, טופוגרפיה והידרולוגיה.

 המבט האזורי

תחומה של סוסיתא נחקר בעשור האחרון במסגרת סקרים ארכיאולוגיים וחפירות מצומצמות היקף. אחד ממוקדי מחקר אלו הוא המִנהל, מערכות הדרכים והצבא בתקופה הרומית. במסגרת מחקר הדוקטורט של אדם פאזוט, הוא מנתח את פני השטח והדרכים המועדפות מאתר לאתר וכן מנסה לנבא את מיקומם של מגדלי שמירה ודרכים רומיות. שלושה מגדלים וצומת דרכים רומיים נחפרים במסגרת המחקר האזורי.

במסגרת מחקר זה, נעשו בדיקה חדשה על הדרך הרומית ואבני המיל ונחפר מגדל מדרום למג’דוליה. בימים אלה, נחפר מֵצד עיון אום אל-עזם, הממוקם ממערב למבוא חמה. תכניתו של המצד אינה סימטרית. מידות המתחם מלבד החצר הן כ-20×15 מ’. ימי החפירה הבאים יתמקדו בחשיפת מרתף ורצפת פסיפס.

אופי הקשרים בין מג’דוליה לסוסיתא נבחן בכמה כלי מחקר בכדי לעמוד על קשרי המסחר, הבנייה הציבורית והדרכים.

בדיקה אנליטית של כלי החרס, שנוצרו בכבשן בקצה המזרחי של מג’דוליה, מאפשרת את אפיון חומרי הגלם של החרסים ולא נמצאה כל זהות בין הכלים שנוצרו במג’דוליה לבין הכלים מסוסיתא. עובדה זו מעידה אולי על שוק מאוד מקומי של כלי מג’דוליה, שאינם תלויים בפוליס. במג’דוליה היה מבנה ציבור אחד – בית כנסת ובסוסיתא בתקופה הרומית, קיימים מספר מבני ציבור גדולים ומפוארים המוכרים לנו מהעולם הרומי כמו בזיליקה, אודיאון, תאטרון, בית מרחץ ציבורי ועוד.

לכאורה, מפעלי הבנייה הגדולים בסוסיתא, בתקופה הרומית, עשויים היו להגיע ממחצבה אחת בגולן ולשמש גם את בוני בית הכנסת במג’דוליה. לשם כך, ייערך מחקר כימי השוואתי של חומרי הבזלת משני האתרים. השוואה נוספת נעשתה באפיון תווי הסתתים בין שני האתרים. מסקנת הביניים היא כי, ככל הנראה, שני האתרים השתמשו במחצבות שונות. מחקר דומה מתבצע בהשוואה של הרעפים בשני האתרים.

 עם הפנים קדימה

המחקר האזורי נמצא אך בראשיתו ועשוי לשפוך אור על מערכות יחסים בלתי ידועות בין היישוב הכפרי לזה העירוני. כבר עתה אנו מבינים כי אל לנו להשתמש בתיאוריות כלכליות מודרניות בכדי לנבא את אופי מערכות היחסים. מחקר כלי החרס, ייצורם ושיווקם, מלמד כי הקשר בתחום זה היה מועט. כעת, המחקר יתמקד באפיון חומרי המליטה והבנייה, תוך ניסיון לאתר את מחצבות הבזלת.

מעורבותה של הקהילה הגולנית והמועצה האזורית הם הכרח לשם ביצוע המחקר, גם בשנים הבאות. מסיבות פוליטיות ידועות, קיים קושי להשיג קרנות מחקר לשם חפירות ארכאולוגיות בגולן. אנו מקווים כי המועצה האזורית תירתם ביתר שאת לסייע למחקר בגולן ולטיפוח נכסי התרבות העתיקים, על גווניהם השונים. עד היום, הכספים הגדולים בארכיאולוגיה הגולנית הושקעו בעיקר באתרי מורשת יהודית, אולם זו טעות. חשוב לא פחות להתמקד גם בתרבויות הנוספות ובמחקר הארכיאולוגי, על מנת לפתוח צוהר חדש לגולן של העת העתיקה. אנחנו מקווים כי המועצה האזורית גולן, יחד עם “מכון שמיר למחקר”, המעוגן אף הוא באוניברסיטת חיפה, יושיטו יד חמה לשיתופי פעולה מחקריים מצטיינים בתחום הארכיאולוגיה.

חלק מבני הגולן משתתפים בחפירותינו ואנו מוקירי תודה ומזמנים את הציבור להשתתף בחפירות.

SU
MO
TU
WE
TH
FR
SA
28
29
30
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
1
אירועים שיתקיימו ב 30th אפריל
אירועים שיתקיימו ב 1st מאי
אירועים שיתקיימו ב 2nd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 6th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 8th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 9th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 10th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 11th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 12th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 14th מאי
אירועים שיתקיימו ב 16th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 17th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 18th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 19th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 20th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 22nd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 23rd מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 24th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 25th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 26th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 27th מאי
אירועים שיתקיימו ב 28th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 29th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 30th מאי
No Events
אירועים שיתקיימו ב 31st מאי
No Events









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?