עד לאחרונה, ניהל את בית החינוך "דרכי נועם" בקצרין. בנו, עמיחי ונינו הי"ד, לוחם ביחידת מגלן נפל בקרב גבורה בכפר עזה. האורח שלנו לשבת הוא מני ונינו, מקצרין
קצת על עצמך
"מני ונינו, נשוי לרחלי, הורים לשמונה".
עיסוק
"בשמונה השנים האחרונות, זכיתי לנהל את בית החינוך 'דרכי נועם' בקצרין שזכה לאחר תהליך עומק לפרס החינוך הדתי הארצי. בשנה הנוכחית, אני בחצי שבתון ומלווה מנהלי בתי ספר בצפון וכן עסוק בהפצת האור של הבן שלנו, עמיחי הי"ד. מסתובב ברחבי הארץ ומרצה, ומקדם הוצאה של ספרים נוספים מכתבי עמיחי".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בתל אביב. בכיתה ג', עברנו לגור ברעננה. הדרכתי בסניף 'בני עקיבא' המקומי. לאחר מכן, למדתי בישיבת 'שבי חברון' בחברון. בתקופה מסוימת, ריכזתי את סניף 'בני עקיבא' בחברון ושם זכיתי להכיר את אשתי רחלי, שהייתה מדריכה בסניף הבנות… רחלי היא בתם של הרב והרבנית לוינגר זצ"ל, מחדשי היישוב היהודי בחברון וביהודה ושומרון כולה".
מגורים
"קצרין, בירת הגולן, כבר 10 שנים. עברנו מקרית ארבע – חברון".
קצת על עמיחי הי"ד
"עמיחי יעקב היה בן 22 בנופלו. לוחם ביחידת מגלן.
"הוא גדל והתחנך בקריית ארבע. בתיכון, למד בישיבה תיכונית בדימונה. כשהיה לקראת סיום כיתה ט', עברנו להתגורר בקצרין ועמיחי המשיך לנסוע מדי שבוע לישיבה בדימונה. במקביל, הצטרף להדרכה בתנועת 'בני עקיבא' בקצרין, היה אהוב מאוד על חניכיו ושמר עמם על קשר קרוב, גם אחרי סיום תקופת ההדרכה.
"היו בו רגישות, עדינות, ענווה גדולה ויכולת הכלה והקשבה, אשר אפשרו לו לראות אחרים ולהבין ללבם ובד בבד, להישאר נאמן לעצמו ולעמוד על שלו. עמיחי היה גיבור וגם רגיש ומשפחתי מאוד. תמיד שאף לשמח אותנו ולהביע את אהבתו ואת הערכתו ולהתקרב עוד ועוד לאחיו ולאחיותיו.
"כל אתגר וקושי היו עבורו הזדמנויות לתוספת גבורה ולעבודת ה' והכול מתוך שמחה על הזכות ליטול חלק בגאולת ישראל. כפי שכתב על המאמץ באימונים בצבא: 'זה לא זיעה, זה דמעות של אלפיים שנה'.
"עמיחי נלחם בכפר עזה, בשעות הקרב הראשונות, ביום שמחת תורה. הוא הציל חיי יהודים רבים ונפל מות גיבורים.
"בשבת שמחת תורה, השבעה באוקטובר 2023, הוא היה בבסיס ועם תחילת המתקפה, הוקפץ עם יחידתו לעוטף עזה. הם הגיעו לקיבוץ כפר עזה והחלו לנהל לחימה ולעבור בין הבתים, על מנת לטהר אותם ממחבלים. לאחד הבתים, נכנס מפקד הצוות יחד עם חייל נוסף, כאשר עמיחי וחייל אחר מחפים עליהם מבחוץ. באחד החדרים בבית, ארב מחבל שירה במפקד הצוות ופצע אותו קשה. עמיחי חילץ את המפקד ועוד שני אזרחים שנפצעו קשה וחייהם ניצלו, יחד עם חברי הצוות שלו והם העבירו אותם לנקודת איסוף נפגעים. מרגע שהגיעו לשם, עמיחי עשה כל שביכולתו על מנת להבטיח שרכב חילוץ יגיע בהקדם האפשרי. זאת, כאשר כל אותו הזמן הוא מפעיל לחץ על פצעיו של המפקד כדי לעצור את הדימום. כשהגיע רכב החילוץ, עלה עמיחי יחד עם מפקדו והמשיך להילחם על חייו, עד שנפצע בעצמו מצרור יריות שירו מחבלים לעבר הרכב. זמן קצר לאחר מכן נקבע מותו".
מה עמיחי הכי אהב בגולן?
"עמיחי היה מחובר מאוד לגולן. היה לו טרקטורון ולא משנה כמה עמוס היה השבוע שלו בצבא בשירות במגלן, כל יום שישי, היה יוצא לטייל בטרקטורון במרחבי הגולן. הוא מאוד אהב את המעיינות במיוחד 'עין מטרה', שחבריו מקצרין שיפצו לזכרו ונקרא היום על שמו. הוא טייל המון ואת אחד מלילות השלג שהיו הוא בחר לבלות באיגלו שבנה במרום גולן".
איך אתם מנציחים אותו?
"לאחר נפילתו נמצאו שירים וכתבים רבים שכתב, דרכם נחשפת ומאירה נפשו המיוחדת, מלאת הצימאון לשלמות, לחיים ולקרבת אלוקים. השירות הצבאי הוסיף לאופיו הרבגוני, המלא בניגודים – לוחם שהוא גם משורר, שטותניק שיודע גם להעמיק אל תוככי הנפש ותלמיד ישיבה שהוא גם חובב בנג'י, טרקטורונים וספורט אתגרי.
"הוצאנו כבר מספר ספרים שלו, מסע מים חיים עם כל כתביו, מסילת ישרים עם הערות נפלאות של עמיחי ועוד… הספרים שלו הופצו באלפים רבים של עותקים, יש גם ספר ילדים, "ילד של סוד" שמאפיין את אישיותו ואנחנו בדרך להוציא עוד. בנינו אתר אינטרנט שבו קיבצנו המון דברים נפלאים עליו, ודרכו ניתן ללמוד על אישיותו. אנחנו מעבירים הרצאות על דמותו בכל הארץ. כתבנו גם מחזה שמוצג בתיכונים, הוצאנו סרט נפלא בן 42 דקות על חייו ואישיותו, הקמנו מעל שמונה מצפים ומעיינות ברחבי בארץ על שמו.
"יש גם קבוצת 'מטיילי עמיחי', שמטיילים אחת לשבועיים בשומרון. יש גם מסע בעקבות עמיחי, עם סדנאות בנושאים שייחדו אותו – בין אדם לחברו, יחס לתרבות המערב ועוד. וגם שיריו הולחנו ויש ערוץ יוטיוב שלו. אחד מהשירים גם נכנס לבגרות בספרות. את כל זה בכלל לא ידענו… וגילינו אחרי שנפל, בארון שלו, יחד עם תעודות הצטיינות שקיבל לאורך כל השירות ובחר לשמור אותן בינו לבין עצמו.
ציטוט מכתביו, סוף של שיר שכתב לפני שהתגייס לצבא:
"עבדי עם ישראל אנחנו,
דבר אין לנו מעצמנו
מצווים ונשלחים
להיות הכי מקצוענים
כל חשבון פרטי מתבטל
אל מול עזרת ישראל
ממוקדים אנו בהשתלמותנו
הרפיון והלאות הלאה ממנו
וגם החידלון מההכרה של
"אתה בחרתנו"
בהד שזור נצח קוראים אנו –
הננו!".
איך תחגגו השנה את יום העצמאות?
"כרגיל, בטיול בארץ, בביקור באתרים בהם ניתן להתחבר ולחוש את ההיסטוריה של הקמת מדינת ישראל ונסיים את היום, איך לא, בפיקניק מסורתי בטבע".
מה השתנה בחיים שלכם וביום העצמאות מאז השביעי באוקטובר?
"אצטט משפט ששמעתי מאב שכול אחר: 'עכשיו זה שווה לנו יותר'. אין ספק שלצד הכאב העצום, שמתחדד מאוד מול השמחה של יום העצמאות, כי אז מרגישים יותר את המחיר הכבד ששילמנו בשביל תקומת ישראל בארצו. יש גם תחושה של שותפות, חיזוק והבנה שעמיחי וחבריו הם מגש הכסף שעליו ניתנה מדינת ישראל. רגשות מאוד מעורבים, אבל הרבה גאווה ומשמעות".
מה אתה עושה בשעות הפנאי?
"עד עכשיו לא היו לי. מנהל בית ספר זאת עבודה של 24/7. השנה, יש לי קצת יותר זמן, אז אני עושה קצת כושר, לומד יותר תורה, מטייל עם רחלי ביום החופשי שלה וגם קורא ומנגן".
דמות שמשפיעה עליך?
"עמיחי מאוד משפיע עלי ביום-יום וגם ההורים שלי, וכמובן אשתי וגם משה, המדריך שלי מ'בני עקיבא' וגם הרב משה בלייכר, ראש ישיבת 'שבי חברון', שממנו למדתי המון".
מה נותן לכם כוחות להתמודד?
"המפגש אתו לפעמים בחלומות והאמונה שעמיחי יחזור בקרוב, עם בא המשיח וגם המחשבה שעמיחי ממשיך לעבוד, ביחד עם כל הגיבורים למעלה בשמים, למען עם ישראל. עמיחי לא נעלם ואיננו. הוא ממשיך לפעול למען עם ישראל ואורו ממשיך להאיר את דרכם של מאות אלפי אנשים בארץ, דרך כתביו והגותו".
מהו המוטו שלך בחיים?
"לפעול ככל שניתן למען עם ישראל ולהיות עבד ה', אך השנה, אני לומד שצריך גם למצוא זמן לנשום ולשאוב כוחות גם מלהיות".
מה אתה מאחל לעם ישראל בימים אלו?
"בעזרת השם, שנמשיך לזקוף את קומתנו בגאווה גדולה, כי יש הרבה על מה להתגאות ונזכור שרב המאחד על המפריד ולא ניתן לקולות של מיעוט קיצוני לפגוע בביחד שלנו. עם ישראל הוא עם מדהים".
