מדוע בגולן, מעצמה של תפוח, משווקים במרכולים תפוחי פינק–ליידי מיובאים ולא מקומיים? מדוע לא ייהנו תושבי הגולן מפירות הגולן למרות היבוא המתסכל, למרות נזקי הסופה האחרונה, אלכס קודיש, מנהל מטע עין זיוון אופטימי. ספר לנו בבקשה, על מה ולמה
בשעה טובה, פחות או יותר, התחיל בשבוע שעבר הקטיף של הגברת הראשונה של התפוח בגולן – הפינק–ליידי. כמו כל יפהפייה שנרדמת בגבהים הקרירים, עד שהיא מתעוררת, כל המטע עבר כבר את בית האריזה כולל הגרני–סמיט.
“הקטיף של הפינק–ליידי זו חגיגה“, אומר אלכס קודיש, מנהל מטע עין זיוון אשר מתעקש על אופטימיות, תכונה חיונית לשרידותו של חקלאי, לדבריו: “זו חגיגה ממש, אבל היא גם שזורה בהרבה ערפל, גשמים, רוחות וגם מחלת סדקים בתפוח שעשתה שמות בשנה שעברה והורידה מחירים עד רצפה“.
השנה אין מחלות, הנסיכה הוורודה הפגינה תוצאות מצוינות, ממש אריאלה של מפעל הפיס והציבור אכן חטף אותה בשתי ידיים, אבל היה גם אבל, בכל זאת.
כי בטרם קטיף הגיעו יש מאיין שלושה ימי סופה קשה והורידו 800 טון אפיים ארצה, מכסים את אדמות המטעים בשמיכה ורודה ועצובה.
קודיש: “אני רוצה להגיד למשרד החקלאות: אל תעזרו ואל תפריעו, אני רואה את הצד הטוב של החקלאות, אני מאמין בה. כן, יש חקלאים שמתרסקים, אבל לא ניתן להפיל אותנו. אנחנו נמשיך, כולל עבודה עברית וזנים חדשים ויהיו עוד המון חידושים בשנים הקרובות“
למזלו של מר פינק–ליידי, מטעי התפוח של עין זיוון, שמשתרעים עד דעאש ועד בכלל, לא ניזוקו כלל, יתכן עקב הסמיכות להר אביטל, וכך גם היה אצל השכנים הקרובים – מטעי התפוח של מרום גולן.
מנהרת רוח שנוצרה באזור פגעה קשה ביתר השכנים בצפון, במיוחד במטעי קיבוץ אורטל. על כך ובהזדמנות לשאול כמה שאלות נוספות ולדווח בשורות מועילות, בכתבה.
ביניים: האמנם ארץ זבת חלב ותפוח?
עכשיו, בוא נברר אחת ולתמיד, מדוע בגולן, מעצמה של תפוח, משווקים במרכולים תפוחי פינק–ליידי מיובאים שצולחים אוקיינוסים עד שהגיעו לכאן? מדוע לא ייהנו תושבי הגולן מפירות הגולן?
קודיש: “הזן הוא חדש לגמרי, התמונה תשתנה ברגע שיהיו מספיק דונמים של תפוח זה כמו ה‘זהוב‘ למשל. כרגע אנחנו בנטיעות, צריך לחכות ארבע שנים, אין מספיק דונמים ואז מביאים יבוא שעושה רע על הנשמה ומוציא את החשק להיות חקלאי. אני מעריך שתוך שלוש–ארבע שנים יהיה מספיק פינק–ליידי על מנת שנוכל לספק את כל הסחורה בארץ בלי יבוא, אלא אם כן הממשלה תתעקש להביא. זה אבסורד, מעליב, שמביאים סחורות מחו“ל כאשר אנחנו ארץ זבת חלב ודבש. כל הזמן מאשימים אותנו במחירים, כאשר פערי התיווך משוגעים. מוכרים פינק–ליידי בחנויות ב-17 ש“ח בעוד אנחנו קופצים לתקרה מרוב שמחה כאשר אנחנו, החקלאים, מקבלים 3-4 ש“ח לקילו.
“אבל כן, יש לנו תוצרת כל כך טובה שאסור לוותר עליה! אני כבר מתחיל לחשוב על הדרך בה ניתן יהיה להראות את הסחורה שלנו קצת יותר לגולן. אדבר עם אסף קרת, מנכ“ל ‘פירות גולן‘ ונעשה סיעור מוחות כיצד לעשות שהפירות המדהימים שלנו יגיעו גם אל התושבים ובמחירים הגיוניים. אני מבטיח לך תשובה בסוף החורף, הרי זה לא הגיוני מה שאת מספרת.”
אנא גלה את אוזנינו: מי בכל זאת מוכר תפוחים של הגולן בגולן?
“למשל החנות של ‘בראשית‘ ב‘פירות גולן‘, שם מוכרים את התוצרת שלנו. צריך לזכור שרק הצרכניות של היישובים יכולות לקנות ב‘פירות גולן‘ או התושבים עצמם. לנו כמגדלים אסור למכור החוצה; אנחנו שולחים את הסחורה לבית האריזה שהוא מהמתקדמים בעולם ומקבלים כמו כולם מה שמוכרים ומשווקים בארץ.”
הסטודנטים שיחקו אותה ענק בקטיף עברי
נעבור לנושא האהוב עליך: עבודה עברית, מה חדש?
“אני גאה להיות אחד המובילים של העבודה העברית במטעים בגולן. לפני שלוש שנים התחלנו בזה, באלוני הבשן ובעין זיוון, עם סטודנטים שבאים לחמישה–ששה שבועות, עובדים וישנים במשקים. אני מעריך שזה יתפתח מאוד כאשר יהיו יותר מקומות לינה לסטודנטים, אך היום לקיבוצים אין פינה פנויה. הקוטפים שלנו ישנים בחאן עין זיוון, קוטפי המטעים של אלוני הבשן ישנים בחאן באל–רום, זה פרויקט מדהים שמוכיח עצמו בענק. הוא עושה טוב לנו גם מבחינה אידיאולוגית, ואנחנו שמחים לראות שהעובדים הישראלים עובדים לא פחות טוב מאחרים, כולל התאילנדים.
“השנה היו לי הכי הרבה ישראלים – 56 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית עבדו בעין זיוון, באלוני הבשן – 40, זו הנאה צרופה מאיכות של ענקים. הם אנשים רציניים, חבר‘ה מדהימים, הרי לא פשוט לקטוף, זו עבודה מאוד קשה, הם שיחקו אותה בענק ואני מחכה לראות אותם בחזרה. לאחר העבודה הם הקשיבו להרצאות של אנשי הגולן בכל הנושאים שאנחנו אוהבים, היה מאוד מעניין.”
אמרת שחקלאי צריך הרבה אופטימיות, זה לא נשמע כך בהפגנת החקלאים בשבוע שעבר, מה אתה צופה לשנים הבאות?
“אני רוצה להגיד למשרד החקלאות: אל תעזרו ואל תפריעו, אני רואה את הצד הטוב של החקלאות, אני מאמין בה, שאי אפשר לוותר עליה. כן, יש חקלאים שמתרסקים, אבל אנחנו לא ניתן להפיל אותנו. אנחנו נמשיך, כולל עבודה עברית וזנים חדשים ויהיו עוד המון חידושים בשנים הקרובות. אני סוף סוף נכנס לתהליך של זנים חדשים ששוחררו מהקרנטינה (הסגר, ד“ש) במשרד החקלאות וכך נראה תשעה זנים חדשים של נקטרינה ובערך אותו מספר של זני תפוח חדשים וזה עושה לי עוד ניצוץ בעיניים.”
פינק ליידי, עדיין לא נאמרה המלה האחרונה, פיילוט של הפתעה
קפיצה קטנה לאיטליה הביאה את קודיש להברקה שעשויה לבשר על ערוץ ייצור חדש בתעשיית המזון בגולן. גם כאן הכוכבת היא שוב הפינק–ליידי.
קודיש: “כרגע אני בפיילוט של שיווק ניסיוני של פלחי תפוחים בשקית וואקום, שיכולים להחזיק עד חודש, במעמד מנצח של חטיף בריאות. ראיתי את המוצר באיטליה, אמנם האיטלקים לא סיפקו לנו מידע איך הם עושים זאת, אבל גילינו לבד, כי אנחנו הרי ישראלים.
מדובר בתפוח אחד שנחתך לשמונה פלחים ונארז, כרגע אנחנו בשלב של טעימות וכבר קיבלנו מחמאות נפלאות. מישהו ראה את זה, השתגע, הזמין 2000 שקיות של המוצר ואעביר לו כדי שיתרשם. אנחנו עושים את זה עם הפינק–ליידי, שנראה נקי כמו שלג ויכול להחזיק בין עשרה ימים לחודש, טרי לגמרי, כל מי שנגע התרשם להפליא.
העבודה נעשית בעין זיוון, והיא גם תשובה לעבודה לחורף בשביל צוות המטע, חומר גלם יש כמה שרוצים“.
אך, הראש היהודי…
הנזק: 800 טון של פינק ליידי, 25-30 אחוז מיבול הזיתים
בין אירוע לפיגוע, כמעט ונשכח אסון הטבע שפקד אותנו אך לפני כשבועיים. שלושה ימים של רוחות אדירות וברד גרמו לאבדות בנפש, לקריסות עצים ומנופי ענק, ולסגירת כבישים רבים. בשיטפון המראות הקשים שזרם בפייסבוק עצוב היה לגלות גם את מאות אלפי התפוחים וורודי הלחי שנקרעו מצמרות המטעים בטרם קטיף. בתום שבועיים וחצי התקבלו כאן הנתונים.
מיכה ואן פרלטה, מנהל הוועדה החקלאית במועצה האזורית בגולן, מפרט: “הנזק הגדול של הסופה באזור היה בענף התפוח בצפון הגולן. לאחר שנפגשתי עם אנשי ‘בראשית‘ התברר סדר הגודל – אבדן של 800 טון פינק–ליידי בגולן. המשק שסבל יותר מכולם הוא אורטל עם נזק של 300 טון. כל אלה, מתוך צפי יבול של 3500 טון פינק–ליידי בגולן השנה.
“נזק נגרם גם לענף הזית בדרום הגולן, אך לא מאוד קריטי כמו בתפוח והוא מוערך בין 25-30 אחוזים מהיבול, תלוי ביישוב. הנזק נגרם בעיקר לפרי שהבשיל ונמצא בצמרות העצים, אשר חשופות יותר לסופה. יש לציין השנה פחיתה גדולה ביבול בענף הזית, כמות השמן המופקת מכל יחידה קטנה, כנראה בגלל החום בקיץ. בדרך כלל מקבלים כ-20 אחוז שמן לטונה זיתים, השנה יורדת התפוקה ל-15 אחוז“.
תגובת “פירות גולן” למכירות התפוח במרכולים בגולן
אסף קרת, מנכ“ל “פירות גולן“, נתבקש להשיב על השאלה מדוע תושבי גולן נאלצים במהלך חודשים רבים בשנה להסתפק בתפוחים מיובאים, כאשר במרחק של נפילה מהעץ, מאוכסנת כאן רזרבת ענק של תפוחי איכות מהאזור.
קרת, בתגובה ל“שישי בגולן“: “אנחנו לא מספקים למרכולים או למשקים, אלא לרשתות שיווק. הפרי שלנו נמצא כמעט בכל הרשתות ואני מניח שחלקו מגיע גם למרכולים ברמת הגולן ולקצרין. הם עובדים עם סחורה שלנו כבר תקופה מאוד מאד ארוכה.”
האם אינכם יכולים לעשות משהו? אולי למכור בצרכניות היישובים, כמו שקיים כבר ברמת מגשימים למשל?
“המרכולים של היישובים יכולים לעשות זאת, אם כי רובם קונים את כל הסחורה ברשתות השיווק. אנחנו לא בלעדיים בשוק התפוחים והאגסים בארץ, כדאי להוסיף כי מסוף אפריל ועד תחילת ינואר היבוא כמעט לא במשחק.
באשר לצרכניות ביישובים, אם יש לנו הסדר איתן הם יכולים לבוא לקחת, אבל אני לא יכול להכתיב ל‘שופרסל‘ שיביאו לגולן את הפרי של הגולן. הגולן זה לא רק אנחנו, יש עוד משקים שמשווקים ולא דרכנו.”
