נולדה בארה”ב, גדלה בנוף ים והגיעה לאל-רום לפני שבע שנים. קמה כל יום בשש ומסתערת על החיים. האורחת לשבת שלי לשבת היא עדי פיאדה בן שפרוט
קצת על עצמך – משפחה, ילדים:
“אימא לגיא ואלון, תאומים זהים, מצחיקים ומלאי אהבה ואנרגיה מתפרצת, בני 10.5, נשואה למוטי, רבש”צ אל-רום.
“הגענו לגולן לפני שבע חצי שנים, בחיפוש אחר חיים שלווים וקרובים לדרך בה אנחנו גדלנו. רצינו בשביל הילדים ילדוּת של טיפוס על עצים, שישחקו ביער וירוצו יחפים.
“לפני המעבר לגולן, חיינו ולמדנו מספר שנים בניו יורק, שם למדתי באוניברסיטת F.I.T עיצוב וייצור אביזרים, מה שהוביל לעבודה ב’מטרופוליטן אופרה’, בייצור כובעים ואביזרים להפקות האופרה. מאוחר יותר, עם חזרתנו לארץ, עבדתי בניהול מחלקת האביזרים וחזות תפאורה של האופרה הישראלית, במשך שמונה שנים”.
עיסוק:
בשבע השנים האחרונות, אני חלק מצוות התיירות של החברה הכלכלית גולן ועוסקת בשיווק אתרי תיירות. הגולן משופע באתרי תיירות, עסקים, יוזמות תוכן ויצרנים, לצד אתרים שמשופצים, מפותחים ומונגשים לקהל. לצד העבודה על פיתוח התיירות בגולן, אנו מפיקים אירועים קהילתיים ואירועי תרבות הפונים לתושבי הגולן ותיירים”.
מגורים:
“הרחבת קיבוץ אל-רום”.
איפה נולדת וגדלת?
“נולדתי בארצות הברית, בזמן שהוריי היו סטודנטים באוניברסיטה בניו יורק. בגיל חודש, שבנו לארץ. גדלתי בנוף ים של פעם, ילדות פשוטה של משחק בטבע והרבה ים. שמחה על שהילדים שלנו חווים את החוויה הזו. אמנם החלפנו להם את הים ביער, אבל לא נרשמו תלונות”.
איך נראה יום שישי שלך?
“במהלך השבוע, אני קמה כל בוקר בשעה שש ומסתערת על היום. ביום שישי, אני מתפנקת עם יקיצה טבעית וקפה למיטה, שהילדים מכינים לי. על אף שבדרך כלל, אנחנו מארחים אצלנו ארוחות שישי, אני משתדלת לשמור על אווירה רגועה ולנוח ולא להשתגע עם הכנות ובישולים.
“עושה הכול בהילוך נמוך יותר, שמה מוזיקה שעושה לי טוב בלב ולא מפספסת מנוחת צהריים ויהי מה. עושה הכול כדי להגיע ליום שישי כשהבית נקי ומאורגן, שיתאפשר לי באמת למלא מצברים ולהתענג על הורדת ההילוך”.
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
“אנחנו בדרך כלל מארחים חברים, או משפחה. הארוחות הן ארוחות עם הרבה חברה, במיוחד בקיץ, אוכל מגוון של עדות וסגנונות שכולם מכינים. יש תמיד כבוד לכולם, קרניבורים, צמחונים ומה שביניהם. הרבה שתייה והמולה של ילדים, אנשים באים והולכים, כולם מארגנים ומכינים, ככה היה בבית שבו גדלתי וזה טבעי לי ונעים”.
איך נראה שולחן השבת שלכם?
“מאוד אוהבת פריטים מיוחדים, צלחות עם ערך סנטימנטלי מהסבתות שלנו, מפות לבנות מבדים מעניינים, או שולחן צבעוני ומלא הפתעות. עציצי פח כמחזיקי סכום ומנורות חג מולד מקשטות את השולחן, צדפים שאספנו בחופשה. שיגעונות של רגע שגורמים לי הרגשה חגיגית”.
זיכרון ילדות משבת?
“גינה מלאה בחברים, סיר ענק של צ’ילי קון קרנה, ‘עטור מצחך’ של אריק איינשטיין ו’הללויה’ של ליאונרד כהן מתנגנים ברקע”.
מה הכי כייפי בשבת שלך?
“הקצב האטי, המפגש עם המשפחה, או החברים, התנתקות והורדת הילוך, הרבה שינה, עבודה בגינה, נשימה לעומק מול נוף יפה, מבלי למהר לשום מקום”.
מאכל אהוב במיוחד?
“חלה מתוקה עם חמאה”.
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
“סבי וסבתי ז”ל”.
בשעות הפנאי, מה עושה?
“כאימא לשני זאטוטים פעלתניים, אין לי הרבה שעות פנאי. אני מנוהלת על ידי שני בוסים יצירתיים, עם המון דרישות וזה לא משאיר הרבה זמן פנוי. לאחרונה, סיימתי לימודי קונדיטוריה, שהתקיימו בשעות הערב, כי הרגשתי צורך ליצור והשילוב של יצירה ואוכל קוסם לי”.
מה החלום שלך?
“לטייל בעולם עם כל המשפחה. להגיע למקומות מעניינים, לשלב את הילדים באהבה שלנו לטיולים ולהיכרות עם תרבויות שונות וצורות חיים אחרות”.
מה את הכי אוהבת בגולן?
“אני הולכת להיות קלישאתית: אוהבת את הפשטות של החיים כאן. את השקט והנוף, את הקצב השונה והגאווה הגולנית של תושבי הגולן. את הדו-קיום שאנו חיים בו עם השכנים הדרוזים בצפון הגולן, את המרחב שיש לילדים קרוב לטבע.
“התמזל מזלנו לטעום צורות חיים שונות ואנחנו אוהבים שינויים והרפתקאות. כיום, אני משוכנעת שאנחנו חיים במקום שהכי נכון לנו. לא מחליפה את הגולן בשום מקום אחר!”.
מה את מאחלת לעצמך?
“מאחלת לי, למשפחה שלי, לחבריי ולכולם, בריאות טובה, שמחה בלב, אהבה, הגשמה הומור והרבה סיבות לצחוק צחוק משוחרר, כזה שאי אפשר לעצור”.
