בסוף החודש, יתחלף השעון לשעון חורף – הזדמנות לאיפוס תחושת העייפות והזדמנות ללמד את הילד על האור והחושך. אל תתפתו “למשוך” את שעת השינה
בעוד כשבועיים יתחלף השעון לשעון חורף. יש רבים שאינם יכולים לסבול את השינוי. היום הקצר, החושך המוקדם, הנמנום והעייפות, הרבה בית ופחות חוץ, כל אלה לוקחים אותם להרגשת דיכאון, לתחושת בדידות ולשקט. יש כאלו שאוהבים את ההתכנסות, המשפחתיות, את הרגיעה ומחכים לזמן של שעון החורף.
עוד מעט נזיז את השעון אחורה ונרוויח שעה. בזכות החשיפה לחושך הראשוני, נרוויח גם איפוס לעייפות. אם נחשוף את ילדינו גם לקרני השמש הראשונות בזריחה וגם לקרני השמש הנעלמות והתחלת החשכה, נרוויח איפוס עייפות טוב יותר, שינה בלילה וערוּת ביום.
במהלך היום, אנחנו ערים ובגופנו פועלים הורמוני הערות. כאשר העין שלנו קולטת חושך, הגוף מתחיל להחליף את הורמוני הערות בהורמוני השינה. לכן, בחושך ובחורף, יש פחות הרגשה של היי, יותר מנמנמים ויש כאלה שאף פחות מאושרים.
בתקופה הקרובה וזאת שתגיע מיד אחרי החלפת השעון, חשוב לחשוף את ילדינו למעבר מהאור לחושך. כך, כשמחשיך, הגוף לומד מהי הרגשת העייפות. איך נעשה זאת? נצא לפיקניק בחצר, או בגן השעשועים, שליד הבית. נהנה ביחד מסוף היום ונרגיש על גופנו את המעבר בין האור לחושך. כך, הילדים שלנו יתחילו להיות עייפים מוקדם יותר ויצליחו להסתנכרן בין יום ולילה.
חשוב שלא “למשוך” את השינה, במחשבה שכאילו מוקדם מדי. להפך, כדאי להשכיב לישון מוקדם ולקום מוקדם. כאשר מושכים את השינה, הגוף מתמלא אדרנלין ומתקשה להירדם, הכניסה לשינה מתעכבת והשינה עצמה מקוטעת ולא רצופה.
בשעון החורף, הדבר שהכי כיפי הוא להרוויח שעה של שינה. אז למה עדיין הילדים קמים כל כך מוקדם? כי הגוף רגיל. לאט לאט, הוא יתרגל אחרת. כאשר ילד מתעורר מוקדם מדי, כדאי לנסות ולהחזיר אותו לישון, או רק להיות אתו, לחבק, ללטף ולא להביא גירויים, או דברים מעוררים. לחכות לזריחה ואז לקום.
מעבר לסנכרון היום והלילה, היכולת לישון היטב ובזמן ולהרוויח שינה ארוכה עמוקה ואיכותית, אתגר השמש העולה הוא בהחלט הזדמנות לזמן איכות עם הילד, שהגיע הביתה סביב ארבע-חמש והלך לישון סביב שש-שבע. נוכל להיות אתו בזמן איכות בזמן הזריחה. ארוחה טובה, שיחה טובה, או אפילו הליכת בוקר נעימה.
חשוב להשכיב לפי סימני הגוף של התינוק שלנו, כדי שתהיה הרדמה נעימה, מהירה ושינה ארוכה ואיכותית. סימני העייפות הם: בהייה, גבות ורודות, שפשופי עיניים, אוזניים, נגיעה בשיער, או בפנים, איבוד שיווי משקל, הנחת ראש על המזרן, שעמום כביכול מהמשחק, צחוק-בכי-צחוק, נפילות והיתקלות בדברים מסביב.
תיקון טעות
בשבוע שעבר, כתבתי על “אתגר השמש העולה” ועל היכולת לאפס עייפות ולסנכרן את השעון הביולוגי ולהעניק שינה טובה ושעות ערות איכותיות. כתבתי גם על הקשר בין קרני השמש הראשונות לבין ויטמין D, המשפיע רבות על מערכת השינה, עור הפנים, המערכת החיסונית ועוד. מישהי יקרה דייקה אותי: אין בשמש ויטמין D, אלא הקרניים של השמש גורמות לגוף לייצר ויטמין זה בשעות בהן השמש היא בעלת קרניים אולטרה-סגוליות, שזה לא בזמן הזריחה, כמו שלמדתי. מתקנת באהבה ומודה על הדיוק.
