תת-המודע שלנו הוא אלבום תמונות ישן. אותן תמונות מהוות חסמים לעשייה פורייה ומלאת אנרגיות. אנחנו רוצים לשנות את הדרך האוטומטית שבה אותן חוויות עדיין מופיעות בחיינו ומשפיעות עלינו
בבודיהיזם טוענים שה"גיהנום החם" הוא אותם רגשות שמאיימות לשרוף אותנו מבפנים. מי מאיתנו לא זוכר שנוירולוג זה או אחר, אמר לאימא שלו (ולצערו גם נכח ושמע): "מהילד הזה לא יצא כלום"? או שבחצר הילדים לגלגו והקטינו אותנו? העבר שלנו מכתיב את ההווה. אנחנו לא יכולים לשנות את הדרך שבה זה מאורגן אצלנו במוח. תת-המודע שלנו הוא אלבום תמונות ישן. אותן תמונות מהוות חסמים לעשייה פורייה ומלאת אנרגיות.
אנחנו רוצים לשנות את הדרך האוטומטית שבה אותן חוויות עדיין מופיעות בחיינו ומשפיעות עלינו. אנחנו לא מעוניינים להאשים את ההורים שלנו, אנחנו רוצים לתת מענה לצרכים שלא זכו למענה הולם במשך כל חיינו ואם יש דרך לעשות שילדינו לא יחוו את אותם רגשות, אז חשוב שנעשה.
מודעות קשובה לילדים שלנו היא הדרך. אפשר גם ללמד את הילדים להקליט מסר קצר וייחודי המשבח את העבודה הרגשית האמיצה שחוו. את ההתקדמות בלקיחת אחריות, או במודעות האמפתית, במטרה להפריך דפוסים או אמונות מעוותות, שמכונות "מחשבות אוטומטיות", בתורת הcbt.
ההתוודעות שלנו אל דרך החשיבה הזו היא סוג של מדיטציה בפני עצמה. ראשית, עלינו לפתח תשומת לב מודעת לסבל שלנו עצמנו. נחשוב על כך שכל בני האדם אינם רוצים לחוות שום סוג של סבל נפשי ובכל זאת, הם נקלעים למצבים קשים של סבל שזועק מתוך הנשמה. חשיבה מסוג זה מובילה אותנו לחמלה. אם לא נפַתח את המשאלה להשתחרר מכל הסבל שלנו עצמנו, כיצד נוכל לפתח את המשאלה שהילדים ישתחררו מסבלם הם? עלינו להרחיב את המשאלה הזו לכלל הסובבים אותנו, שגם הם חפֵצים באושר. יש לנו יכולת לאמן את התודעה שלנו ולפתח את המשאלה שכולן וכולם ייפרדו לחלוטין מסבלם.
אנחנו מאוד חוששים להעז ולהגיב, כשמשהו פוגע בנו, שמא ניקרא "חוצפנים". מהי חוצפה? חוצפה היא התנהגות שאינה מצייתת לנורמה, תוך כדי התרסה ובפרט, יש בה חוסר ציות לסמכות. חוצפה יכולה להיות שלילית, לא מכבדת ומגיעה מחוסר חינוך ולעומתה, ניתן להכיר חוצפה שמהווה פריצת דרך, תוך כדי עשייה חיובית ומטיבה לעצמי ולסביבה. עלינו להכיר בכבודנו ולשמור עליו מכל משמר. כשאנחנו נעשה זאת, ילמדו מאתנו ילדינו. חשוב שנשים לב למוצא פינו. נעשה הכול שילדינו לא יחוו כניעה לסמכות שפוגעת בהם ומשאירה אותם עם חוויות שיעכבו אותם בעתיד מהצלחה ורווחה נפשית. כניסה עם הילדים לדמיון מודרך בו הם מרשים לעצמם להגן על כבודם ולדבר על הרגשות מול סמכות. שומרים על כבוד ותקשורת נקייה ומשקיטים רגשות שיעכבו אתנו בעתיד.
* למען הסר ספק, ד"ר מרום אינה עוסקת ברפואה
