החאפר וה”בן משק”
עיתונאי מ”ידיעות אחרונות” ניסה לנשנש פה רכילות, כשענו לו לעניין – איבד עניין. להבדיל, עדותו של דוד פינשטיין, יליד ביר
כל הפוסטים בההסטוריה של הגולן
קרא עוד ←
תמונה יחידה
תמונה אחת ויחידה צולמה במושבה בני יהודה, בביר א-שגום. צילמה אותה אמה טריטש, אשתו של עסקן ציוני, שביקרה במקום. ייתכן
להגן על הגליל ממרומי הגולן
שמואל סגל, צעיר בן 82, מספר על ליל הקרב על בית המכס הסורי, על המושבה החרבה משמר הירדן ועל ההבנה
מה הסיפור של קו הגבול בגולן?
כל מי שמצדד בנסיגה מהגולן, הסורים ודאי וגם כמה ישראלים, מחפשים את התוואי האמיתי של קו הגבול בין ישראל לסוריה.
במחיר המדינה
מדהים לקרוא היום את דעתו הנחרצת של בן גוריון ביחס לשטחים שמעבר לירדן, בכלל זה הגולן: “אילו הועמדה לפניי השאלה:
מי היה פה קודם?
מספרו המתורגם של גוטליב שומכר, ראשון סוקרי הגולן, עולה כי ההתיישבות הישראלית שהחלה בגולן ב-67′ לא עלתה על אדמות שוממות.
פרטים חדשים על אדמות החורן
יעקב קפלן, תושב תל אביב, שקרא ב”שישי בגולן” את הכתבות האחרונות על האדמות בחורן, הגיב במכתב וצירף כתבה מפברואר 68′,
ד”ר חיים וייצמן
ד”ר חיים וייצמן, לימים נשיאה הראשון של ישראל, ניסח את הנוסח הראשוני של הצהרת בלפור, ההישג המדיני המשמעותי הראשון של
סוף ההתיישבות היהודית בגולן
הרצח של אחרוני המתיישבים בבני יהודה, האלמנה פרומה ובנה אברהם, סימן את סוף ההתיישבות היהודית בגולן. המאבק על בני יהודה
הבטיחה – הניסיון האחרון
הניסיון האחרון להתיישב בצדו המזרחי של הירדן, עלה בתרס”ה. 16 משפחות, תחת חסותו של הבק עבדול רחמן פחה, התחילו טוב,
מילת הקסם – “וואלד עבדול רחמן”
מתוך סיפוריהם של מאירסון ולז’ינסקי, ממתיישבי הבטיחה “הבטיחה, חבל ארץ נפלא וקטלני, בו ‘שואגת’ ימת כנרת אל החוף בנהמת
נסיונות ההתיישבות במאה העשרים
גם בתחילת המאה העשרים, נעשו עוד ניסיונות להתיישב בחורן וגם בצפון-מזרח הגולן, בין כביש קוניטרה-דמשק למרגלות החרמון. זה נמשך ממש
דוד ברק, נכדו של יחיאל ברקוביץ
דוד ברק, או דאוד אל-ברקוויש, או סתם דוויד’ל, נכדו של יחיאל ברקוביץ, ראש למתיישבי החורן, מספר על ילדות בצל הגירוש
ההתיישבות בגולן בסוף המאה ה-19
בנובמבר 1895, עלו יהודים חרדיים, יוצאי גלויות ואוהבי ציון, לחורן והקימו יותר מעשר מושבות, לא רחוק מרמת מגשימים של היום
